רש"ש על הש"ס/פסחים/פרק ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רבינו חננאל | הרמב"ן | הריטב"א | תוספות רי"ד | מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
על ש"ס: רש"ש | ראשונים | אחרונים


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דף ? עמוד ?[עריכה]

רש"י ד"ה דלא כר' יהודה. ורישא דקתני דבעינן שיוחלקו מכל חבורה לכל פסח טעמא וכו':    כ"נ דצ"ל. והוסיף כאן על פירושו במתניתין דלא תימא דלפי מאי דס"ד דר' יוסי היא היה לן תקנה יותר קלה והוא דמחבורה אחת יתפרדו ד' להד' חבורות הנשארים לכל חבורה אחד והוא יתמנה עם החבורה שבא אצלם, וכן האחד הנשאר לבדו על הפסח שברר אם שלי הפסח טוב ואם לאו ידי משוכות משלי ונימניתי על זה ואותן ה' חבורות יתנו אח"כ, וכך הוצרך לטעמא שמבאר והולך ודו"ק.