לדלג לתוכן

משנה פסחים ה ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ה · משנה ט | >>

כיצד תולין ומפשיטין? אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין ומפשיטין.

וכל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט, מקלות דקים חלקים היו שם, ומניח על כתפו ועל כתף חברו, ותולה ומפשיט.

רבי אליעזר אומר: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מניח ידו כד על כתף חברו, ויד חברו על כתפו, ותולה ומפשיט.

כֵּיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין? אֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים בַּכְּתָלִים וּבָעַמּוּדִים שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם לִתְלוֹת וּלְהַפְשִׁיט, מַקְלוֹת דַּקִּים חֲלָקִים הָיוּ שָׁם, וּמַנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ, וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מַנִּיחַ יָדוֹ עַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ, וְיַד חֲבֵרוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט:

כיצד תולין, ומפשיטין?

אונקליות של ברזל,
היו קבועים בכתלים, ובעמודים,
שבהן - תולין, ומפשיטין.
וכל מי - שאין לו מקום לתלות,
מקלות דקים, חלקים - היו שם,
מניח על כתפו, ועל כתף חברו,
ותולה, ומפשיט.
רבי אליעזר אומר:
ארבעה עשר - שחל להיות בשבת,
מניח ידו - על כתף חברו,
ויד חברו - על כתפו,
ותולה, ומפשיט.

אונקליות - ידוע, והוא ברזל עקום שתולין בה הבהמה להפשיטה, ובלשון עברי "מזלג" מזלגות.

מקלות דקים חלקים - ידוע גם כן, כלומר משופין.

ורבי אלעזר אינו מתיר טלטול אותן המקלות.

וחכמים אומרים, אין שבות במקדש.

ואין הלכה כרבי אליעזר:


אונקליות - מסמרים שראשיהן כפופים למעלה:

ובעמודים - שהיו קבועין בבית המטבחים בעזרה עמודים קטנים נקראים ננסים:

חלקים - מפוצלות קליפתן:

שחל להיות בשבת - ואין יכול לטלטל המקלות כה:

ידו על כתף חבירו - ותולה אותו בגידי ארכובותיו בזרועו. ואין הלכה כר"א. שמותר לטלטל אותן המקלות דאין שבות במקדש:

מניח ידו על כתף חברו. פירש ראובן מניח יד שמאלו על כתף ימין חברו. ויד שמעון השמאלית מניח על כתפו הימנית ונמצא ששניהם יכולים להפשיט כל אחד ביד ימינו. והא דרבי אליעזר אסר במקלות לאו משום דאית ליה שבות במקדש. דא"כ לפלוג בכולהו שבות דבמקדש. אלא כדמסיק בגמ' פרק י"ז דשבת דף קכ"ד דבהאי שבות סבירא ליה דאסרו אף במקדש הואיל ואפשר בלאו הכי:

(כד) (על המשנה) מניח ידו כו'. פירוש ראובן מניח יד שמאלו על כתף ימין תבירו. ושמעון מניח ידו השמאלית על כתף ראובן הימנית ונמצא ששניהם יכולים להפשיט כל אחד ביד ימינו:

(כה) (על הברטנורא) דבהאי שבות ס"ל דאסרו אף במקדש הואיל ואפשר בלא"ה:

וכל מי שאין לו מקום לתלות - מקלות דקים חלקים היו שם:    כצ"ל וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל ג"כ:

ר' אליעזר אומר י"ד שחל להיות בשבת מניח ידו על כֶּתֶף חברו:    פי' בספר תוספת י"ט ראובן מניח יד שמאלו וכו' וכבר היה אפשר לומר שאחר שלישי אלא שמשמעות לשון ר' אליעזר משמע טפי כפי' תוספת י"ט: כּתֶף גרסי' בנקודת סגול הכא"ף והתי"ו שהוא סמוך: ובשבת פ' כל הכלים (שבת דף קכ"ג א)"ר אלעזר קנים ומקלות וגלוסטרא וכו' נשנו קודם התרת כלים קנים דתנן במנחות פ' שתי הלחם לא סדור קנים ולא נטילתן דוחה את השבת. מקלות מתני' דהכא. גלוסטרא דתנן בפ"א דכלים גלוסטרא ר' יהושע אומר שומטה מפתח זה ותולה בחברו בשבת וכו' מדקאמר שומטה דוקא ע"י גרירה אבל טלטול גמור לא ואע"פ שמלאכתו להיתר לא שרי לה לצורך גופו והתם דחי רבה לדברי ר' אלעזר:

יכין

אונקליות:    [האקען]:

של ברזל היו קבועים בכתלים:    כותלי העזרה:

ובעמודים:    [פפיילער] שבבית המטבחיים שבעזרה:

מקלות דקים חלקים:    [גלאטטע], ור"ל מקולפים:

היו שם ומניח:    המקל:

ר' אליעזר אומר ארבעה עשר שחל להיות בשבת מניח ידו על כתף חברו:    ולא במקל מוקצה, ולרבנן כיון דצורך עבודה הוא, אין שבות במקדש:

ותולה:    בגידי ארכבות הבהמה:

בועז

פירושים נוספים