משנה פסחים ה ט

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ה · משנה ט | >>

כיצד תולין ומפשיטין? אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין ומפשיטין.

וכל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט, מקלות דקים חלקים היו שם, ומניח על כתפו ועל כתף חברו, ותולה ומפשיט.

רבי אליעזר אומר: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מניח ידו ^כד על כתף חברו, ויד חברו על כתפו, ותולה ומפשיט.

משנה מנוקדת

כֵּיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין? אֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים בַּכְּתָלִים וּבָעַמּוּדִים שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם לִתְלוֹת וּלְהַפְשִׁיט, מַקְלוֹת דַּקִּים חֲלָקִים הָיוּ שָׁם, וּמַנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ, וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מַנִּיחַ יָדוֹ עַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ, וְיַד חֲבֵרוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כיצד תולין, ומפשיטין?

אונקליות של ברזל,

היו קבועים בכתלים, ובעמודים,

שבהן - תולין, ומפשיטין.

וכל מי - שאין לו מקום לתלות,

מקלות דקים, חלקים - היו שם,

מניח על כתפו, ועל כתף חברו,

ותולה, ומפשיט.

רבי אליעזר אומר:

ארבעה עשר - שחל להיות בשבת,

מניח ידו - על כתף חברו,

ויד חברו - על כתפו,

ותולה, ומפשיט.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אונקליות - ידוע, והוא ברזל עקום שתולין בה הבהמה להפשיטה, ובלשון עברי "מזלג" מזלגות.

מקלות דקים חלקים - ידוע גם כן, כלומר משופין.

ורבי אלעזר אינו מתיר טלטול אותן המקלות.

וחכמים אומרים, אין שבות במקדש.

ואין הלכה כרבי אליעזר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אונקליות - מסמרים שראשיהן כפופים למעלה:

ובעמודים - שהיו קבועין בבית המטבחים בעזרה עמודים קטנים נקראים ננסים:

חלקים - מפוצלות קליפתן:

שחל להיות בשבת - ואין יכול לטלטל המקלות ^כה:

ידו על כתף חבירו - ותולה אותו בגידי ארכובותיו בזרועו. ואין הלכה כר"א. שמותר לטלטל אותן המקלות דאין שבות במקדש:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

מניח ידו על כתף חברו. פירש ראובן מניח יד שמאלו על כתף ימין חברו. ויד שמעון השמאלית מניח על כתפו הימנית ונמצא ששניהם יכולים להפשיט כל אחד ביד ימינו. והא דרבי אליעזר אסר במקלות לאו משום דאית ליה שבות במקדש. דא"כ לפלוג בכולהו שבות דבמקדש. אלא כדמסיק בגמ' פרק י"ז דשבת דף קכ"ד דבהאי שבות סבירא ליה דאסרו אף במקדש הואיל ואפשר בלאו הכי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כד) (על המשנה) מניח ידו כו'. פירוש ראובן מניח יד שמאלו על כתף ימין תבירו. ושמעון מניח ידו השמאלית על כתף ראובן הימנית ונמצא ששניהם יכולים להפשיט כל אחד ביד ימינו:

(כה) (על הברטנורא) דבהאי שבות ס"ל דאסרו אף במקדש הואיל ואפשר בלא"ה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

וכל מי שאין לו מקום לתלות - מקלות דקים חלקים היו שם: כצ"ל וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל ג"כ:

ר' אליעזר אומר י"ד שחל להיות בשבת מניח ידו על כֶּתֶף חברו: פי' בספר תוספת י"ט ראובן מניח יד שמאלו וכו' וכבר היה אפשר לומר שאחר שלישי אלא שמשמעות לשון ר' אליעזר משמע טפי כפי' תוספת י"ט: כּתֶף גרסי' בנקודת סגול הכא"ף והתי"ו שהוא סמוך: ובשבת פ' כל הכלים (שבת דף קכ"ג א)"ר אלעזר קנים ומקלות וגלוסטרא וכו' נשנו קודם התרת כלים קנים דתנן במנחות פ' שתי הלחם לא סדור קנים ולא נטילתן דוחה את השבת. מקלות מתני' דהכא. גלוסטרא דתנן בפ"א דכלים גלוסטרא ר' יהושע אומר שומטה מפתח זה ותולה בחברו בשבת וכו' מדקאמר שומטה דוקא ע"י גרירה אבל טלטול גמור לא ואע"פ שמלאכתו להיתר לא שרי לה לצורך גופו והתם דחי רבה לדברי ר' אלעזר: