משנה עירובין י יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק י · משנה יא | >>
נגר הנגרר, נועלים בו במקדש, אבל לא במדינה.
והמונח, כאן וכאן אסור.
רבי יהודה אומר: המונח מותר במקדש, והנגרר במדינה.
נֶגֶר הַנִּגְרָר,
- נוֹעֲלִים בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ,
- אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה;
- וְהַמֻּנָּח,
- כָּאן וְכָאן אָסוּר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- הַמֻּנָּח מֻתָּר בַּמִּקְדָּשׁ,
- וְהַנִּגְרָר – בַּמְּדִינָה:
נגר -
- הנגרר - נועלין בו במקדש,
- אבל - לא במדינה.
- הנגרר - נועלין בו במקדש,
- והמונח - כאן וכאן, אסור.
- רבי יהודה אומר:
- המונח - במקדש.
- והנגרר - במדינה.
- רבי יהודה אומר:
הנגרר - פירשו בה שהוא הדבק בדלת בקשר.
והמונח - הוא שהוא מובדל ואינו דבק, ולוקחין אותו ביד ומרכיבין אותו על הדלתות על המנעול, ואחר כן מסירין אותו ועושין במקום אחר, ומפני זה קרא אותו "המונח".
וזה הדבר הוא בנגר שאין בראשו גלוסטרא, כי מי שיש לו היכרא מותר ואפילו מונח כאשר בארנו קודם.
והלכה כרבי יהודה:
נגר הנגרר - בריח הקשור בדלת אבל אינו תלוי בו שהחבל הקשור בו ארוך והבריח נגרר ע"ג קרקע ובנגר שאין בראשו גלוסטרא עסקינן. דביש בראשו גלוסטרא הא שרי ליה רבי יוסי לעיל אע"פ שאינו קשור והלכה כמותו :
נועלים בו במקדש - דשבות בעלמא הוא ואינו בונה ממש הואיל וקשור הוא אלא מפני שנגרר מיחזי כבונה ואין שבות במקדש:
והמונח - שאינו קשור כלל הוי בנין ממש. ור' יהודה סבר לא הוי בנין ממש אלא מיחזי כבנין, ובמקדש לא גזרו משום שבות. והנגרר אף במדינה מותר הואיל וקשור אע"פ שאינו תלוי. והלכה כר' יהודה :
נגר הנגרר. כתב הר"ב שאין בראשו גלוסטרא דאי יש הא שרי ליה רבי יוסי לעיל כלומר והכא רבי יהודה דנמי הלכה כמותו. לא התיר אלא בנגרר ולא ניחא ליה לפרש דלעיל נמי לא התיר רבי יוסי אלא בנגרר ור"א דפליג בעי קשור ותלוי כדפי' הר"ב שם. דס"ל דהואיל ור' יוסי משום דיש עליו תורת כלי מתיר לא איכפת לן אפי' אם אינו קשור כלל. וזו היא סברת הרמב"ם גם הטור סי' שי"ג לנוסח שכתב הב"י:
והנגרר אף במדינה. פי' הר"ב הואיל וקשור אע"פ שאינו תלוי והלכה כר"י. ולא קשיא הלכתא אהלכתא דבמשנה ז' פי"ז דשבת פסק כחכמים דפקק החלון אפי' אינו קשור ותלוי פוקקים בו. דנגר שאני שהוא בריח שתוחבין בו כדפי' הר"ב משנה י' דומה טפי לבנין והלכך בעי קשירה מיהת. כ"כ הטור. והמגיד בפכ"ו מה"ש מדקדק מל' הרמב"ם דמחלק דפקק החלון שהוא מתוקן ומוכן לכך מאתמול ויש לו תורת כלי עליו:
(לה) (על הברטנורא) כלומר והכא ר' יהודה דנמי הלכה כמותו לא התיר אלא בנגרר:
(לו) (על הברטנורא) ולא קשיא דבמ"ז פי"ז דשבת פסק כחכמים דא"צ אפילו קשירה. דנגר שהוא בריח שתוחבין בו דומה טפי לבנין והלכך בעי קשירה מיהת. טור:
נגר הנגרר נועלין וכו': שבת פ' כל הכלים (שבת דף קכ"ו א)"ר יהושע בר אבא משמיה דעולא מאן תנא נגר הנגרר ר' אליעזר היא דאמר התם פ' כל הכלים גבי פקק החלון תרתי בעינן קשור ותלוי אבל ס"פ בתרא דשבת סתם לן כחכמים וכמו שכתבתי שם וסמכינן אההיא סתמא משום דמעשה רב: וכתבו תוס' בשם ר"ת ז"ל שכתב בספר הישר דמדנקט תנא פלוגתא דר' אליעזר ורבנן בפקק החלון דשייך ביה תוס' אהל ש"מ דפליגי באהל וליכא למימר דדוקא באהל פליגי ולא בטלטול דהא בההיא דנגר לא שייך אלא איסור טלטול ואפ"ה איפלוג בה ר"א ורבנן דע"כ איבעי לן למימר דת"ק דנגרר היינו ר"א דרבנן שרי אפי' בפקק החלון כ"ש בנגר דלא שייך איסור אהל אלא איסור טלטול אלא ודאי בתרתי פליגי דר"א אסר בפקק החלון ומשום טלטול בשאין תורת כלי גמור עליו ואפי' יש עליו תורת כלי גמור כגון שיש לו בית יד אסר מכל מקום משום תוספת אהל עראי כיון דבטליה בפקק ורבנן דשרי אפי' אין עליו תורת כלי דלית להו אלא משום טלטול ולא משום אהל עכ"ל ז"ל:
והמונח כאן וכאן אסור: היינו שאינו לא קשור ולא תלוי כלל: וביד שם סי' י':
יכין
סו) נגר הנגרר שהנגר קשור בחבל שבדלת, ונגרר בארץ. ומיירי שאין בראשו גלוסטרא.
סז) נועלים בו במקדש דאין שבות במקדש.
סח) אבל לא במדינה דמדאינו תלוי מחזי כבונה.
סט) והמונח שאינו קשור כלל, רק מונח בארץ.
ע) כאן וכאן אסור דנגר גרע טפי מפקק החלון [שבת פי"ז סי' נ'], וכבונה ממש הוא.
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת