משנה עירובין ז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ז · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ארבעה, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

היו בראשו פירות, אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין, ובלבד שלא יורידו למטה.

נפרץ הכותל עד עשר אמות, מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח.

יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה,

מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד.
הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ פֵּרוֹת,
אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה.
נִפְרַץ הַכּוֹתֶל,
עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּפֶתַח.
יוֹתֵר מִכָּאן,
מְעָרְבִין אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:

נוסח הרמב"ם

כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד היו בראשו פירות אלו עולין מיכן ואוכלין ואלו עולין מיכן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטן נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים אם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יתר מכן מערבין אחד ואין מערבין שנים.

פירוש הרמב"ם

כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורחב ארבעה כו': אמרו ובלבד שלא יורידו למטה רוצה לומר שלא יוליכו מה שעל הכותל אל הדיורין שבבתים אבל להוריד משם לחצר הבית מותר וכשיש ברחב הכותל פחות מארבעה טפחים שהוא מקום פטור כאשר בארנו פעמים מותר להם להוציא מה שבבתים ולהניחו על אותו הכותל ומותר לאנשי הבית השני שיקחו אותו הדבר עצמו מעל הכותל ויכניסו אותו לבתיהם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כותל שבין שתי חצרות - האי דנקט רחב ד' לאו משום דצריך רוחב ד' למיהוי סתימה, דמחיצה ברוחב כל דהו הויא סתימה. אלא משום דבעי למיתני סיפא היו [בראשו] פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה, דחשיב רשות באנפי נפשה, ולהאי דינא צריך שיהיה רוחב ד', דפחות מד' הוי מקום פטור ומותרין אלו ואלו להוריד למטה:

ובלבד שלא יורידו למטה - לדיורין בבתים, אבל בחצר שרי :

יותר מכאן - הוי פירצה, והויא כולה כחצר אחת, ואם עירבה כל אחת לעצמה הוי כאילו חולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו:

פירוש תוספות יום טוב

ובלבד שלא יורידו למטה. פירש הר"ב בבתים אבל בחצר שרי כדר"ש ריש פרק ט' דהלכתא כוותיה והכי מוקים בגמרא. ולפי זה הא דכתב דכשהוא רוחב פחות מד' דמותרים להוריד היינו אפילו לבתים כמו שכתב הרמב"ם:

נפרצה הכותל עד עשר אמות. ונשאר מן הכותל משהו מכאן ומשהו מכאן או מצד אחד לבדו שהרי לא נפרצה במלואה ואותה פירצה אינה נחשבת אלא כפתח. הר"ר יונתן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) ולפי זה בפחות מד' דמותרין להוריד היינו אפילו לבתים וכמ"ש הר"מ:

(ד) (על המשנה) עד י' אמות. ונשאר מן הכותל משהו מכאן ומשהו מכאן או מצד א' לבדו שהרי לא נפרצה במלואה ואותה פרצה אינה נחשבת אלא כפתח. הרי"כ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כותל שבין שתי חצרות:    ביד שם סי' ג' ובטור א"ח סי' שע"ב וסי' שע"ג והובאה בגמ' פ' כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ז) ובפ' כל גגות (עירובין דף צ"ב:)

בפי' ר"ע ז"ל צ"ל אלא משום דבעי למיתני סיפא היו בראשו פירות וכו': וכתבו התוס' ז"ל ובלבד שלא יורידו למטה דוקא לפי שאין פתח ביניהם שאין החצרות יכולין לערב יחד אבל אם יש פתח בכותל וערבו מותר להוריד ולהביא מן הבתים לחצר ומן הבתים מעלין על הכותל:

ורוחב ד':    בגמ' בעינן אין בו רוחב ד' מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטות בו וכיון דלא חשיב למהוי רשותא בטיל לגבי תרוייהו ורשות שתי החצרות שולטות ואוסרות זה על זה ואפי' על ראשו אסור לטלטל ואפי' כמלא נימא ור' יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין וה"ה דמורידין דמקום פיטור הוא ובטל לכאן ולכאן תנן אלו עולין וכו' עולין אין מעלין לא ה"ק יש בו ד' על ד' עולין אין מעלין לא אין בו ד' על ד' מעלין נמי ובגמ' מפרש טעמייהו: וז"ל ה"ר יהונתן ז"ל ובלבד שלא יורידו למטה. מפר' בגמ' למטה למטה דבתים כלומר אותן פירות ששבתו בראש הכותל אסור להכניסן בבתים משום דגגין ובתים שתי רשויות הן אבל למטה בקרקע החצר מותר דהא גגין וחצרות רשות אחת הן ואפי' ערבו חצרות עם בתים דשכיחי מאני דבתים בחצר ולא גזרינן שמא יעלה כלים ששבתו בבתים על הכותל או שמא יכניס אותן הפירות ששבתו על הכותל לבתים וכ"ש היכא שלא ערבו חצרות עם בתים דליכא למיגזר מידי שהרי אין מכניסין מן החצר לבתים כלל ודוקא דעולין אין מעלין לא כשרוחב הכותל ד' טפחים דחשיב כגג וגג ובתים שתי רשויות הן אבל לא היה רוחב ד' אלא פחות מד' לא חשיב כגג ומותר להכניס פירותיו גם לבתים דכמקום פיטור הוא ואמרי' מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני ר"ה ולבני רה"י לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו ובין עולין ובין מעלין ומורידין לבתים מותר ע"כ. וכתב הרי"ף ז"ל ועדיף האי כותל שאינו רחב ד' משאר מקום פיטור דלא אמרינן ביה ובלבד שלא יחליפו אלא מותר לכתף בו ולהחליף כיון שאינו רשות דאורייתא כגון רה"י ור"ה אלא רשות דרבנן כדאיתא פ' כיצד משתתפין וכן הלכה ע"כ:

נפרץ הכותל וכו':    ביד שם סי' ד':


פירושים נוספים