משנה עבודה זרה ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק ג · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקוןד, יוליכם לים המלח.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, שעל המכובדין, אסורים.

שעל המבוזין, מותרין.

רבי יוסי אומר, שוחק וזורה לרוח או מטיל ליםו.

אמרו לו, אף הוא נעשה זבלז, שנאמר (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם.

נוסח הרמב"ם

המוצא כלים ועליהם צורת חמה וצורת לבנה וצורת הדרקון יוליכם לים המלח רבן שמעון בן גמליאל אומר על המכובדין אסורין על המבוזין מותרין רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל ונאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים יג יח).

פירוש הרמב"ם

המוצא כלים וכו': צורת חמה ולבנה אין ענינו שימצא עגול ויאמר זה הוא שמש או קשת עגול ויאמר זה לבנה אלא שבעלי הצלמים הנקראים טלאס"ם מיחסים לכוכבים צורות עד שאומרין צורת שבתי צורת זקן שחור וצורת נוגה צורת נערה יפה בחלי זהב וצורת השמש צורת המלך מעוטר יושב על עגלה וכן מייחסים לכל המזלות וכוכבים צורות הרבה והם באותן הצורות חולקין מחלוקות הרבה לפי שהם מאמרים כוזבים והכזב על הדבר מן הדברים יגדל וירחב בלי ספק: ואמרו צורת חמה ולבנה ר"ל שימצא הצורה המיוחסת אל השמש והצורה המיוחסת אל הלבנה על איזה דעת שיהיה. והדרקון צורת גוף שיש בו ציצין קשקשין הרבה לבין סנפירין כקשקשי הדג וזו הצורה היתה אצלם מהודרת לפי שהן מיחסין אותן לחלק מחלקי גלגל והגיד לי איש אחד מבעלי מלאכה זו שזו הצורה הוא הצורה לתלי הלבנה ונקרא בערבי א"ל גוזה"ר ושהיא נעשית על תבנית כך בשעה כך וכך ושאלתיו באיזה ספר זכרו זה לפי שאני לא ראיתי מעולם צורה זו ואמר כי מלמדו בדה מלבו צורה זו עם הרבה דברים שמסר לו בסוד: וכלים מכובדים הם חלי זהב וכסף ובגד משי ומה שזולתו הם כלים מבוזים והלכה כרבן שמעון בן גמליאל וכרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

צורת חמה צורת לבנה - פירש הרמב"ם ז"ל, לא שימצא עיגול ויאמר זהו השמש, או כמין קשת עגול ויאמר זו לבנה, אלא שימצא הצורה שמיחסים אלו הוברי שמים לשמש וירח, כמו שאמרו שצורת השמש צורת מלך מעוטר יושב על עגלה, וכן כל ביוצא בזה:

צורת דרקון - צורת נחש שיש לו ציצין וקשקשין כקשקשי הדג, ואומרים שהיא צורה לתלי הלבנה ה, והיתה נעבדת באותן הימים. ואפילו לרבנן דאמרי לעיל שאר כל הצלמים מותרין, מודו דהנך אסירי, דאורחייהו למפלחינהו:

שעל המכובדים - כלים נאים שתשמישן לנוי ולכבוד, כגון שירים ונזמים וטבעות וכיוצא בהם:

מבוזים - כגון יורות וקומקומסים ומחמי חמין ודומיהן. והלכה כרשב"ג:

וזורה לרוח - שלא יהנה ישראל ממנה:

אף הוא - אם יורנו לרוח גם עתה יש הנאה לישראל ממנו, שהיא נעשית זבל:

פירוש תוספות יום טוב

ועליהם צורת חמה וכו'. דהני [תלתא] דחשיבי ציירי להו ופלחי להו. למידי אחריני לנוי בעלמא עבדי להו. גמרא:

צורת דרקון. כתב הר"ב ואומרים שהוא צורה לתלי הלבנה. הרמב"ם כתב שכן נאמר לו ופירש תלי הלבנה הוא שגלגל הלבנה נוטה מגלגל חמה כמ"ש בפ"ב דר"ה משנה ו' בדבור לצפונה וכו' וכשתעריך אופן הלבנה ואופן החמה שקראתי אותם שם כך. הנה יהיה זה בדמות תלי שהוא תנין:

יוליכם לים המלח. עמ"ש ברפ"ב דפסחים:

רבי יוסי אומר שוחק וכו'. בגמ' מייתי כמה קראי דבעי רבי יוסי לאוכחי מינייהו. וחכמים השיבו לו ואין להאריך:

או מטיל לים. היינו לים המלח דנקט ת"ק. כרבה דרפ"ב דפסחים בגמ' דף כ"ח. תוס'. ומשום דלים המלח אזיל לא בעי שחיקה:

אמרו לו אף הוא נעשה זבל. וקא סברי זה וזה גורם אסור. ורבי יוסי סבר זה וזה גורם מותר. וכוותיה פסק הר"ב לקמן במשנה ח'. וכן פסק עוד במשנה י"א פ"ב דערלה. ובספ"ו דתמורה. וכתבו התוס' [ד"ה א"ל]. דהא דסברי חכמים ברפ"ב דפסחים דחמן מפרר וזורה לרוח. משום דיש לחלק גבי חמץ כתיב לא יאכל. והלכך אינו אסור אלא בדרך הנאה גמורה אבל בע"ז כתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם ואפילו כל דהו. א"נ רבנן דהתם היינו ר"י דהכא. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) חמה כו'. דהני ג' דחשיבי ציירי להו ופלחי להו. למידי אחרינא, לנוי בעלמא עבדי להו. גמרא:

(ה) (על הברטנורא) הוא שגלגל הלבנה נוטה מגלגל חמה, וכשתעריך אופן הלבנה ואופן החמה כו' הנה יהי' זה בדמות תלי שהוא תנין:

(ו) (על המשנה) לים. היינו ים המלח דנקט ת"ק, ומשום הכי לא בעי שחיקה:

(ז) (על המשנה) זבל. וקא סברי זה וזה גורם אסור. ור"י סבר זה חה גורם מותר. ועתוי"ט:


פירושים נוספים