רי"ף על הש"ס/עבודה זרה/פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה |
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | ר"ן | רבינו חננאל | רמב"ן | רשב"א | ריטב"א | מאירי | תוספות רי"ד | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


(דף מ:)

(יז ב) כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שיש בידו כל דבר:

גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל באנדרטי של מלכים שנינו אמר רבה (יח א) בר בר חנה אמר רבי יוחנן בעומדין על פתח מדינה:

אמר (בד"ס הגי' רבא) רבה מחלוקת בשל כרכים אבל בשל כפרים דברי הכל אסורין דלפלחינהו עבדי להו:

מתני' המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרים מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד:

גמ' אמר שמואל אפילו שברי עבודת כוכבים מותרין והאי דקתני מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין בעומדין על בסיסן שהן כמי שנעשו מתחלה לכך ולא כמי שנשברו:

איתמר עבודת כוכבים שנשברה מאיליה רבי יוחנן אמר אסורה וריש לקיש אמר מותרת וקיימא ליה כרבי יוחנן והאפרוחין שקננו בעצי אשרה ואינן צריכין לאמן מותרים אבל ביצים או אפרוחים שצריכין לאמן אסורין:

מתני' המוצא כלים ועליהן צורת חמה וצורת לבנה וצורת דרקון יוליכם לים המלח רשב"ג אומר על המכובדין אסורין (יח ב) ועל המבוזין מותרים:

רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל וכתיב דברים יג ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:

גמ' תנו רבנן אי זה הוא צורת דרקון פירש ר"ש בן אלעזר כל שיש לו ציצין בין פרקיו מחוי רב אסי בין פירקי צואר א"ר חמא בר חנינא הלכה כרשב"א:

אמר רבה בר בר חנה א"ר יהושע בן לוי פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי אלעזר הקפר בדרך ומצאתי טבעת ועליה דרקון מצא עובד כוכבים קטן ולא אמר לו כלום מצא עובד כוכבים גדול אמר לו בטלה ולא בטלה סטרו ובטלה שמע מינה תלת שמע מינה עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו ושמע מינה עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים בעל כרחו ושמע מינה היודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה מבטל ושאינו יודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה אינו מבטל גרסינן בפרק השוכר את הפועל (דף סד.) גר ותושב מהו שיבטל עבודת כוכבים דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל או דלמא כל דבר מיניה מבטל והאי בר מיניה הוא ופשט רב נחמן מסתברא דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל:

תנן התם דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא ובכותל שבהן מראה ההדיוטות ואומר להם הכזה ראיתם או כזה ומי שרי והא כתיב (שמות כ) לא תעשון אתי לא תעשו כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות להתלמד שאני דכתיב (דברים יח) לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות תניא אידך לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי שמשמשין לפני במרום כגון חיות ואופנים שרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת תניא כל הפרצופות מותרים חוץ מפרצוף אדם אמר רב הונא בריה דרב יהושע מפרקיה דאביי שמיע לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי תנו רבנן לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר תבנית עזרה שלחן תבנית שלחן מנורה תבנית מנורה אבל עושה של חמשה של ששה ושל שמנה ושל שבעה לא יעשה (יט א) אפילו של שאר מיני מתכות ת"ר טבעת שחותמה בולט אסור להניחה ומותר לחתום בה חותמה שוקע מותר להניחה ואסור לחתום בה:

רבן שמעון בן גמליאל אומר על המכובדין אסורין ועל המבוזין מותרין אלו הן מכובדין ואלו הן (יט ב) מבוזין אמר רב מכובדין למעלה מן המים מבוזין למטה מן המים ושמואל אמר אלו ואלו מבוזין אלא אלו הן מכובדים שעל השירים ועל הנזמים ושעל הטבעות תניא כוותיה דשמואל מכובדין שעל השירים ושעל הנזמים ושעל הטבעות מבוזין שעל היורות ועל הקומקמוסין ועל מחמי חמין ועל הספלין ועל הסדינין ועל המטבעות:

מתני' שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר לו כתוב בתורתכם (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר לו אין משיבין במרחץ כשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי ועוד אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא נעשה אפרודיטי נוי למרחץ דבר אחר אם נותנין לך כל ממון שבעולם אי אתה נכנס לבית עבודת כוכבים שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה וזו עומדת על הביב וכל העם משתינין לפניה לא נאמר אלא אלהיהם את שנהגו בו משום אלוה אסור ושאינו נוהג בו משום אלוה מותר:

גמ' והיכי עביד הכי והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא וכי תימא בלשון חול קאמר ליה והא אמר אביי דברים של חול מותר לאמרם בלשון קדש ודברים של קדש אסור לאמרם בלשון חול תנא כשיצא אמר לו אין משיבין במרחץ:

מתני' עובדי כוכבים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהן אסור שנאמר (דברים ז) לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך ריה"ג (כ א) אומר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם ומפני מה האשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת ידי אדם וכל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור אמר ר"ע אני אבין ואדון לפניך כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכבים מי שהיה כותלו סמוך לבית עבודת כוכבים ונפל אסור לבנות כיצד יעשה כונס לתוך שלו ארבע אמות ובונה היה שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר (דברים ז) שקץ תשקצנו (כ ב) רבי עקיבא אומר כנדה שנאמר (ישעיהו ל) תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא:

גמ' והא קא שביק רווחא לעבודת כוכבים דגדר ליה בהיזמי והיגי אי נמי דעבד ליה בית הכסא לתינוקות:

מתני' ג' בתים הן בית שבנאו מתחלה לשם עבודת כוכבים הרי זה אסור סיידו וכיירו לעבודת כוכבים וחידש נוטל מה שחידש הכניס לתוכו עבודת כוכבים והוציאה ה"ז מותר ג' אבנים הן אבן שחצבה מתחלה לבימוס הרי זו אסורה סיידה וכיירה לשם עבודת כוכבים וחידש נוטל מה שחידש העמיד עליה עבודת כוכבים וסלקה הרי זו מותרת שלש אשרות הן אילן שנטעו לעבודת כוכבים הרי זה אסור גדעו ופסלו לעבודת כוכבים והחליף נוטל מה שהחליף העמיד תחתיה עבודת כוכבים ונטלה הרי זו מותרת אי זו אשירה כל שתחתיה עבודת כוכבים רבי שמעון אומר כל שעובדים אותה מעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו והיה תחתיו גל (כא א) אמר להן רבי שמעון בדקו את הגל הזה בדקו ומצאו בו צורה אמר הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להן את האילן לא ישב בצלה ישב טהור ולא יעבור תחתיה ואם עבר טמא היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה והחזרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים רבי יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנביה נושרת עליהן והוו להן לזבל:

גמ' היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור איבעיא להו עבר או עובר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה אמר עבר ורבי יוחנן אמר עובר ולא פליגי הא דאיכא דירכא אחריתי והא דליכא דירכא אחריתי אמר ליה רב ששת לשמעיה כי מטית התם ארהיטני:

אף לא ירקות בימות הגשמים:

וסבר רבי יוסי זה וזה גורם אסור והא תניא רבי יוסי אומר נוטעין ייחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואין מרכיבין כפניות של ערלה ואמר רב יהודה אמר רב מודה רבי יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר אלמא לרבי יוסי זה וזה גורם מותר (כא ב) ואסיקנא ר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי זה וזה גורם מותר לדידכו דאמריתו זה וזה גורם אסור אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנביה נושרת עליהן והוו להן לזבל אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי ההיא גינתא דאיזדבל בזבל עבודת כוכבים שלחה רב עמרם קמיה דרב יוסף כי האי גונא מאי אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי דאמר זה וזה גורם מותר:

מתני' נטל ממנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ ואם ישן יוצן אפה בו את הפת אסורה בהנאה נתערבה באחרות ואחרות באחרות כולן אסורות בהנאה (כב א) ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים נטל ממנה כרכר אסור בהנאה ארג בו את הבגד אסור בהנאה נתערב באחרים כולן אסורין בהנאה רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים:

גמ' אמר רב חסדא אמר (בגמ' הגי' זעירא) רב הלכה כר' אליעזר דאמר אם נתערבה הפת או הבגד באחרים יוליך הנאה לים המלח ומשתרו (כב ב) ליה כולהו ההוא גברא דאיערבא ליה חביתא דסתם יינן בחמריה אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה זיל שקול ארבעה זוזי דמי הביתא ושדי בנהרא ואידך תשתרי לך בהנאה:

מתני' כיצד מבטלה קירסם וזירד ונטל ממנה מקל או שרביט אפי' עלה הרי זו בטילה שפייה לצרכה אסורה שלא לצרכה מותרת:

גמ' ואותן שפיים מה תהא עליהן פליגי בה רב הונא ורב חייא בר רב חד אמר מותרין וחד אמר אסורין תניא כמ"ד מותרין עובד כוכבים ששיפה עבודת כוכבים לצורכו היא ושפאיה מותרין לצורכה היא אסורה ושפאיה מותרין וישראל ששיפה עבודת כוכבים בין לצורכה בין לצורכו בין היא בין שפאיה אסורין איתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאי ליה אמר (כג א) רב צריכה לבטל כל קיסם וקיסם ושמואל אמר אין עבודת כוכבים צריכה לבטל אלא דרך גדילתה והילכתא כרב דקי"ל דהילכתא כרב באיסורי ((ד"ת מ"ז) איכא דאמרי דכ"ע שברי שברים מותרין והכא בעבודת כוכבים של חוליות והדיוט יכול להחזירה קא מפלגי) ודוקא כשהדיוט יכול להחזירה אבל אין הדיוט יכול להחזירה מותרין ת"ר הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר ואם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח: