משנה עבודה זרה ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין אחת בשנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או כדור רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שיש בידו כל דבר.

(ב) המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד.

(ג) המוצא כלים ועליהם צורת חמה וצורת לבנה וצורת הדרקון יוליכם לים המלח רבן שמעון בן גמליאל אומר על המכובדין אסורין על המבוזין מותרין רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל ונאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים יג יח).

(ד) שאל פרקלוס בן פלוסלוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרוטידי אמר לו כתוב בתורתכם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים יג יח) מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרוטידי אמר לו אין משיבין במרחץ כשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי אין אומרין נעשה מרחץ נואי לאפרוטידי אלא נעשית היא אפרוטידי נואי למרחץ דבר אחר אם נותנין לך ממון הרבה אתה נכנס לבית עבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה וזו עומדת על הביב וכל העם משתינין בפניה לא נאמר אלא אלוהיהם (דברים ז כה דברים יב ב-ג) את שהוא נוהג בו משום אלוה אסור ואת שאינו נוהג בו מנהג אלוה מותר.

(ה) הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהם אסור שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תיווקש בו (דברים ז כה) רבי יוסי הגלילי אומר אלוהיהם על ההרים (דברים יב ב) ולא ההרים אלוהיהם אלוהיהם על הגבעות (שם) ולא הגבעות אלוהיהם מפני מה האשרה אסורה מפני שיש בה תפוסת יד אדם וכל שיש בה תפוסת יד אדם אסור אמר רבי עקיבה אני אהיה אובין לפניך בכל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאת ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה.

(ו) מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה ונפל אסור לבנותו כיצד הוא עושה כונס לתוך שלו ובונה היה שלו ושל עבודה זרה יידון מחצה למחצה אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו (דברים ז כו) רבי עקיבה אומר כנידה שנאמר תזרם כמו דווה צא תאמר לו (ישעיהו ל כב) מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמאה במשא.

(ז) שלשה בתים הן בית שבנאו מתחילה לשם עבודה זרה הרי זה אסור סיידו וכיירו לשם עבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש הכניס לתוכו עבודה זרה והוציאה הרי זה מותר שלש אבנים הן אבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה סיידה וכיירה לשם עבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש העמיד עליה עבודה זרה וסילקה הרי זו מותרת שלש אשרות הן אילן שנטעו מתחילה לשם עבודה זרה הרי זה אסור גידעו ופסלו לשם עבודה זרה והחליף נוטל מה שהחליף העמיד תחתיו עבודה זרה וביטלה הרי זה מותר איזו היא אשרה כל שתחתיה עבודה זרה רבי שמעון אומר כל שעובדין אותה מעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו והיה תחתיו גל אמר להן רבי שמעון בדקו את הגל הזה בדקוהו ומצאו בו צורה אמר להן הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להם את האילן.

(ח) לא יישב בצילה ואם ישב טהור לא יעבור תחתיה ואם עבר טמא הייתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה ובחזרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים רבי יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנווייה נושרת והוות להן את הזבל.

(ט) נטל ממנה עצים אסורין בהניה הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ ואם ישן יוצן אפה בה את הפת אסורה בהניה נתערבה באחרות כלן אסורות בהניה רבי אליעזר אומר יוליך הניה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודה זרה נטל ממנה כדכד אסור בהניה ארג בו את הבגד אסור בהניה נתערב באחרים כלם אסורין בהניה רבי אליעזר אומר יוליך הניה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודה זרה.

(י) כיצד מבטלה קירסם וזירד נטל ממנה מקל או שרביט ואפילו עלה הרי זו בטילה שפיה לצורכה אסורה שלא לצורכה מותרת.

הדף הראשי של משנה עבודה זרה ג