משנה עבודה זרה ג ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ג, עבודה זרה • הפרק הבא >>

פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

כָּל הַצְּלָמִים אֲסוּרִים,

מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶעֱבָדִין פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

אֵינוֹ אָסוּר,

אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַּדּוּר.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כָּל דָּבָר:

(ב)

הַמּוֹצֵא שִבְרֵי צְלָמִים,

הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים.

מָצָא תַּבְנִית יָד אוֹ תַּבְנִית רֶגֶל,

הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִים,

מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּהֶן נֶעֱבָד:

(ג)

הַמּוֹצֵא כֵּלִים,

וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה,

צוּרַת לְבָנָה,

צוּרַת דְּרַקּוֹן,

יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

שֶׁעַל הַמְּכֻבָּדִין, אֲסוּרִים;

שֶׁעַל הַמְּבֻזִּין, מֻתָּרִין.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם.

אָמְרוּ לוֹ:

אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יח):

"וְלֹא יְדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם":

(ד)

שָׁאַל פֶּרוֹקְלוֹס בֶּן פִּלוֹסֹפוֹס אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ,

שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטִי.

אָמַר לוֹ,

כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם (דברים יג, יח):

"וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם".

מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטִי?

אָמַר לוֹ:

אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ;

וּכְשֶׁיָּצָא, אָמַר לוֹ:

אֲנִי לֹא בָּאתִי בִּגְבוּלָהּ,

הִיא בָּאת בִּגְבוּלִי.

אֵין אוֹמְרִים:

נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ לְאַפְרוֹדִיטִי נוֹי,

אֶלָּא אוֹמְרִים:

נַעֲשָׂה אַפְרוֹדִיטִי נוֹי לַמֶּרְחָץ.

דָּבָר אַחֵר:

אִם נוֹתְנִין לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה,

אִי אַתָּה נִכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּךָ עָרֹם,

וּבַעַל קֶרִי, וּמַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ;

וְזוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב,

וְכָל הָעָם מַשְׁתִּינִין לְפָנֶיהָ.

לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'אֱלֹהֵיהֶם':

אֵת שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ, אָסוּר;

וְאֵת שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ, מֻתָּר:

(ה)

הַגּוֹיִם הָעוֹבְדִים אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת,

הֵן מֻתָּרִים,

וּמַה שֶּׁעֲלֵיהֶם אֲסוּרִים,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, כה):

"לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ".

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:

אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים (דברים יב, ב), וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם;

אֱלֹהֵיהֶם עַל הַגְּבָעוֹת, וְלֹא הַגְּבָעוֹת אֱלֹהֵיהֶם.

וּמִפְּנֵי מָה אֲשֵׁרָה אֲסוּרָה?

מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם, אָסוּר.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:

אֲנִי אוֹבִין וְאָדוּן לְפָנֶיךָ;

כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ,

וְגִבְעָה נִשָּׂאָה,

וְעֵץ רַעֲנָן,

דַּע שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה:

(ו)

מִי שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְנָפַל,

אָסוּר לִבְנוֹתוֹ.

כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?

כּוֹנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּבוֹנֶה.

הָיָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה,

נִדּוֹן מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה.

אֲבָנָיו עֵצָיו וַעֲפָרוֹ, מְטַמְּאִין כַּשֶּׁרֶץ,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, כו): "שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ".

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:

כַּנִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ל, כב):

"תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה, צֵא תֹּאמַר לוֹ";

מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא,

אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא:

(ז)

שְׁלֹשָׁה בָּתִּים הֵן:

בַּיִת שֶׁבָּנוּי מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה,

הֲרֵי זֶה אָסוּר.

סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְחִדֵּשׁ,

נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ.

הִכְנִיס לְתוֹכָהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהוֹצִיאָהּ,

הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

שָׁלֹשׁ אֲבָנִים הֵן:

אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לְבִימוֹס,

הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.

סִיְּדָהּ וְכִיְּרָהּ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְחִדֵּשׁ,

נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ.

הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֲבוֹדָה זָרָה, וְסִלְּקָהּ,

הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.

שָׁלֹשׁ אֲשֵׁרוֹת הֵן:

אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה,

הֲרֵי זֶה אָסוּר.

גְּדָעוֹ וּפִסְּלוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וְהֶחֱלִיף,

נוֹטֵל מַה שֶּׁהֶחֱלִיף.

הֶעֱמִיד תַּחְתָּיו עֲבוֹדָה זָרָה, וּבִטְּלָהּ [נ"א: וְנִטְּלָה],

הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁרָה?

כָּל שֶׁיֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

כָּל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ.

וּמַעֲשֶׂה בְּצִידוֹן,

בְּאִילָן שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ,

וּמָצְאוּ תַּחְתָּיו גַּל.

אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן:

בִּדְקוּ אֶת הַגַּל הַזֶּה,

וּבְדָקוּהוּ,

וּמָצְאוּ בּוֹ צוּרָה.

אָמַר לָהֶן:

הוֹאִיל וְלַצּוּרָה הֵן עוֹבְדִין,

נַתִּיר לָהֶן אֶת הָאִילָן:

(ח)

לֹא יֵשֵׁב בְּצִלָּה;

וְאִם יָשַׁב, טָהוֹר.

וְלֹא יַעֲבֹר תַּחְתֶּיהָ;

וְאִם עָבַר, טָמֵא.

הָיְתָה גּוֹזֶלֶת אֶת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתֶּיהָ,

טָהוֹר.

וְזוֹרְעִים תַּחְתֶּיהָ יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים,

אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה;

וְהַחִזְרִין,

לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

אַף לֹא יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים,

מִפְּנֵי שֶׁהַנְּמִיָּה נוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶן וְהֹוָה לָהֶן לְזֶבֶל:

(ט)

נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים,

אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה.

הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר,

אִם חָדָשׁ, יֻתָּץ;

וְאִם יָשָׁן, יֻצַּן.

אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת,

אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה;

נִתְעָרְבָה בַּאֲחֵרוֹת,

כֻּלָּן אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח.

אָמְרוּ לוֹ:

אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה.

נָטַל הֵימֶנָּה כַּרְכָּר,

אָסוּר בַּהֲנָאָה.

אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד,

הַבֶּגֶד אָסוּר בַּהֲנָאָה.

נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים בַּאֲחֵרִים,

כֻּלָּן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח.

אָמְרוּ לוֹ:

אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה:

(י)

כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ?

קִרְסֵם,

וְזֵרֵד,

נָטַל מִמֶּנָּה מַקֵּל אוֹ שַׁרְבִיט,

אֲפִלּו עָלֶה,

הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה.

שְׁפָיָהּ לְצָרְכָּהּ,

אֲסוּרָה;

שֶׁלֹּא לְצָרְכָּהּ,

מֻתֶּרֶת:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ג, עבודה זרה • הפרק הבא >>

משנה עבודה זרה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב