משנה סוכה ג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ג · משנה ז | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שיעור אתרוג הקטן -- רבי מאיר אומר כאגוז. רבי יהודה אומר כביצה.

ובגדול, כדי שיאחז שנים לו בידו אחת, דברי רבי יהודה.

רבי יוסי אומר, אפילו (אחד) לז בשתי ידיו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה והגדול כדי שיאחז שנים בידו אחת דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אפילו בשתי ידיו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

שיעור אתרוג הקטן ר' מאיר אומר כאגוז כו': הלכה כר' יהודה באמרו כביצה וכר' יוסי באמרו אפי' בשתי ידיו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

רבי יהודה אומר כביצה - והלכה כר"י דפחות מכביצה פסול:

ר"י אומר אפילו בשתי ידיו - והלכה כר' יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ורבי יהודה אומר כביצה. משום דלא גמר פירי. גמרא דף ל"א:

כדי שיאחז שנים בידו אחת. ה"ג רש"י. ופירש שני אתרוגים בידו אחת. וטעמא מפרש התם בגמרא. דכיון דמצות לולב בימין ואתרוג בשמאל [דהני תלתא מצות והאי חדא מצוה גמרא דף ל"ז] וזמנין דמחלפי ליה שנותנין לו אתרוג בימין ולולב בשמאל ואתי לאפוכינהו מיד ליד ולאחוז האתרוג והלולב באחת מידיו עד שיחליף ואי הוי גדול יותר מדאי שמא יפול מידיו ואתי לאפסולי שיארע בו נקב. והר"ן כתב שגרסא זו אינה נכונה דלפי איזה עלין ישער ר"י שהוא כשיעור שיאחז שני אתרוגים בידו אחת והלא א"צ לכך לפיכך הגירסא כמו שנמצא במשניות ישנות כדי שיאחז שניהם בידו אחת. כלומר הלולב והאתרוג מטעמא דכתיבנא. ולכאורה משערינן בכל אדם כפי מה שהוא. אלא דממ"ש במשנה ו' פ"ג דר"ה יש להוכיח דבאדם בינוני משערינן:

רבי יוסי אומר אפי' אחד בשתי ידיו. ה"ג לרש"י. וכן הוא בטור וטעמא דר"י לא חייש לדילמא מפיך להו ולגירסת הר"ן רבי יוסי אומר אפי' בשתי ידיו. כלומר שיאחז שניהם [הלולב והאתרוג] זה בידו אחת וזה בידו אחת ולא חייש כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(לו) (על המשנה) שנים. ה"ג רש"י. ופירוש שני אתרוגים בידו אחד. וטעמא מפרש בגמרא דכיון דמצות לולב בימין ואתרוג בשמאל וזימנין דמחלפי ליה כו' ואתי להפכינהו מיד ליד ולאחוז האתרוג והלולב בידו עד שיחליף ואי הוי גדול יותר מדאי שמא יפול מיד ואתי לאפסולי שיארע בו נקב. והר"נ מקיים הגירסא במשניות ישנות, שניהם בידו אחד. כלומר הלולב והאתרוג, מטעם הנזכר:

(לז) (על המשנה) אפילו אחד. וטעמא דר"י לא חייש לדלמא מפיך להו. ולגירסת הר"נ אפילו בב' ידיו כלומר שיאחז שניהם זה בידו אחד וזה בידו אחד ולא חייש כו':


פירושים נוספים