משנה נידה ו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ו · משנה ט | >>

כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיריא.

ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת.

כל שיש לו קרנים, יש לו טלפים.

ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים.

נוסח הרמב"ם

כל שיש לו קשקשת - יש לו סנפיר,

ויש שיש לו סנפיר - ואין לו קשקשת.
כל שיש לו קרניים - יש לו טלפיים,
ויש שיש לו טלפיים - ואין לו קרניים.

פירוש הרמב"ם

קשקשת - הם הקשקשים.

וסנפיר - הם הכנפים.

וזה מגיע לידיעת מיני בעלי חיים. ותועלתו בידיעת הטמא והטהור מן הדג, ולידיעת הבהמה מן החיה, כפי מה שיתבאר בחולין:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קשקשת - מלבוש של דג, הקבוע בו:

סנפיר - כנפים שפורח בהן. וכל שיש לו קשקשת בידוע שיש לו סנפיר ואין צריך לבדוק אחריו עוד, שדג טהור הוא:

ויש שיש לו סנפיר - והוא דג טמא, שאין לו קשקשת:

יש לו טלפים - פרסותיו סדוקות. שאין קרנים אלא לבהמה ולחיה טהורה:

ואין לו קרנים - כגון חזיר יב, שפרסותיו סדוקות, ואין לו קרנים:

פירוש תוספות יום טוב

כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. מכדי אנן אקשקשת סמכינן. סנפיר דכתב רחמנא למה לי כו' אמר רבי אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר. גמרא. וכתבו התוס' וא"ת ומנלן דבעינן תרוייהו אימא דטהור בחדא מנייהו. או בהא או בהא. עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו. וי"ל דומיא דסימני בהמה. בעינן מעלת גרה ומפרסת פרסה מדאסר רחמנא חזיר וגמל. ע"כ:

קשקשת. פי' הר"ב מלבוש של דג כו'. כדכתיב (ש"א יז) ושריון קשקשים הוא לבוש. גמרא:

[יש לו טלפים. פירש הר"ב שאין קרנים כו' כגון חזיר כו'. כל זה מפרש"י בגמ' ריש דף נב ושלא במקומו הוא דהא ודאי דמשנה זו סמוכה למשנת כל שיש לו קשקשת כו' וזה הפירוש הוא אחר משנת כל הטעון כו' לכן נראה בעיני דלא רש"י עצמו כתב לזה. וגם כדמות ראיה לזה שבפרק אלו טריפות דף נט ריש ע"ב מפרשינן. דקרנים דהכא היינו במפוצלות. או כרוכות. חדורות. וחרוקות כו' כדאי' התם. וה"ל לרש"י לפרש כן זו. אלא דמ"מ לא ניחא אמאי לא פירש"י כן לעיל במקומה של המשנה. וצ"ע על רש"י והר"ב דלא פירשו משנתינו כדאיתא בפא"ט. ומתוך זה הפירוש שעל משנתינו מתישב מ"ש הר"ן. והעתיקו ב"י טא"ח סי' תקפ"ו. דהא דתנן כל השופרות כשרים חוץ משל פרה. דאפשר דבטמאים לא. ע"כ. דהשתא יש קרנים לטמאים]:

ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים. פי' הר"ב כגון חזיר. וכן פי' רש"י א) דף נב. ואע"ג דלא נ"מ. דבלאו הכי שאין לו קרנים. הרי החזיר טמא לפי שאינו מעלה גרה. כמפורש בכתוב. יש לומר דכולה גווני נקט. דיש לו ויש לו ויש שיש לו. כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) כל כו'. והא דכתב רחמנא סנפיר, משום יגדיל תורה ויאדיר. ועתוי"ט:

(יב) (על הברטנורא) ואע"ג דלא נפקא מינה, דבלאו הכי טמא לפי שאינו מעלה גרה. יש לומר דכולי גווני נקט דיש לו ויש לו ויש שיש לו כו':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל שיש לו קשקשת וכו':    ובגמ' פריך מכדי אנן אקשקשת סמכינן סנפיר דכתב רחמנא למה לי ומשני אי לא כתב רחמנא סנפיר ה"א מאי קשקשת סנפיר ואתי למישרי אפי' דג טמא כתב רחמנא סנפיר וקשקשת ובעי בגמ' והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת מנלן דקשקשת לבושא הוא ודאי מהאי קרא נפקא דכתי' ושריון קשקשים הוא לבוש וא"כ כיון דמהאי קרא נפקא לן לכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר דהא ליכא למימר ה"א מאי קשקשת סנפיר ומשני א"ר אבוהו וכן תנא דבי ר' ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר:

כל שיש לו קרנים יש לו טלפים:    תוס' פ' אלו טרפות (חולין דף נ"ט) פירשו בשם ריב"ם ז"ל דמתני' ר' דוסא היא דאילו לרבנן הא איכא לספוקי דילמא חיה טמאה היא אם אין לה ג"כ טלפים דהיינו פרסות סדוקות ע"כ. ועוד מפרשים התם פי' אחר בדוחק לתרוצי מתני' ככולי עלמא ע"ש. ועוד פירשו שם כל שיש לו קרנים יש לו טלפים וטהור פי' דמסתמא אפי' אין לו אלא קרן אחת הוי טהור דומיא דשור שהקריב אדם הראשון ודומיא דקרש שהיא חיה טהורה ואין לה אלא קרן אחת וכן תחש ג"כ:

תפארת ישראל

יכין

כל שיש לו קשקשת:    שופפען:

יש לו סנפיר:    פלאסספעדערן. ואין צריך לבדוק אחריהן:

ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת:    ככל דג טמא:

יש לו טלפים:    פרסותיו סדוקות. וטהור בלי בדיקה:

ואין לו קרנים:    חזיר:

בועז

פירושים נוספים