לדלג לתוכן

משנה נזיר ה ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ה · משנה ב | >>

דינר זהב שיעלה בידי ראשון הרי הוא הקדש, ועלה של כסף, בית שמאי אומרים: הקדש, ובית הלל אומרים: אינו הקדש.

חבית של יין שתעלה בידי ראשונה הרי היא הקדש, ועלתה של שמןב, בית שמאי אומרים: הקדש, ובית הלל אומרים: אינו הקדש.

דִּינַר זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ,

וְעָלָה שֶׁל כֶּסֶף,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ,
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ.
חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹנָה הֲרֵי הִיא הֶקְדֵּשׁ,
וְעָלְתָה שֶׁל שֶׁמֶן,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ,
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ:

דינר זהב, שיעלה בידי ראשון - הרי הוא הקדש,

ועלה של כסף.
בית שמאי אומרין: הקדש.
בית הלל אומרין: אינו הקדש.
חבית של יין, שתעלה בידי ראשונה - הרי היא הקדש,
ועלת של שמן.
בית שמאי אומרין: הקדש.
בית הלל אומרין: אינו הקדש.

כבר בארו, שזה המאמר ואפילו במקום שהיין שם ביוקר יותר מן השמן, שיהיו דמי מה שעלה בידו פחותים מדמי הדבר שנדר, אינו הקדש לדעת בית הלל לפי שהוא טעות.

והביא דמיון משור שהוא קדושת הגוף, ומן הדינר והחבית שהם קדושת דמים:


דינר זהב - רישא אשמועינן במידי דקדוש קדושת הגוף, והכא אשמועינן במידי דקדוש קדושת דמים:

חבית של יין שתעלה כו'. מסיק בגמרא במקום שהיין שם ביוקר מן השמן ואפ"ה קאמרי ב"ה דאינו קדוש אע"פ שמה שתעלה בידו הוא פחות מדמיו מדמי מה שנדר והוי דומיא דדינר זהב וכו'. וא"ת למאי איצטריך למתני חבית כו' ונ"ל דהואיל ושמעינן קדוש קדושת הגוף וכן קדוש קדושת דמים. אשמועינן נמי דדבר הקדוש קדושת דמים ונפדה דהכי הוה דינא דמקדיש יין או שמן סתם דאע"ג דראוי למזבח אפי' הכי סתם הקדש לבדק הבית וימכר לצריכין והדמים יפלו לבדק הבית. וכדתנן במשנה ח' פ"ד דשקלים. ואין לחלק דהתם דוקא משום דהקדיש כל נכסיו. שהרי הרמב"ם כתב בהדיא בפ' ה' מהלכות ערכין. המקדיש את בהמתו סתם. או שהקדיש נכסיו סתם רואין כל בהמה תמימה וכו':

(ב) (על המשנה) שמן. במקום שהיין שם ביוקר מן השמן ואפ"ה קאמר ב"ה דאינו קדוש אע"פ שמה שתעלה בידי הוא פחות בדמיו מדמי מה שנדר והויא דומיא דדינר זהב כו':

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יכין

ובית הלל אומרים אינו הקדש:    נ"ל דקמ"ל בבא דשור בקדוש קדושת הגוף, לרבותא דב"ה. ובבא דדינר בקדושת דמים, לרבותא דב"ש. ובבא דיין לרבותא דתרווייהו, לב"ש אף דטעות גמור הוא דלמה דחזי יין לא חזי שמן, ותו דמסתבר דרק ליין נתכוון, דמצוה לפרוש ממנו [כב"ב ד"צ ע"א ועירובין דס"ה א']. ולרבותא דב"ה, מדקיי"ל דמקדיש בעין יפה מקדיש [כ(רמב"ם פ"ד מהל' ערכין הט"ו)], א"כ סד"א דוקא שור שחור דמעלי טפי מלבן [כש"ס הכא], וכ"כ דינר זהב עדיף מכסף משא"כ שמן דעדיף מיין [כש"ס הכא] סד"א דמודה ב"ה דלשמן וודאי ג"כ נתכוון, קמ"ל:

בועז

פירושים נוספים