משנה נזיר ב דפוסים
משנה נזיר, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה, בית שמאי אומרים נזיר, ובית הלל אומרים אינו נזיר.
אמר רבי יהודה, אף כשאמרו בית שמאי, לא אמרו אלא באומר "הרי הן עלי קרבן".
משנה ב[עריכה]
אמר, "אמרה פרה זו "הריני נזירה אם עומדת אני", אמר הדלת הזה "הריני נזיר אם נפתח אני"" -- בית שמאי אומרים נזיר, ובית הלל אומרים אינו נזיר.
אמר רבי יהודה, אף כשאמרו בית שמאי, לא אמרו אלא באומר "הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא".
משנה ג[עריכה]
מזגו לו את הכוס, ואמר: הריני נזיר ממנו, הרי זה נזיר.
מעשה באשה אחת שהיתה שיכורה, ומזגו לה את הכוס ואמרה: הריני נזירה ממנו, אמרו חכמים: לא נתכוונה אלא לומר: "הרי הוא עלי קרבן".
משנה ד[עריכה]
הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים, הרי זה נזיר ואסור בכולן.
יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין, הרי זה אסור.
ורבי שמעון מתיר.
יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירים לי מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין או מפני שאני קובר את המתים, הרי זה מותר.
ורבי שמעון אוסר.
משנה ה[עריכה]
הריני נזיר ועלי לגלח נזיר, ושמע חבירו ואמר: ואני ועלי לגלח נזיר, אם היו פקחים, מגלחים זה את זה.
ואם לאו, מגלחים נזירים אחרים.
משנה ו[עריכה]
הרי עלי לגלח חצי נזיר, ושמע חברו ואמר: ואני עלי לגלח חצי נזיר, זה מגלח נזיר שלם וזה מגלח נזיר שלם, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: זה מגלח חצי נזיר וזה מגלח חצי נזיר.
משנה ז[עריכה]
הריני נזיר לכשיהיה לי בן, ונולד לו בן, הרי זה נזיר.
נולד לו בת, טומטום, ואנדרוגינוס, אינו נזיר.
אם אמר: כשאראה כשיהיה לי ולד, אפלו נולד לו בת, טומטום, ואנדרוגינוס, הרי זה נזיר.
משנה ח[עריכה]
הפילה אשתו, אינו נזיר.
רבי שמעון אומר, יאמר: אם היה בן קימא, הרי אני נזיר חובה.
ואם לאו, הרי אני נזיר נדבה.
חזרה וילדה, הרי זה נזיר.
רבי שמעון אומר, יאמר: אם הראשון בן קימא, הראשון חובה וזו נדבה.
ואם לאו, הראשון נדבה וזו חובה.
משנה ט[עריכה]
הריני נזיר, ונזיר כשיהיה לי בן, התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד לו בן, משלים את שלו ואחר כך מונה את של בנו.
הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר, התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד לו בן, מניח את שלו ומונה את של בנו ואחר כך משלים את שלו.
משנה י[עריכה]
הריני נזיר לכשיהא לי בן, ונזיר מאה יום.
נולד לו בן עד שבעים, לא הפסיד כלום.
לאחר שבעים, סותר שבעים, שאין תגלחת פחות משלשים יום.
משנה נזיר, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב