משנה נזיר ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ב · משנה ז | >>

הריני נזיר לכשיהיה לי בןכ, ונולד לו בן, הרי זה נזירכא.

נולד לו בת, טומטום, ואנדרוגינוס, אינו נזיר.

אם אמר: כשאראה כשיהיה כב לי ולד, אפלו נולד לו בתכג, טומטום, ואנדרוגינוס, הרי זה נזיר.

משנה מנוקדת

הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן,

וְנוֹלַד לוֹ בֵּן,
הֲרֵי זֵֶה נָזִיר.
נוֹלַד לוֹ בַּת, טֻמְטוּם, וְאַנְדְרוֹגִינוֹס,
אֵינוֹ נָזִיר.
אִם אָמַר: כְּשֶׁאֶרְאֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי וָלָד,
אֲפִלּוּ נוֹלַד לוֹ בַּת, טֻמְטוּם, וְאַנְדְרוֹגִינוֹס,
הֲרֵי זֶה נָזִיר:

נוסח הרמב"ם

הריני נזיר - כשיהיה לי בן,

נולד לו בן - הרי זה נזיר.
בת, טומטום, ואנדרוגינוס - אינו נזיר.
ואם אמר: כשאראה לי ולד,
אפילו נולד לו בת, טומטום, ואנדרוגינוס - הרי זה נזיר.

פירוש הרמב"ם

יעלה על הדעת שעניין אמרו בן - רוצה לומר שיהיה לו זרע, ממה שנאמר "ואבנה גם אנכי"(בראשית ל, ג) שעניינו זרע לבד.

וגם כן יעלה על הדעת כשאמר כשיהיה לי ולד - עניינו ולד נחשב בין בני אדם, אבל לא טומטום ואנדרוגינוס.

לפיכך למדנו שאין הדבר כן, אלא שנסמוך על המורגל מהלשונות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ונולד לו בן הרי זה נזיר - דבלשון בני אדם לא מיקרי בן אלא זכר, ולא נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס. וולד מקרי אפילו נקבה וטומטום ואנדרוגינוס:

פירוש תוספות יום טוב

הריני נזיר לכשיהיה לי בן. פי' הודאה ושבח להקב"ה שחנני וזכני ונולד לי בן. תוס':

הרי זה נזיר. בגמרא פריך פשיטא ומשני משום סיפא בת טומטום כו' שאינו נזיר דמהו דתימא לכשאבנה הוא דקאמר [דכתיב (בראשית ל') ואבנה גם אנכי ממנה] וכי נולד בת. טומטום. ואנדרוגינוס. [דבהני נמי בנוי] ליהוי נזיר קא משמע לן דלא:

כשאראה כשיהיה לי ולד. וכן הוא בנוסח משנה שבגמ' ויש נוסחאות דלא גרסינן כשיהיה. וכן בנוסח משנה דבירושלמי ולא ידענא אמאי שני בסיפא מלישנא דברישא ולשון הרמב"ם בספ"א מהלכות נזיר אמר הריני נזיר כשיהיה לי ולד:

אפילו נולד לו בת כו'. דמהו דתימא ולד דמחשב ביני אינשי קאמר דהיינו בן קמ"ל. דבת טומטום וכו' נמי מקרי ולד. גמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על המשנה) בן. פירוש הודאה ושבח להקב"ה שחנני וזכני ונולד לי בן. תוספ.:

(כא) (על המשנה) ה"ז נזיר. בגמרא פריך פשיטא ומשני משום סיפא בת טומטום כו' שאינו נזיר דמהו דתימא לכשאבנה הוא דקאמר (כדכתיב ואבנה גם אנכי ממנה וכי נולד בת כו' בהני נמי בנוי ולהוי נזיר) קמ"ל דלא:

(כב) (על המשנה) כשיהיה. יש נוסחאות דלא גרמינן לה ולא ידענא אמאי שני' בסיפא מלישנא דרישא:

(כג) (על המשנה) בת. דמ"ד ולד דמחשבי ביני אינשי קאמר דהיינו בן קמ"ל דבת כו' נמי מקרי ולד. גמרא: [כד] בס"פ דלעיל גם מ"ה דהתם כוותיה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הריני נזיר לכשיהיה לי בן:    וכו' עד סוף סי' ח' שם ביד ספ"א:

נולד לו בת טומטום:    ה"ר יהוסף ז"ל מחק מהאי רישא מלות נולד לו:

ואם אמר כשאראה לי ולד:    וכו' ה"ג לה בקצת נוסחאות בגמ' וי"ס דגרסי כשאראה כשיהיה לי ולד ומ"מ קשה דאמאי איצטריך למתני מלת כשאראה ובגמ' מפרש דהא קמ"ל דלא תימא ולד דמיתשב ביני אינשי בעינן דהיינו בן ולא טומטום ואנדרוגינוס קמ"ל הואיל והני נמי איקרו ולד הרי זה נזיר. ונראה לע"ד דבהא מתורץ קצת מלת כשאראה דה"א דלא מחייב בנזירות לכל הפחות עד שיראה אותו גדול אותו הבן או אותו הולד כל דהי קמ"ל דאפי' הכי מיד שנולד מתחייב בנזירות. ומיהו שם ביד ס"פ שני לא קתני מלת כשאראה רק כשיהיה כמו ברישא: וה"ר יהוסף ז"ל מחק מלת כשיהיה:

תפארת ישראל

יכין

הרי זה נזיר:    בש"ס אמרינן דאיידי דסיפא נקטיה. ובדברי רתת דנ"ל דאפשר דקא משמע לן שיהיה נזיר מיד ולא ימתין עד שיהיה בן ל' יום מחשש נפל:

אינו נזיר:    אע"ג דלגבי יבום מקרי בן [כיבמות דכ"ב ב', וב"ב דק"ט], וגם בלשון רבים, נקיבות נמי בכלל בנים [כיבמות פ"ח מ"ג], אפ"ה בלשון יחיד, לשון בני אדם בן דוקא:

אם אמר כשאראה כשיהיה לי ולד:    נ"ל דנקט כשאראה, ולא כברישא הריני נזיר כשיהיה לי ולד. לרבותא דטומטום נקט הכי דפעמים הוא זכר ופעמים נקיבה, והרי עדיין לא נקרע ולא ראה איזה ולד נולד לו, וכן באנדרוגינוס למ"ד שאינו בריה בפני עצמו רק ספק זכר ספק נקיבה, והרי עדיין לא נראה איזה ולד הוא. והרי לא סבירא ליה דמחית נפשיה לספיקא, כדמוכח מסיפא, בהפילה אשתו. א"נ נראה לי כשאראה לרבותא נקטיה. אף על גב דקפיד לשמוח בראייתו, ולא על הלידה לחוד, והרי בזה לא ישמח כשיראהו:

בועז

פירושים נוספים