משנה נזיר ב ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ב, נזיר • הפרק הבא >>

פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵלָה,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר,

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי,

לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּאוֹמֵר:

הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן:

(ב)

אָמַר:

אָמְרָה פָּרָה זוֹ:

"הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אֲנִי";

אָמַר הַדֶּלֶת הַזֶּה:

"הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אֲנִי",

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר,

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי,

לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּאוֹמֵר:

"הֲרֵי פָּרָה זוֹ עָלַי קָרְבָּן אִם עוֹמֶדֶת הִיא":

(ג)

מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, וְאָמַר:

"הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנוּ",

הֲרֵי זֶה נָזִיר.

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁכּוֹרָה,

וּמָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס, וְאָמְרָה: הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ;

אָמְרוּ חֲכָמִים:

לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לוֹמַר: הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן:

(ד)

הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לְמֵתִים,

הֲרֵי זֶה נָזִיר וְאָסוּר בְּכֻלָּן.

יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְזִירוּת,

אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּיַיִן,

הֲרֵי זֶה אָסוּר;

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.

יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּיַיִן,

אֲבָל סָבוּר הָיִיתִי שֶׁחֲכָמִים מַתִּירִים לִי,

מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא בְּיַיִן;

אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קוֹבֵר אֶת הַמֵּתִים–

הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר:

(ה)

הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר,

וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר:

וַאֲנִי, וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר,

אִם הָיוּ פִּקְחִים,

מְגַלְּחִים זֶה אֶת זֶה;

וְאִם לָאו,

מְגַלְּחִים נְזִירִים אֲחֵרִים:

(ו)

הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר,

וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר:

וַאֲנִי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר,

זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם וְזֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

זֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר וְזֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר:

(ז)

הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן,

וְנוֹלַד לוֹ בֵּן,

הֲרֵי זֵֶה נָזִיר.

נוֹלַד לוֹ בַּת, טֻמְטוּם, וְאַנְדְרוֹגִינוֹס,

אֵינוֹ נָזִיר.

אִם אָמַר: כְּשֶׁאֶרְאֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי וָלָד,

אֲפִלּוּ נוֹלַד לוֹ בַּת, טֻמְטוּם, וְאַנְדְרוֹגִינוֹס,

הֲרֵי זֶה נָזִיר:

(ח)

הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ נָזִיר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

יֹאמַר:

אִם הָיָה בֶּן קַיָּמָא, הֲרֵי אֲנִי נְזִיר חוֹבָה;

וְאִם לָאו, הֲרֵי אֲנִי נְזִיר נְדָבָה.

חָזְרָה וְיָלְדָה, הֲרֵי זֶה נָזִיר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יֹאמַר:

אִם הָרִאשׁוֹן בֶּן קַיָּמָא, הָרִאשׁוֹן חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה;

וְאִם לָאו, הָרִאשׁוֹן נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה:

(ט)

הֲרֵינִי נָזִיר, וְנָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן,

הִתְחִיל מוֹנֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵּן,

מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹנֶה אֶת שֶׁל בְּנוֹ.

הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן, וְנָזִיר,

הִתְחִיל מוֹנֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵּן,

מַנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וּמוֹנֶה אֶת שֶׁל בְּנוֹ,

וְאַחַר כָּךְ מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ:

(י)

הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיְּהֵא לִי בֵּן, וְנָזִיר מֵאָה יוֹם–

נוֹלַד לוֹ בֵּן עַד שִׁבְעִים,

לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.

לְאַחַר שִׁבְעִים, סוֹתֵר שִׁבְעִים;

שֶׁאֵין תִּגְלַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלשִׁים יוֹם:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ב, נזיר • הפרק הבא >>

משנה נזיר, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב