משנה נזיר ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ב · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

מזגו לו את הכוס, ואמר: הריני נזיר ממנו, הרי זה נזירט.

מעשה באשה אחת שהיתה שיכורה, ומזגו לה את הכוס ואמרה: הריני נזירה ממנו, אמרו חכמים: לא נתכוונה אלא לומר: "הרי הוא עלי קרבן".

משנה מנוקדת

[עריכה]

מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, וְאָמַר:

"הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנוּ",
הֲרֵי זֶה נָזִיר.
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁכּוֹרָה,
וּמָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס, וְאָמְרָה: הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ;
אָמְרוּ חֲכָמִים:
לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לוֹמַר: הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן:

נוסח הרמב"ם

מזגו לו את הכוס,

ואמר: הריני נזיר ממנו - הרי זה נזיר.
מעשה באשה אחת - שהיתה שכולת,
ומזגו לה את הכוס,
ואמרה: הריני נזירה ממנו.
אמרו חכמים:
לא נתכוונה זו, אלא כלומר - הרי הוא עלי קרבן.

פירוש הרמב"ם

זה המעשה לא הביאו על מה שקדם לפי שהוא סותר אותו. ואמנם הדין במה שקדם הוא באדם בריא, אבל במי שנאנח ודואג לא, לפי שהוא לא כוון אלא שלא ישתה זה שאנו נזקקין עליו כדי שתסור אנחתו.

וזהו ההיקש בשכור כשאמר הריני נזיר ממנו שאינו חל עליו נזירות, לפי שכוונתו שלא יכביד עליו מרוב היין, והביא ראיה על זה מזה המעשה. ויהיה שיעור המשנה ואם היה שכור אינו נזיר, ומעשה באשה וכו'.

ומה שאנו אומרים שהוא כשכור, שלא נשתקע בשכרות ולא הגיע לשכרותו של לוט, שכל מעשיו ודבריו קיימין ונענש על כל מה שהוא עושה ממה שראוי לו מן העונש כמו הבריאים. אבל מי שהגיע לשכרותו של לוט הרי כל מעשיו ודבריו בטלין, ואין דין עליו ולא דבר שיחייב אותו בשום מעשה מן המעשים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מעשה באשה אחת וכו' - מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אם היה שכור י ואמר הריני נזיר ממנו, אינו נזיר, שלא היה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד, וכי היכי דלא לייתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר. ומעשה נמי באשה אחת שכורה וכו':

פירוש תוספות יום טוב

הרי זה נזיר. כמו הנודר מן החרצנים דמשנה ב' פרק קמא ולא קתני לה אלא משום סיפא:

מעשה באשה אחת וכו'. פירש הר"ב מתני' חסורי מחסרא. ואם היה שכור וכו' ופירש הרמב"ם אבל לא הגיע לשכרותו של לוט שמשהגיע לשכרותו של לוט אינו בר חיובא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על המשנה) נזיר. כמו בנודר מן החרצנים דמשנה ב' פ"ק ולא קתני לה אלא משום סיפא:

(י) (על הברטנורא) פירש הר"מ אבל לא הגיע לשכרותו של לוט שאז אינו בר חיובא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מזגו לו את הכוס:    וכו' עד סוף סימן ד' ביד פ"א דהלכות נזיר סימן י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו:

ואמר הריני נזיר ממנו:    פי' מן הכוס ה"ז נזיר פי' כל דין נזירות עליו תוס' ז"ל:

שהיתה שִׁכּוֹרָה:    והוא שלא הגיעה לשכרותו של לוט שכל מי שהגיע לשכרותו של לוט הרי כל מעשיו ודבריו בטלין ואין דין עליו ולא דבר שיחייב אותו בשום מעשה מן המעשים הרמב"ם ז"ל. כתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א שִׁכּוֹרֶת ס"א שִׁכּוֹלֶת:

לא נתכוונה זו:    וכו' כלומר הרי הוא עלי קרבן כוס זה בלבד והאי דלא אמרה בפירוש הרי הוא עלי קרבן סברה אי אמינא הכי מייתי לי כסא אחרינא ומצערין לי אימא להו מילתא דפסיקא להו ותו לא מייתין לי:

תפארת ישראל

יכין

הרי זה נזיר:    כנודר בא' מחיובי נזיר [פ"א מ"ב]:

אלא לומר הרי הוא עלי קרבן:    דהכא דשכירה קצת, אמרינן דהתכוונה רק שלא תשתכר לגמרי ע"י כוס זה. מיהו בהשתכר כבר כשכרות לוט, אז לאו בר חיובא הוא כלל:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים