משנה נדרים יא ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק יא · משנה ט | >>
ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה (במדבר ל), כיצד, אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום, אף על פי שנשאת בתוך שלשים יום, אינו יכול להפר.
נדרה והיא ברשות הבעל, מפר לה.
כיצד, אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום, אף על פי שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים, הרי זה מופר.
נדרה בו ביום לד, נתגרשה בו ביום, החזירה בו ביום, אינו יכול להפר.
זה הכלל לו, כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת, אינו יכול להפר.
וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה יָקוּם עָלֶיהָ (במדבר ל, י), כֵּיצַד?
- אָמְרָה: הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם,
- אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם,
- אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
- נָדְרָה וְהִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל,
- מֵפֵר לָהּ.
- כֵּיצַד?
- אָמְרָה: הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם,
- אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים,
- הֲרֵי זֶה מוּפָר.
- נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם,
- נִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, הֶחֱזִירָהּ בּוֹ בַּיּוֹם,
- אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל שֶׁיָּצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת,
- אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
"ונדר אלמנה וגרושה, כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה" (במדבר ל י),
- כיצד?
- אמרה: הרי אני נזירה - לאחר שלשים יום,
- אף על פי שנישאת - בתוך שלשים יום,
- אינו יכול להפר.
- נדרה, והיא ברשות הבעל - והפר לה,
- אמרה: הרי אני נזירה - לאחר שלשים יום,
- אף על פי שנתאלמנה, או נתגרשה - בתוך שלשים יום,
- הרי זה מופר.
- נדרה - בו ביום,
- נתגרשה - בו ביום,
- החזירה - בו ביום,
- אינו יכול להפר.
- זה הכלל -
- כל שיצאת לרשות עצמה - שעה אחת,
- אינו יכול להפר.
- כל שיצאת לרשות עצמה - שעה אחת,
מה שאמר השם יתברך: "ונדר אלמנה וגרושה"(במדבר ל, ה), אילו היה כפי פשוטן יהיה הדבר בטל; ומי הוא שיפר? והלא אין לה בעל.
אמנם הכוונה, שהיא כשנדרה ואין לה בעל, והתנית שהנדר יהיה לזמן פלוני, אחר כך נשאת בזמן שהוא קודם מן הזמן שהתנית שיהיה הנדר בו, והגיע זמן הנדר והיא בעולת בעל, אינו יכול להפר. והעניין כולו מבואר:
ונדר אלמנה וגרושה כו' - לגופיה לא צריך קרא, דכיון דאין לה בעל מי יפר, אלא כשנדרה כשהיא אלמנה לזמן, ולא הגיע זמן הנדר עד שנישאת:
אינו יכול להפר - אע"פ שהנדר חל כשהיא תחתיו, דבתר שעת הנדר אזלינן:
נדרה בו ביום, גרשה בו ביום, והחזירה בו ביום - ואח"כ שמע את נדרה:
אינו יכול להפר - כיון שיצאת לרשות עצמה בין נדר להפרה. דאין הבעל מיפר בקודמין לה:
נדרה בו ביום. [ביום שנשאת וכדאוקי לה בפרק נערה המאורסה בשנשאת ונתגרשה בו ביום דכי קתני נדרה בו ביום] לרבותא נקטיה דאע"ג דבו ביום היתה ברשות אביה קודם שנדרה אפ"ה כיון שנשאת אין לה תקנה אפי' באותו יום עצמו. הר"ן:
אינו יכול להפר. פי' הר"ב שאין הבעל מיפר בקודמין במ"ג דפרק דלעיל מפורש מנא לן [וכתב הר"ן ואי הך חזרה דאירוסין בלחוד [היא] [והארוס מפר בקודמים כדכתב הר"ב במ"ג פ' דלעיל] נמי אינו יכול להפר בשותפות האב דכיון שנשאת שוב אין לאביה זכות בה עכ"ל]:
זה הכלל כל שיצאת וכו'. לאתויי מסר האב או שלוחיו. לשלוחי הבעל גמרא. ועיין מ"ש בזה במ"ה דפ' דלעיל:
(לד) (על המשנה) בו ביום. שנשאת כדאוקי לה בפ' נערה בשנשאת ונתגרשה בו ביום וכי קתני נדרה בו ביום לרבותא נקטיה דאע"ג דבו ביום היתה ברשות אביה קודם שנדרה אפ"ה כיון שנשאת אין לה תקנה אפילו לאותו יום עצמו. הר"נ:
(לה) (על הברטנורא) ואי הך חזרה דארוסין בלחוד היא נמי אינו יכול להפר בשותפות האב דכיון שנשאת שוב אין לאביה זכות בה. הר"נ:
(לו) (על המשנה) זה הכלל. לאתויי מסר האב או שלוחיו לשלוחי הבעל. גמרא:
ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום כיצד וכו': פי"ג דהלכות נדרים סימן י"ו י"ז:
הריני נזירה לאחר שלשים יום: בברייתא איכא דסבר ר' עקיבא אפילו אומרת הריני נזירה לכשאנשא או לכשאתגרש בתר שעת אמירה אזלינן בין להקל בין להחמיר ור' ישמעאל פליג עליה דס"ל דבתר חלות הנדר אזלינן. ומתני' אפילו כר' ישמעאל דכי אזיל ר' ישמעאל בתר חלות הנדר ה"מ כי תליא נפשה בנשואין או בגרושין הלכך כיון שאי אפשר לאמירת הנדר וחלות הנדר שיהו ברשות אחת ס"ל לר' ישמעאל דאזלינן בתר חלות הנדר אבל מתני' דלא תליא נפשה אלא ביומי ואפשר דשלמי יומי ולא מנסבא שלמי יומי ולא מיגרשא ונמצא שתהא אמירת הנדר וחלותו ברשות אחת מודה ר' ישמעאל דבתר אמירה אזלינן ולא בתר חלות כיון שבתחלתו היה ראוי הנדר לחול באותו רשות שהיה בשעת אמירה:
נדרה והיא ברשות הבעל: והפר לה והשתא מפ' כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל:
אע"פ וכו' ה"ז מופר: דבתר שעת אמירה אזלינן בין להקל בין להחמיר:
נדרה בו ביום נתגרשה וכו': ביד פי"א דהל' נדרים סימן י"ב. ופי' הר"ן ז"ל נדרה בו ביום שנשאת וכדאוקים לה בפ' נערה המאורסה בשנשאת ונשגרשה בו ביום והחזירה בו ביום אינו יכול להפר שאין הבעל מפר בקודמין ואי הך חזרה דאירוסין בלחוד היא נמי אינו יכול להפר בשותפות האב דכיון שנשאת שוב אין לאביה זכות בה וכי קתני נדרה בו ביום לרבותא נקטיה דאע"ג דבו ביום היתה ברשות אביה קודם שנדרה אפ"ה כיון שנשאת אין לה תקנה אפילו באותו יום עצמו ע"כ:
זה הכלל כל שיצאת. וכו': לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל דכיון שיצאת מרשות האב אם נדרה וגרשה והחזירה אין לה הפרה דמרשות האב יצאת ואין הבעל מיפר בקודמין:
יכין
כיצד: דלגופה לא אצטריך דפשיטא באין לה בעל מי יפר לה:
אינו יכול להפר: הבעל, אע"ג שהוא עצמו היה יכול להפר לה בעודה ארוסה [כפ"י מ"ד]:
נדרה בו ביום: ביום שנשאת, ורבותא קמ"ל אף שבאותו יום היתה ברשות אביה, עכ"פ מדנשאת אין לה תקנה:
אינו יכול להפר: דאין הבעל מיפר בקודמין:
זה הכלל: עי' פ"י סי' י"א:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש