משנה נדרים יא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק יא · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

תשע נערות נדריהן קימין.

בוגרת והיא יתומה, נערה ובגרה והיא יתומה, נערה שלא בגרה והיא יתומה.

בוגרת ומת אביה, נערה בוגרת ומת אביה, נערה שלא בגרה ומת אביה.

נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה, בוגרת ואביה קים, [ נערה בוגרת ואביה קים ].

רבי יהודה אומר, אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו, עדין היא נערה לט.

נוסח הרמב"ם

תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה נערה ובגרה והיא יתומה נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה ובגרה ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים נערה ובגרה ואביה קיים רבי יהודה אומר אף המשיא את בתו קטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו עדיין היא נערה.

פירוש הרמב"ם

תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת והיא יתומה כו' — תחילת מה שאתה צריך לידע, שיתומה נקראת בכאן מי שנתגרשה בחיי אביה, או מת בעלה, ובתנאי שתהיה המיתה או הגירושין אחר הנישואין; והוא שקורין אותה בתלמוד: "יתומה בחיי האב". ואחר כן תדע, כי באמרו תשע נערות, רוצה לומר שהן היו נערות בשעת קבלת הקידושין. וכל מה שמונה בהן בוגרת, רצה לומר שהיתה בשעת הנדר כבר בוגרת. וכבר נתבאר בפרק שקודם זה, שנערה מאורסה – אביה ובעלה מפירים נדריה, ושהאב אינו מפר בבגר, ואביה ובעלה האחרון מפירין נדריה אם כשנתגרשה מן האירוסין; אבל מן הנישואין, הרי היא יתומה בחיי האב כמו שביארנו. ונתבאר גם כן, שהבעל לא יפר אלא משתיכנס לחופה, וצריך שתהיה זכור לכל זה.

אמר, שתשע נשים מאורסות נדריהן קיימין, אמנם מצד מניעה שאין האב קיים, או בהיותה יתומה בחיי האב, שאין שם אב שיפר, וההפרה שלהן אמנם הוא מן הבעל או האב, או מצד היותה בוגרת, שלא יפר לא בעל ולא אב כמו שהקדמנו. והראשונה מהן, בוגרת והיא יתומה, והיא שנתארסה ועודה נערה, ואחר כך בגרה ונעשית יתומה בחיי האב, והיא נדרה אחר כך. הנה שנכללו ביחד שתי סיבות המונעות ההפרה: היותה בוגרת, ויתומה בחיי האב.

והשניה, נערה ובגרה והיא יתומה. וזה כגון שנשאת ונתגרשה, וחזר וקידש אותה אחר הגירושין, ואחר כך בגרה, הרי זה לא יפר הנדר הראשון שנדרה והיא נערה. שהיה מן הדין, לפי מה שביארנו, שיפר הוא ואביה, לפי שהוא בעל אחרון, לולא סיבת חזרתה היותה יתומה ובוגרת. וכוונת מה שאמרנו, שאביה ובעלה מפירין הנדר שנדרה בפני בעלה ראשון, כשהיא נערה בשעת ההפרה.

והשלישית, נערה שלא בגרה והיא יתומה. וזאת דוגמת הקודמת לה, אלא שהיא נשארה בתוך זמן הנערות, וחזרה סיבת מניעת הפרת נדריה בשותפות האב והבעל – היותה "יתומה בחיי האב", לפיכך אין לאב ולא לבעל דין שיפר נדריה עד שתכנס לחופה.

והרביעית, בוגרת ומת אביה, והוא שהשיאה נערה כמו שביארנו. ואין הפרש בין שנדרה ועודה נערה, ולא שמע הבעל אלא אחר מניעת ההפרה, מפני הבגרות, או במיתת האב, שכל אחד מהן בפרט סיבת מניעת ההפרה, או שהיה הנדר אחר הבגרות.

והחמישית, נערה ומת אביה. והוא שנתן לה קידושין והיא אצלו, ואז נדרה, אחר כן תבגור וימות אביה. וזאת הבבא היא שרמזנו עליה בבבא הקודמת לה.

והששית, נערה שלא בגרה ומת אביה. זאת גם כן דוגמא לקודמת לה, לבד שאין עמה אלא סיבה אחת שמונעת ההפרה, והוא מיתת האב.

השביעית, נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. אין בין זאת ובין החמישית אלא קדימה מיתת האב על הבגרות.

והשמינית, בוגרת ואביה קיים. זאת נתקדשה נערה, כמו שביארנו, אבל בשעת הנדר היתה בוגרת.

והתשיעית, נערה בוגרת ואביה קיים. והוא, שיהיה הנדר בעוד שהיתה נערה, ואחר כך תבגור ואביה קיים, ואז שמע האב והבעל הנדר.

הרי נתבאר לך, שכל מה שזכר מאלו התשע נערות "נערה" בתחילת הבבא, שהוא רוצה לומר שהנדר היה והיא נערה המאורסה, אבל לא שמע עד שנתחדשה הסיבה שמונעת ההפרה. ובכל מקום שלא זכר בתחילה "נערה", רוצה לומר כשהנדר היה אחר שיצאת מדין הנערות, ואף על פי שהיא נערה בשעת הקידושין. וכבר נתבאר בפרק השלישי מכתובות על איזה עניין נקראת נערה ובאיזה זמן, ומתי נקראת בוגרת.

ונתקיים מזאת החלוקה, שנערה המאורסה, אם היתה בשעת הפרה עודה נערה ואביה קיים, ושתינצל מהיותה יתומה בחיי האב, אז אפשר שיותר נדרה בשותפות האב והבעל, כמו שביארנו. ולא מנה זה התנא בכלל מה שמנה מן הנערות שנדריה קיימין "יתומה" מיוחדת, רוצה לומר: אם קידש יתומה בחיי האב אבל שתק ממנה, ויהיה זה מורה שהיא מכלל הנערות שאין נדריהם קיימין, אלא אביה ובעלה מפירין נדריה. וזה אמנם הוא דעת רבי יהודה, שאומר: אף המשיא בתו והיא קטנה, ונתאלמנה או נתגרשה, וחזרה אצלו ועדיין היא נערה, ואם נתארסה אחר כך, אביה ובעלה מפירין נדריה. ורבי מאיר סובר כרבי יהודה במי שקידש יתומה, וחולק עליו במי שקידש נערה ואחר כך נעשית יתומה בחיי האב, והיא השלישית מתשע נערות, שרבי מאיר אומר: נדריה קיימין, ולכך נמנית בכלל תשע נערות. וכן אמרו: זו דברי רבי מאיר. וחלק בה רבי יהודה עליו ואמר: עדיין היא נערה, ואביה ובעלה האחרון מפירין נדריה הראשונים. וחכמים חולקין על זה, ואומרים: ג' נערות נדריהן קיימין: בוגרת, ויתומה, ויתומה בחיי האב. והלכה כחכמים.

ויהיה המגיע מזה, שהיא אם נתארסה והיא נערה, ונדרה והיא נערה, ולא שמע האב והארוס אלא אחר שבגרה או שנעשית יתומה בחיי האב, או מת האב ואז שמע הארוס, הרי הנדר קיים; ומה שהוא זולת זה, אביה ובעלה מפירים נדריה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תשע נערות נדריהן קימים - נערות לאו דוקא לז:

בוגרת והיא יתומה - שנישאת ומת בעלה כשהיא נערה, והיא יתומה בחיי האב שאחר שנישאת אין לאביה רשות בה, ובגרה אח"כ ונדרה, נדרה קיים, שאין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת, ועוד שהיא יתומה בחיי האב:

נערה ובגרה והיא יתומה - שנישאת ומת בעלה. שנדרה כשהיא נערה ובגרה לאחר מכאן והיא יתומה בחיי האב כדפרישנא:

נערה - בשעה שנדרה. שלא בגרה עדיין והיא יתומה בחיי האב. והנך תלתא, יתומה בחיי אב כיילא להו:

בוגרת ומת אביה - שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה, דהיינו יתומה ממש:

נערה ובוגרת וכו' - והנך תלתא נמי, מת אביה כייל להו:

נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו' - הנך תלתא דקתני, בוגרת כיילא להו. ובגמרא אמרינן, דחכמים לא שנו אלא ג' נערות, בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב לח:

ר"י אומר כו' - דכיון שנכנסה לחופה יצאתה מרשות אביה בהנהו נישואים:

פירוש תוספות יום טוב

תשע נערות נדריהן קיימין. כתב הר"ב נערות לאו דוקא וכ"כ הרא"ש וטעמייהו שהרי יש מהן שנדריהן קיימין מפני שכבר נתבגרה. אבל הרמב"ם כתב כי באמרו תשע נערות ר"ל שהן היו נערות בשעת קבלת הקידושין וכל מה שמונה בהן בוגרת ר"ל שהיא בשעת הנדר כבר בגרה ע"כ. ואף הר"ב שכתב גבי בוגרת והיא יתומה שנשאת ומת בעלה כשהיא נערה לא הוי ליה לכתוב כשהיא נערה אם לא כדי ליישב דתנן בוגרת ואילו רישא קאמרה תשע נערות. והנה תפס בתחלה פירש הרא"ש. ואח"כ פירש הרמב"ם:

תשע. כתב הר"ב ובגמרא אמרינן דחכמים לא שנו אלא שלש נערות וכו' וז"ל הר"ן הנך תשע כולהו איתנהו בכלל תלת דהיינו יתומה בחיי האב. ויתומה ממש. ובוגרת. דבכל חד מהנך תלתא גווני היא יוצאה מרשות אביה ורבנן לא מנו אלא הנך תלתא דאמרן כדאיתא בגמרא אלא דרבי יהודה פליג כל חד מהני תלת גווני לתלתא. ואמרינן בירושל' שאף ר' יהודה לא אמרה אלא לחדד בהן את התלמידים. ע"כ:

בוגרות והיא יתומה. כתב הר"ב ואין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת ועוד שהיא יתומה וכו' וכ"כ הרמב"ם. והאמת מפרשים שמפני שני דברים נמנעת ההפרה בזו אבל לפי סדר הכללות. לא נקטה לזאת אלא מפני סבת היתמות שיש בה בלבד:

נערה שמת אביה וכו'. אע"פ שבשתי הכללות הקודמות התחיל בשתיהן בבוגרת. אבל לפי שבאותן יש בהן שתי סבות המונעות שהרי הן בוגרות גם יתומה אם בחיי האב אם מן האב ממש ואילו הכא בכלל זה אותה שהיא מתחלת בבוגרת אין בה אלא סיבה אחת המונעת והיא הבוגרת ולפיכך התחיל בנערה שמת אביה ובגרה שיש גם בה שתי סיבות מונעות ואע"פ שבכולן אין אנו צריכין אלא סבה אחת מונעת:

רבי יהודה אומר אף המשיא בתו הקטנה וכו' ועדיין היא נערה. אשמועינן דאפילו היתה קטנה כשנשאה יצתה מרשות אביה בהנהו נישואין וכי קתני ועדיין היא נערה הה"נ אפילו היא קטנה כיון שנשאת אין לאביה רשות בה והאי דנקט נערה משום דנדרי קטנה אינם כלום עכ"ל הר"ן. וכלומר סתם קטנה ואלא מיהת יש קטנה שנדריה נבדקים כדפירש הר"ב בר"פ דלעיל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לז) (על הברטנורא) וכ"כ הרא"ש. וטעמייהו שהרי יש מהן שנדריהן קיימין מפני שכבר נתבגרה אבל הר"מ כתב ר"ל שהן היו נערות בשעת קבלת הקידושין וכל מה שמנה מהן בוגרת ר"ל שהיא בשעת הנדר כבר בגרה. והר"ב התחיל בפירוש הרא"ש וסיים בפירוש הר"מ:

(לח) (על הברטנורא) הנך תשע כולהו איתנהו בכלל תלת דהיינו יתומה בחיי האב ויתומה ממש ובוגרת כו'. אלא דר"י פליג כל חד לתלתא כדי לחדד התלמידים. הר"נ:

(לט) (על המשנה) ועדיין כו'. אשמועינן דאפילו היתה קטנה כשנשאה יצתה מרשות אביה בהנהו נישואין וכי קתני ועדיין היא נערה הה"נ אפילו היא קטנה כיון שנשאת אין לאביה רשות בה והאי דנקט נערה משום דנדרי קטנה אינה כלום. הר"ן. והר"מ פירש שנתקדשה כשהיתה קטנה וחזרה לבית אביה ועדיין היא נערה ואח"כ נתקדשה, אביה ובעלה מפירין נדריה ופליג על דין נערה שלישית שמנה ר"מ. ת"ח:


פירושים נוספים