משנה מעשר שני ד דפוסים
משנה מעשר שני, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היוקר, פודהו כשער מקומו.
המביא פירות מן הגורן לעיר, וכדי יין מן הגת לעיר, השבח לשני ויציאות מביתו.
משנה ב[עריכה]
פודין מעשר שני כשער הזול , כמות שהחנוני לוקח, לא כמות שהוא מוכר.
כמות שהשולחני פורט, ולא כמות שהוא מצרף.
ואין פודין מעשר שני אכסרה.
את שדמיו ידועים, יפדה על פי עד אחד. ואת שאין דמיו ידועים, יפדה על פי שלשה, כגון היין שקרם ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו.
משנה ג[עריכה]
בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע, בעל הבית קודם, מפני שהוא מוסיף חומש.
בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע ואיסר, את של סלע ואיסר קודם, מפני שהוא מוסיף על הקרן.
הפודה מעשר שני שלו, מוסיף עליו חמישית, בין שהוא שלו ובין שניתן לו במתנה.
משנה ד[עריכה]
מערימין על מעשר שני.
כיצד? אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים: הילך מעות אלו ופדה לך מעשר שני זה.
אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים ולעבדו ולשפחתו הכנענים, מפני שידן כידו.
משנה ה[עריכה]
היה עומד בגורן ואין בידו מעות, אומר לחברו, הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה. חוזר ואומר: הרי אלו מחוללין על מעות שבבית.
משנה ו[עריכה]
משך ממנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים, נותן לו סלע, ומשתכר בסלע, ומעשר שני שלו.
משך ממנו מעשר בשתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע, נותן לו סלע מחולין, וסלע של מעשר שני שלו.
אם היה עם הארץ, נותן לו מדמאי.
משנה ז[עריכה]
הפודה מעשר שני ולא קרא שם, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש.
היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פרש, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש.
משנה ח[עריכה]
המניח איסר ואכל עליו חציו, והלך למקום אחר והרי הוא יוצא בפונדיון, אוכל עליו עוד איסר.
המניח פונדיון ואכל עליו חציו, והלך למקום אחר והרי הוא באיסר, אוכל עליו עוד פלג.
המניח איסר של מעשר שני, אוכל עליו אחד עשר באיסר ואחד ממאה באיסר.
בית שמאי אומרים, הכל עשרה.
ובית הלל אומרים, בוודאי אחד עשר, ובדמאי עשרה.
משנה ט[עריכה]
כל המעות הנמצאים, הרי אלו חולין, אפלו דינר זהב עם הכסף ועם המעות.
מצא בתוכן חרס וכתוב עליו מעשר, הרי זה מעשר.
משנה י[עריכה]
המוצא כלי וכתוב עליו קרבן, רבי יהודה אומר, אם היה של חרס, הוא חולין ומה שבתוכו קרבן. ואם היה של מתכת, הוא קרבן ומה שבתוכו חולין.
אמרו לו, אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין לקרבן.
משנה יא[עריכה]
המוצא כלי וכתוב עליו קו"ף, קרבן.
מ', מעשר.
ד', דמאי.
ט', טבל.
ת', תרומה, שבשעת סכנה היו כותבין ת' תחת תרומה.
רבי יוסי אומר, כולם שמות בני אדם הם.
אמר רבי יוסי, אפלו מצא חבית והיא מלאה פירות וכתוב עליה תרומה, הרי אלו חולין, שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה, ופינה.
משנה יב[עריכה]
האומר לבנו: מעשר שני בזוית זו, ומצא בזוית אחרת, הרי אלו חולין.
היה שם מנה ומצא מאתיים, השאר חולין. מאתיים ומצא מנה, הכל מעשר.
משנה מעשר שני, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב