משנה מעשר שני ד ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ד · משנה ז | >>
הפודה מעשר שני ולא קרא שם, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש.
היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פרש, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש.
הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְלֹא קָרָא שֵׁם,
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, דַּיּוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צָרִיךְ לְפָרֵשׁ.
- הָיָה מְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה עַל עִסְקֵי גִּטָּהּ וְקִדּוּשֶׁיהָ,
- וְנָתַן לָהּ גִּטָּהּ וְקִדּוּשֶׁיהָ וְלֹא פֵּרֵשׁ,
- רַבִּיּ יוֹסֵי אוֹמֵר, דַּיּוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צָרִיךְ לְפָרֵשׁ:
הפודה מעשר שני, ולא קרא שם -
- רבי יוסי אומר: דיו.
- רבי יהודה אומר: צריך לפרש.
- היה מדבר עם האישה,
- על עסקי גיטה וקידושיה,
- נתן לה גיטה וקידושיה, ולא פירש -
- רבי יוסי אומר: דיו.
- רבי יהודה אומר: צריך לפרש.
לא קרא שם - עניינו שלא אמר "הרי זה פדיון מעשר שני". וכמו כן נתינת הגט או הקדושין, אם לא אמר לה "הרי זה גיטך" או "הרי את מקודשת בזה".
רבי יוסי אומר, אין צריך לפרש בשום דבר מאלו העניינים, מפני שהעניין יורה עליו.
והלכה כרבי יוסי בשני המאמרים:
ולא קרא שם מפרש בירושלמי (הל' ד) שלא אמר זה פדיונו של מעשר שני:
צריך לפרש. ולומר זה פדיונו:
על עסקי גיטה וקידושיה. או קידושיה:
ר' יוסי אומר דיו. בפ"ק דקדושין (דף ו'.) אמר רב הונא אמר שמואל והוא שעסוקין באותו ענין וכי האי גוונא י"ל בפדיון מעשר שני ופליגי תנאי התם דרבי אלעזר ברבי שמעון אומר אע"פ שאין עסוקין באותו ענין ופריך ואי לא עסוקין באותו ענין מנא ידעה מאי קאמר לה ומשני אביי מענין לענין באותו ענין:
ולא קרא שם - לא אמר זה פדיון מעשר שני:
צריך לפרש - ולומר זה פדיונו. והלכה כר' יוסי:
ולא פירש - לא אמר הרי זה גיטך או הרי את מקודשת:
רבי יוסי אומר דיו - כיון שעסוקים באותו ענין טו ומתוך אותן הדברים עמד וגירש או קדש אין צריך לפרש. והלכה כר' יוסי:
היה מדבר וכו' [*רבי יוסי אומר דיו. פי' הר"ב כיון שעסוקי' באותו ענין וכו']. וכתב הר"ש וכה"ג י"ל בפדיון מעשר שני עכ"ל. ואף בגליון ספרי הרמב"ם פ"ד אמר המגיה והוא שעסוקים באותו ענין. או מענין לענין ובאותו ענין. ע"כ. ומיהו לכאורה נ"ל דאיכא לחלק דדוקא בקידושין ובגירושין צריך שיהיו עסוקים וכו'. משום דבעינן דעת האשה שאין האשה מתקדשת בעל כרחה. כדתנן בריש קידושין. ובגירושין שמתגרשת בעל כרחה. כדתנן בר"פ ארבעה עשר דיבמות. מ"מ גט פסול הוא לדעת הרמב"ם בפ' י"א מהלכות גירושין [ה' י"א] כלומר דמדאורייתא הוי גט. ורבנן החמירו שצריך שידבר עמה וכו'. אבל בפדיון שאין כאן דעת אחרת אלא דעת עצמו של הפודה בלבד. איכא למימר דא"צ כלל שידבר וכו' אלא הוי פדיון מעליא אפילו בשתיקה. ונראה שדעת הרמב"ם כך היא. שמכיון שסתם ולא פירש שדין הפדיון כדין הקדושין נראה שס"ל שחלוקים הם בכך. ומהאי טעמא. שהרי לא העתיק הפדיון אצל דין הקדושין שנוכל לומר דילמוד סתום מן המפורש כדאיכא למימר במשנתינו לדעת הסוברים כן. אבל העתיק כל אחד בהלכות המיוחד לו:
(טו) (על הברטנורא) וכתב הר"ש, וכהאי גוונא יש לומר בפדיון מעשר שני. והתוי"ט מראה פנים לחלק, דדוקא בגירושין וקידושין צריך עסוקים כו' משום דבעינן דעת האשה בקידושין, ואף בגירושין לדעת הר"מ רבנן החמירו שצריך שידבר עמה כו', אבל בפדיון שאין כאן דעת אחרת אלא של הפודה בלבד אין צריך כלל שידבר ואפילו בשתיקה דיו. ועיין שם:
צריך לפרש: לומר זהו פדיון מעשר שני ואם לאו לא יצא מעשר לחולין:
גיטה וקדושיה: פי' גיטה או קדושיה:
דיו: בגמ' גם בירוש' מפ' ובלבד שעסוקין באותו ענין. ור' אלעזר בר"ש ס"ל אפי' אין עסוקין באותו ענין אלא מענין לענין באותו ענין. וכתוב במהר"י קולון ז"ל סוף שרש קע"א וז"ל ואפי' לר"ש בן אלעזר ולרבי בעינן שיהיו מדברים בענין הקדושין ממש כדגרסי' שם כתנאי רבי אומר והוא שעסוקים באותו ענין ר"ש בן אלעזר אומר אפי' מענין לענין וכו':
צריך לפרש: זה גיטיך או זה קדושיך. וצריכא דאי תנא מעשר שני ה"א בהא קאמר ר' יוסי דאיסור לאו הוי אבל גבי גיטין וקדושין דאיסור כרת הוא אימא מודי ליה לר' יהודה ואי תנא גיטין וקדושין ה"א בהא קאמר ר' יהודה אבל במעשר שני אימא מודי ליה לר' יוסי צריכא:
יכין
הפודה מעשר שני ולא קרא שם: שלא אמר זה פדיון מעשר שני:
היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקדושיה: להכי לא נקיט קדושיה וגטה כדי שלא נטעה לפרשם בוי"ו החיבור. גם ניח"ל למנקטינהו בדרך לא זו אף זו דבגט כבר אגיד' בי' וגם א"צ דעת' משא"כ בקדושין:
ולא פירש: שלא אמר זה גיטך או את מקודש' בזה:
רבי יוסי אומר דיו: מדעסוקי' באותו ענין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת