משנה מעשר שני ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ד · משנה א | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היוקר, פודהו כשער מקומו.

המביא פירות מן הגורן לעיר, וכדי יין מן הגת לעיר, השבח לשני ויציאות מביתוא.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִמְּקוֹם הַיֹּקֶר לִמְקוֹם הַזּוֹל,

אוֹ מִמְּקוֹם הַזּוֹל לִמְקוֹם הַיֹּקֶר,
פּוֹדֵהוּ כְּשַׁעַר מְקוֹמוֹ.
הַמֵּבִיא פֵּרוֹת מִן הַגֹּרֶן לָעִיר,
וְכַדֵּי יַיִן מִן הַגַּת לָעִיר,
הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי, וִיצִיאוֹת מִבֵּיתוֹ:

נוסח הרמב"ם

המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היוקר - פודה הוא כשער מקומו.

המביא פירות מן הגורן לעיר, וכדי יין מן הגת לעיר - השבח לשני, והיציאות מביתו.

פירוש הרמב"ם

יוקר וזול - הפכים, ועניינם ידוע.

ואמרו המוליך - אם עבר והוליך, אבל לכתחילה אסור, אלא פודהו במקומו או מעלה אותו לירושלים.

השבח לשני - עניינו כי אותו השבח שהשביחו דמיהן הם למעשר שני, לפי שהפירות יותר שוות במדינה ממה שהם שוות בשדה בלי ספק. שאם היו הפירות שוות בשדה על דרך הדמיון סלע אחד, והכניסן למדינה והם שווין שני סלעים, צריך לפדותם בשני סלעים.

ומי שהוא חייב להוליכן עד שיגיעו למדינה, אין לו לחשוב השכר על מעשר שני, וזהו עניין אמרם והיציאות מביתו, ו"יציאה" כמו ההוצאה, וקראו אותה כן לפי שהוא ממון יוצא מרשותו של אדם:

פירוש רבינו שמשון

כשער מקומו. כשער מקום שהוא בשעת פדיה בין להקל בין להחמיר:

השבח לשני. בעיר דמיו יקרים והשבח למעשר שני:

ויציאות מביתו מביתו משלם מה שהוציא להביאו בעיר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המוליד - דוקא עבר והוליך, דלכתחילה אסור להוליכו ממקום למקום, אלא פודהו במקומו או מעלהו לירושלים:

כשער מקומו - כשער המקום שהוא בשעת פדיון בין לקולא בין לחומרא:

השבח לשני - מה ששוין בעיר יותר, הריוח של מעשר שני. ומה שהוציא להביאן מן השדה לעיר ישלם מביתו:

פירוש תוספות יום טוב

ויציאות מביתו. מסתברא דהוא הדין ממקום הזול למקום היוקר דרישא. דהא הכא נמי הוי ממקום הזול למקום היוקר. וכ"ש ממקום היוקר למקום הזול ברישא דיציאות מביתו. והרמב"ם סוף פ"ד מהל' מעשר שני העתיק המשנה כלשונה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) ויציאות מביתו. מסתברא דהוא הדין ממקום הזול למקום היוקר דרישא, דהא הכא נמי הוי ממקום הזול למקום היוקר, וכל שכן ממקום היוקר למקום הזול דרישא דיציאות מביתו תי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המוליך פירות וכו':    וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ברוב הספרים גר' המוליך פירות למעשר שני בלמ"ד ע"כ. ודוקא כשמוליכן לפדותן שם אבל אם הוליכן להעלותן ואח"כ נמלך לפדותן אין כאן איסור כלל. ודוקא בפירות מעשר שני של ודאי אבל פירות מעשר שני של דמאי פודין אותן כשער הזול. וכתב ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל דבירושלמי מפ' דדוקא דיעבד ואפי' ממקום הזול לפדותן במקום היוקר ביוקר אסור לכתחלה דגזרינן הא אטו הא ע"כ:

יציאות:    כמו הוצאות. וראיתי שהח' ה"ר יהוסף ז"ל מחק היו"ד השניה ונקד היו"ד הראשונה בשב"א והוי"ו בחיר"ק והצד"י בקמ"ץ:

תפארת ישראל

יכין

המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול:    דוקא עבר והוליך דלכתחילה פודהו במקומו או מעלהו לירושלים:

פודהו כשער מקומו:    מקום הפדיון אף שהוציא הוצאות הדרך מכיסו א"א השבח לפי חשבון רק בשבח הניכר כפ"ב מ"א כ"כ ע"ר הגזצוק"ל. וכ"ש אי נימא דגם ברישא אינו מנכה ההוצאות כמו בסיפא וכן מסתבר. א"כ אם ההוצאות עצמן אינו מנכה מכ"ש שלא ינכה שבח כנגדן:

השבח לשני:    אף שבעיר שוה יותר:

ויציאות מביתו:    ר"ל כשפודהו אינו מנכה הוצאות הדרך:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים