משנה מעשר שני ד ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ד · משנה ב | >>
פודין מעשר שני כשער הזול ב, כמות שהחנוני לוקח, לא כמות שהוא מוכר.
כמות שהשולחני פורט, ולא כמות שהוא מצרף.
ואין פודין מעשר שני אכסרה.
את שדמיו ידועים, יפדה על פי עד אחד. ואת שאין דמיו ידועים, יפדה על פי שלשה, כגון היין שקרם ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאוה.
משנה מנוקדת
פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל.
- כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר.
- כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פּוֹרֵט, וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.
- וְאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַכְסָרָה.
- אֶת שֶׁדָּמָיו יְדוּעִים, יִפָּדֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד.
- וְאֶת שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִים, יִפָּדֶה עַל פִּי שְׁלֹשָׁה;
- כְּגוֹן הַיַּיִן שֶׁקָּרַם,
- וּפֵרוֹת שֶׁהִרְקִיבוּ,
- וּמָעוֹת שֶׁהֶחֱלִיאוּ:
נוסח הרמב"ם
פודין מעשר שני, כשער הזול -
- כמות - שהחנווני לוקח,
- ולא כמות - שהוא מוכר.
- כמות - שהשולחני פורט,
- ולא כמות - שהוא מצרף.
- כמות - שהחנווני לוקח,
- אין פודין מעשר שני - אכסרה.
- את שדמיו ידועין -
- ייפדה על פי אחד.
- ואת שאין דמיו ידועין -
- ייפדה על פי שלשה,
- כגון היין - שקסס,
- ופירות - שהרקיבו,
- ומעות - שהחליאו.
- ייפדה על פי שלשה,
- את שדמיו ידועין -
פירוש הרמב"ם
אמרו בשער הזול - הוא מה שפירש ואמר כמו שהחנוני לוקח.
ושולחני - הוא המחליף. ו"שולחן" שם לתיבת השולחני ויחסוה אליו.
ופורט - הוא מה שלוקח השולחני מבני אדם.
ומצרף - מה שנותן להם.
אמר בכאן, שאם היה השולחני בדרך הדמיון לוקח בסלע עשרים וחמש מעות, הוא נותן בו כשמחליף עשרים וארבעה מעות, ומי שרצה להחליף מעות, והם המעות בדרך הדמיון שהוא רוצה להחליף סלע, יש לו להחליף אותו סלע בעשרים וארבעה מעות, שהם חילופי סלע כשלקח משולחני.
אכסרה - כלומר באומד, וכבר בארנו זה (דמאי פרק ב, משנה ה).
והטעם בזה כי הפדיון לא יהיה אלא בדמי הדבר הנמכר, ואם פדאו בעליו יוסיף חומש למאמר השם יתברך "וחמישיתו יוסף עליו"(ויקרא כז, לא). וכשיהיה מכר, הנמכר שהוא רוצה לפדותו יפה ואין בו הפסד, יהיה ערכו ידוע, וכשהתחיל להיפסד לא יוודע ערכו, לפי שכשיעור ההפסד ישתנה הערך.
ואמרם על פי שלשה - צריך שיהיו סוחרים, ואפילו יהיה אחד מהם נכרי או בעל הממון הרי זה מותר.
היין שקרם - כלומר שהתחיל להחמיץ.
ופירות שהרקיבו - כמו נתעפשו.
ומעות שהחליאו - עניינו שכהו או העלו חלודה ונשתנה מראיהן, והוא כמו "החלידו":
פירוש רבינו שמשון
בשער הזול. מפרש בירושלמי (הל' א') א"ר ירמיה כמה בר נשי בעו בערובתא בפתי רמשא מנשייא קלען ומעביר עליהון ומתיין פריטין ומפריקנא פי' בערובתא בערב שבת בפתי רמשא סמוך לחשיכה מנשייא קלען מן הנשים הסורקות ראשיהן וקולעות שערן ומעביר עליהם דוחק עצמו לקנות מהן פירות דאדם הדוחק לחזר כל כך בכל המקומות הולך עד שקונה בזול:
כמות שהחטני לוקח. דרך חנוני לוקח בזול ומוכר ביוקר:
כמות שהשולחני פורט. כששמין מעשר שני בפרוטות ובא לחלל הפרוטות על הסלע מונה פרוטות בסלע כמו שהשולחני מוכרם:
ולא כמו שהוא מצרף. שנותן מעות ולוקח סלע שמצרף בזול ובתוספתא (פ"ג) תני הפורט דינר כסף למעשר שני כמו שהשולחני פורט ולא כמו שמוכר המצרף דינר זהב למעשר שני כמו שהשולחני פורט ולא כמו שהוא מצרף:
אכסרה. בלא מידה ובלא משקל כדתניא בתוספתא (שם) אין פודין מעשר שני אכסרה כיצד היו לו פירות מרקיבין מעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצבור זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח פירות בסלע וכמה אדם רוצה ליקח מעות בדינר:
על פי עד אחד. על פי שומת לוקח אחד:
שאין דמיו ידועין. צריך בקיאות יותר משום הכי בעי שלשה ואמרי' בפרק קמא דסנהדרין (דף יד:) בשלשה לקוחות ולא בשלשה שאינם לקוחות ואפי' אחד מהן בעלים או נכרי:
שהקסים בפרק קמא דסנהדרין (שם) תני יין שהקריס והכל חד והוא כשהיין מתחיל להחמיץ קסס מלשון פריו יקוסס (יחזקאל יז):
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
פודין מעשר שני - יכול לפדות. אם ירצה כשער הזול, כדמפרש ואזיל:
כמות שהחנוני לוקח - שהוא לוקח בזול כדי להשתכר:
לא כמות שהוא מוכר - שהוא מוכר ביוקר ביותר ממה שקנה:
כמות שהשולחני פורט - הבא לחלל פרוטות של. מעשר על סלע, מחשב הסלע בפרוטות הרבה, כשולחני הזה כשבא ליקח פרוטות מבני אדם ולתת להם סלע שהוא לוקח פרוטות הרבה:
ולא כמות שהוא מצרף - כשמצרף השולחני פרוטות לתת לבני אדם בחלוף הסלע, נותן להם פהות:
אכסרה - בלא מדה ובלא משקל, אלא כמה אתה נותן בכרי זה או במלוא חפנים הללו:
על פי א' - בשומת לוקח אחד ג:
על פי ג' - שמאים בקיאין, ואפילו א' מהן עובד כוכבים ואפילו אחד מהן בעלים:
קרם - התחיל להחמיץ, וגירסא אחרת שקסס. ודוגמתו בבבא בתרא [דף צג.] מקבל עליו עשר קוססות למאה ד:
פירוש תוספות יום טוב
פודין מעשר שני כשער הזול. בירושלמי מתני' ד' למה פודין אותו כשער הזול. מפני שכתוב בו ברכה:
על פי עד אחד. לשון הר"ב בשומת לוקח אחד. וכן לשון הר"ש. וכלומר סוחר בקי בשומא. וכן פירש רש"י בפ"ק דסנהדרין דף יד ע"ב ת"ר מעשר שני שאין דמיו ידועים פודין אותו בשלשה לקוחות. פירש"י סוחרים בקיאים בשומא:
שקרם. כתב הר"ב גירסא אחרת שקסס ודוגמתו בבבא בתרא פ"ו מ"ב עשר קוססות. ופירש הר"ש כמו פריו יקוסס ויבש דיחזקאל (יז ט) וכ"פ שם הרשב"ם:
שהחליאו. ל' הרמב"ם ענינו שכהו או העלו חלודה ונשתנו מראיהן והוא כמו החלידו:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ב) (על המשנה) הזול. מפני שכתוב בו ברכה. ירושלמי:
(ג) (על הברטנורא) כלומר, סוחר בקי בשומא:
(ד) (על הברטנורא) כמו פריה יקוסס ויבש (יחזקאל יז, ט). הר"ש:
(ה) (על המשנה) שהחליאו. ענינו, שכהו או העלו חלודה ונשתנו מראיהן, והוא כמו החלידו. הר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פודין מעשר שני בשער הזול וכו': ובירוש' איכא תנא דס"ל דדוקא פודין כשער הזול ולא כשער היוקר ע"כ:
את שדמיו ידועים נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועים נפדה על פי שלשה: כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
על פי עד אחד: לא גרסי' מלת עד וכן בירוש' ליתה ולא כמפרשים והכי נמי מסתברא וכמו שנכתוב בסמוך בס"ד. וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקה. ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל אמתני' פודין מעשר שני כשער הזול סאה של פירות מעשר כשבא לפדיותה בכסף אין לשערה כפי מה שירויח החנוני אלא כפי מה שיקחנה מן הגננין דדרך חנוני ליקח בזול דהיינו בין בשעת הזול בין בשעת היוקר ותניא בתוספתא הפורט דינר כסף למעשר שני כמות שהחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר פי' כשבא לפרוט הסלע על פרוטות ולוקח אגודות ירק יחלל סך אגודות על סך פרוטות וסך האגודות היינו מה שהחנוני לוקח מן הגננים ולא כדרך שהוא מוכר. כמות שהשלחני פורט כשבא לחלל מעות כסף או פרוטות על סלע וכשהשלחני מחליף הסלע לפרוטות או למעות נקרא פורט ואז מקבל הפרוטות כשער בית המטבע ח' באיסר או ששה באיסר וכשרוצה להחליפן בסלעים לאנשים דרך הוא לתת מעה פחות לפורטים וכשמקבל הסלע נקרא מצרף לשון צרוף שחלקים רבים מקבץ בידו לחלק אחד וקתני הכא דאדם שיש לו מעות ממעשר שני שיעור סלע ובא לחלל המעות בסלע מונה מעות בסלע כמות שהשלחני לוקחן לעצמו דהיינו כשלוקחן מבית המטבע לפרוט ולא כמו שמוכרן והכי תניא בתוספתא המצרף דינר זהב למעשר שני כמות שהשלחני פורט ולא כמות שהוא מצרף. אין פודין מעשר שני אכסרה בשומא בלא מדה ובלא משקל פירות שהרקיבו או מעות שהחלידו כדתניא בתוספתא אין פודין מעשר שני אכסרה כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצובר זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר ופירש ר"י ז"ל אומר כמה מעות חלודות אדם רוצה ליקח בסלע ומחלל עליהן פירות ששוין סלע מאחר שאמרו לו כי אלו המעות שוין סלע וכן כמה פירות נרקבין אדם לוקח בסלע. על פי אחד לוקח אחד בקי בשומא. על פי שלשה מפ' בירוש' על פי שלשה לקוחות דהיינו סוחרים בקיאין במקח וממכר יין שהקרים שהתחיל להחמיץ עכ"ל ז"ל:
שקרס: כמו שהקריס וכ"ה בברייתא בפ"ק דסנהדרין די"ד שהקריס. גרסא אחרת במתניתין שקסס מלשון פריו יקוסס. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל שכן הוא בכל הספרים:
שהחליאו: כמו שהחלידו הרמב"ם ז"ל אכן הרוב שונים שהחלידו:
תפארת ישראל
יכין
כמות שהשולחני פורט: ר"ל בבא לחלל פרוטות מע"ש על סלע כסף מחשב כמו שלוקח שולחני כשמחליף סלע שלו:
ולא כמות שהוא מצרף: כשמצרף שולחני פרוטות לתתם בעד סלע נותן פחות:
ואין פודין מע"ש אכסרה: ר"ל באומד שלא במדה משקל ומנין:
את שדמיו ידועים יפדה על פי עד: לאאמ"ו מיותר:
ואת שאין דמיו ידועים יפדה על פי שלשה: בקיאין בשומ' ואפי' א' עובד כוכבים או בעלים:
כגון היין שקרם: שהתחיל להחמיץ:
ומעות שהחליאו: שהחלידו דבשלמא כשלא נתקלקלו היין והפירות והמעות הרי שער שלהן ידוע. משא"כ כשנתקלקלו צריך לאמוד כמה גבר הקלקול ואין דמיהן ידוע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת