משנה מעשר שני ג דפוסים
משנה מעשר שני, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
לא יאמר אדם לחבירו: העל את הפירות האלו לירושלים לחלק, אלא אומר לו: העלם שנאכלם ונשתם בירושלים.
אבל נותנים זה לזה מתנת חינם.
אין לוקחין תרומה בכסף מעשר שני, מפני שהוא ממעט באכילתו, ורבי שמעון מתיר.
אמר להם רבי שמעון: מה אם הקל בזבחי שלמים, שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא, לא נקל בתרומה?
אמרו לו: מה אם הקל בזבחי שלמים, שהן מותרים לזרים, נקל בתרומה, שהיא אסורה לזרים?
מי שהיו לו מעות בירושלים וצריך לו, ולחבירו פירות, אומר לחבירו: הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך.
נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה, והלה עושה צרכו במעותיו.
ולא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי.
פירות בירושלים ומעות במדינה, אומר: הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו.
מעות בירושלים ופירות במדינה, אומר: הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם; ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלים.
מעות נכנסות לירושלים ויוצאות, ופירות נכנסין ואינן יוצאין.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הפירות נכנסין ויוצאין.
פירות שנגמרה מלאכתן ועברו בתוך ירושלים, יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלים.
ושלא נגמרה מלאכתן, סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה, בית שמאי אומרים, יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים.
ובית הלל אומרים, יפדה ויאכל בכל מקום.
רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי יוסי: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על פירות שלא נגמרה מלאכתן, שיפדה מעשר שני שלהם ויאכל בכל מקום.
ועל מה נחלקו? על פירות שנגמרה מלאכתן.
- שבית שמאי אומרים: יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים.
- ובית הלל אומרים: יפדה ויאכל בכל מקום.
והדמאי, נכנס ויוצא ונפדה.
אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ, או עומד בחוץ ונוטה לפנים, מכנגד החומה ולפנים, כלפנים.
מכנגד החומה ולחוץ, כלחוץ.
בתי הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ, או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים, בית שמאי אומרים, הכל כלפנים.
ובית הלל אומרים, מכנגד החומה ולפנים, כלפנים. מכנגד החומה ולחוץ, כלחוץ.
הלשכות, בנויות בקודש ופתוחות לחול, תוכן חול וגגותיהן קודש.
בנויות בחול ופתוחות לקודש, תוכן קודש וגגותיהן חול.
בנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש ולחול:
- מכנגד הקודש ולקודש, קודש.
- מכנגד החול ולחול, חול.
מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא, בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בוולד הטומאה, בין בפנים בין בחוץ, בית שמאי אומרים: יפדה ויאכל הכל בפנים, חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ.
ובית הלל אומרים: הכל יפדה ויאכל בחוץ, חוץ משנטמא בוולד הטומאה בפנים.
הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, יפדה.
רבי יהודה אומר, יקבר.
אמרו לו לרבי יהודה: ומה אם מעשר שני עצמו שנטמא, הרי הוא נפדה. הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, אינו דין שיפדה?
אמר להם: לא. אם אמרתם במעשר שני עצמו, שכן הוא נפדה בטהור ברחוק מקום, תאמרו בלקוח בכסף מעשר, שאינו נפדה בטהור ברחוק מקום?
צבי שלקחו בכסף מעשר, ומת, יקבר על ידי עורו.
רבי שמעון אומר, יפדה.
לקחו חי ושחטו ונטמא, יפדה.
רבי יוסי אומר, יקבר.
לקחו שחוט ונטמא, הרי הוא כפירות.
המשאיל קנקנין למעשר שני, אף על פי שגפן, לא קנה מעשר.
זלף לתוכן סתם, עד שלא גפן, לא קנה מעשר.
משגפן, קנה מעשר.
עד שלא גפן, עולות באחד ומאה.
ומשגפן, מקדשות בכל שהן.
עד שלא גפן, תורם מאחת על הכל.
ומשגפן, תורם מכל אחת ואחת.
בית שמאי אומרים, מפתח ומערה לגת.
ובית הלל אומרים, מפתח ואינו צריך לערות.
במה דברים אמורים? במקום שדרכן למכור סתומות.
אבל במקום שדרכן למכור פתוחות, לא יצא קנקן לחולין.
אבל אם רצה להחמיר על עצמו למכור במדה, יצא קנקן לחולין.
רבי שמעון אומר: אף האומר לחבירו, חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנים, יצא קנקן לחולין.
משנה מעשר שני, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב