לדלג לתוכן

משנה מעשר שני ג ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עריכה

(א) לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: הַעַל אֶת הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ לִירוּשָׁלַיִם לְחַלֵּק;
אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: הַעֲלֵם שֶׁנֹּאכְלֵם וְנִשְׁתֵּם בִּירוּשָׁלַיִם.
אֲבָל נוֹתְנִים זֶה לָזֶה מַתְּנַת חִנָּם:
(ב) אֵין לוֹקְחִין תְּרוּמָה בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט בַּאֲכִילָתוֹ;
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.
אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
מָה אִם הֵקֵל בְּזִבְחֵי שְׁלָמִים, שֶׁהוּא מְבִיאָן לִידֵי פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, לֹא נָקֵל בִּתְרוּמָה?
אָמְרוּ לוֹ:
מָה אִם הֵקֵל בְּזִבְחֵי שְׁלָמִים, שֶׁהֵן מֻתָּרִים לְזָרִים,
נָקֵל בִּתְרוּמָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְזָרִים?
(ג) מִי שֶׁהָיוּ לוֹ מָעוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וְצָרִיךְ לוֹ, וְלַחֲבֵרוֹ פֵּרוֹת, אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:
הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹתֶיךָ.
נִמְצָא זֶה אוֹכֵל פֵּרוֹתָיו בְּטָהֳרָה, וְהַלָּה עוֹשֶׂה צָרְכּוֹ בְּמָעוֹתָיו.
וְלֹא יֹאמַר כֵּן לְעַם הָאָרֶץ אֶלָּא בִּדְמַאי:
(ד) פֵּרוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וּמָעוֹת בַּמְּדִינָה, אוֹמֵר:
הֲרֵי הַמָּעוֹת הָהֵם מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹת הָאֵלּוּ.
מָעוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וּפֵרוֹת בַּמְּדִינָה, אוֹמֵר:
הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלִיּן עַל פֵּרוֹת הָהֵם;
וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲלוּ הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם:
(ה) מָעוֹת נִכְנָסוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצְאוֹת,
וּפֵרוֹת נִכְנָסִין וְאֵינָן יוֹצְאִין.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,
אַף הַפֵּרוֹת נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין:
(ו) פֵּרוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְעָבְרוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם,
יַחֲזוֹר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם.
וְשֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן,
סַלֵּי עֲנָבִים לַגַּת וְסַלֵּי תְּאֵנִים לַמֻּקְצֶה,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲזוֹר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶם וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי:
לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל פֵּרוֹת שׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן,
שֶׁיִּפָּדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶם וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם.
וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ? עַל פֵּרוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן;
שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲזוֹר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶם וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם.
וְהַדְּמַאי, נִכְנָס וְיוֹצֵא וְנִפְדֶּה:
(ז) אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנִים וְנוֹטֶה לַחוּץ,
אוֹ עוֹמֵד בַּחוּץ וְנוֹטֶה לִפְנִים,
מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים, כְּלִפְנִים;
מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ, כְּלַחוּץ.
בָּתֵּי הַבַּדִּים שֶׁפִּתְחֵיהֶן לִפְנִים וַחֲלָלָן לַחוּץ,
אוֹ שֶׁפִּתְחֵיהֶן לַּחוּץ וַחֲלָלָן לִפְנִים,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַכֹּל כְּלִפְנִים.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים, כְּלִפְנִים;
מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ, כְּלַחוּץ:
(ח) הַלְּשָׁכוֹת, בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַחֹל,
תּוֹכָן חֹל וְגַגּוֹתֵיהֶן קֹדֶשׁ.
בְּנוּיוֹת בַּחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ,
תּוֹכָן קֹדֶשׁ וְגַגּוֹתֵיהֶן חֹל.
בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּבַחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ וְלַחֹל,
מִכְּנֶגֶד הַקֹּדֶשׁ וְלַקֹּדֶשׁ, קֹדֶשׁ;
מִכְּנֶגֶד הַחֹל וְלַחֹל, חֹל:
(ט) מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְנִטְמָא,
בֵּין שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה, בֵּין שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה,
בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל הַכֹּל בִּפְנִים,
חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה בַּחוּץ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
הַכֹּל יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ,
חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה בִּפְנִים:
(י) הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא, יִפָּדֶה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִקָּבֵר.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה:
וּמָה אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַצְמוֹ שֶׁנִּטְמָא, הֲרֵי הוּא נִפְדֶּה;
הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפָּדֶה?
אָמַר לָהֶם:
לֹא. אִם אֲמַרְתֶּם בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַצְמוֹ,
שֶׁכֵּן הוּא נִפְדֶּה בַּטָּהוֹר בְּרִחוּק מָקוֹם;
תֹּאמְרוּ בְּלָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר,
שֶׁאֵינוֹ נִפְדֶּה בַּטָּהוֹר בְּרִחוּק מָקוֹם?
(יא) צְבִי שֶׁלְּקָחוֹ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וָמֵת,
יִקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יִפָּדֶה.
לְקָחוֹ חַי וּשְׁחָטוֹ וְנִטְמָא, יִפָּדֶה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יִקָּבֵר.
לְקָחוֹ שָׁחוּט וְנִטְמָא,
הֲרֵי הוּא כַּפֵּרוֹת:
(יב) הַמַּשְׁאִיל קַנְקַנִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
אַף עַל פִּי שֶׁגָּפָן, לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר.
זָלַף לְתוֹכָן סְתָם,
עַד שֶׁלֹּא גָּפָן, לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר;
מִשֶּׁגָּפָן, קָנָה מַעֲשֵׂר.
עַד שֶׁלֹּא גָּפָן, עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה;
וּמִשֶּׁגָּפָן, מְקַדְּשׁוֹת בְּכָל שֶׁהֵן.
עַד שֶׁלֹּא גָּפָן, תּוֹרֵם מֵאַחַת עַל הַכֹּל;
וּמִשֶּׁגָּפָן, תּוֹרֵם מִכָּל אַחַת וְאַחַת:
(יג) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
מְפַתֵּחַ וּמְעָרֶה לַגַּת.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְפַתֵּחַ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעָרוֹת.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכּוֹר סְתוּמוֹת.
אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכּוֹר פְּתוּחוֹת, לֹא יָצָא קַנְקָן לַחֻלִּין.
אֲבָל אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לִמְכּוֹר בְּמִדָּה,
יָצָא קַנְקַן לַחֻלִּין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:
חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ חוּץ מִקַּנְקַנִּים,
יָצָא קַנְקַן לַחֻלִּין: