משנה מעשר שני ג יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ג · משנה יא | >>

[עריכה]

צבי שלקחו בכסף מעשר, ומת, יקבר על ידי עורו^יא.

רבי שמעון אומר, יפדה.

לקחו חי ושחטו ונטמא, יפדה.

רבי יוסי אומר, יקבר.

לקחו שחוט ונטמא, הרי הוא כפירות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

צְבִי שֶׁלְּקָחוֹ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וָמֵת,

יִקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרוֹ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יִפָּדֶה.

לְקָחוֹ חַי וּשְׁחָטוֹ וְנִטְמָא, יִפָּדֶה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יִקָּבֵר.

לְקָחוֹ שָׁחוּט וְנִטְמָא,

הֲרֵי הוּא כַּפֵּרוֹת:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

צבי -

שלקחו בכסף מעשר, ומת -

ייקבר - על יד עורו.

רבי שמעון אומר:

ייפדה.

לקחו חי, ושחטו, ונטמא -

ייפדה.

רבי יוסי אומר:

ייקבר.

לקחו שחוט, ונטמא -

הרי הוא כפירות.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

תנא קמא אומר, אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים.

ורבי שמעון אומר, פודין את הקדשים להאכילן לכלבים, וכשנטמא אחר שחיטתו יפדה.

ורבי יהודה לא חלק בהם, לפי שכשקנאו חי היה דינו ודין מעשר שני שווה, וכמו שיפדה מעשר שני כשנטמא כן יפדה זה כשנטמא, שבהיותו חי אין לו ריחוק מקום כי יכול להוליכו לאיזה מקום שירצה.

ורבי יוסי מחמיר יותר מרבי יהודה, ואמר יקבר כיון שהוא לקוח בכסף מעשר.

לקחו שחוט ונטמא הרי הוא כפירות - כל מה שחלקו בו תנא קמא ורבי יהודה בהלכה שלפני זו, רבי יהודה אומר לא יפדה ותנא קמא אומר יפדה.

וכבר אמרנו אין הלכה כרבי יהודה, וכמו כן בזו ההלכה הלכה כתנא קמא:

על ידי עורו. ומפרש בירושלמי (שם) ר' יוסי בשם ר' יוחנן צבי עשו אותו כקדשי בדק הבית ליטען העמדה והערכה ור' שמעון לטעמי' דאמר יפדה לטמא דאמר קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה בפ' שני דבכורות (דף יד:):

ושרטו ונטמא יפדה. תנא קמא לא עביד שחטו כמת אלא כפירות הואיל והוכשר לאכילה אבל רבי יוסי עביד ליה כמת אבל לקחו שחוט אפי' רבי יוסי מודה שהוא כפירות דלא שייך בהו העמדה והערכה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

על ידי עורו - עם עורו:

ר' שמעון אומר יפדה - ובהא קמיפלגי, דתנא קמא סבר אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים, ורבי שמעון סבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. ואין הלכה כרבי שמעון:

לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה - הכא לא פליג רבי יהודה כדפליג לעיל בפירות הלקוחים בכסף מעשר ונטמאו, דכיון דלקחו חי אין לו ריחוק מקום לפי שיכול להוליכו בכל מקום שירצה, הלכך הוי כמעשר שני עצמו. ונפדה כשנטמא, כדרך שנפדה מעשר שני כשנטמא:

רבי יוסי אומר יקבר - דמחמיר טפי מר' יהודה, וסבר דאע"פ שקנאו חי דינו כפירות הלקוחים בכסף מעשר:

לקחו שחוט ונטמא הרי הוא כפירות - וכי היכי דאיפליגו תנא קמא ור' יהודה לעיל בפירות הלקוחים בכסף מעשר, הכי נמי אפליגו בהא:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

יקבר על ידי עורו. עיין מה שכתבתי במשנה ו פרק קמא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יא) (על המשנה) בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו, לקחו חי וכו' ר' שמעון אומר יפדה ור' יוסי אומר יקבר, כצ"ל. והפירוש, שאם מת יקבר לכולי עלמא משום דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים כו' אבל תי סבר ר' שמעון שיפדו משום דאתיא לשיטתו דקדשי בדק הבית לא בעי העמדה והערכה, ורבי יוסי סבר שצריך העמדה והערכה (עכ"ה מהגר"א):

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בפי' ר"ע ז"ל דת"ק סבר אין פודין וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל בירוש' לא קאמר כן אלא הטעם הוא דבעי העמדה והערכה אבל כשנשחט לא בעי העמדה והערכה משום דהוי כפירות ור' יוסי סובר דגם שחוט בעי' העמדה והערכה ע"כ:

יקבר ע"י עורו: דעשו אותו כקדשי בדק הבית ליטען העמדה והערכה כשלקחו חי ונראה דמיירי שלקחו לשלמים אבל לא לבשר תאוה דכיון דגמרינן בג"ש דצריך לקנות שלמים דקדשי מזבח והוא לקח חיה דלא חזיא למזבח ולדמי עורו הוא דקנאו ולפדיון הוא עומד ודנו ביה דין קדשי בדק הבית: רש"א יפדה. אזיל לטעמיה דס"ל פ' יש בקדשי מזבח ואיתה נמי בירוש' דקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה ומוקי התם קרא דוהעמיד והעריך גבי קדשי מזבח הר"ש שירילי"ו ז"ל. ופלוגתא דר"ש ורבנן במשנת כל הקדשים שקדם מום קבוע דבפ' עשירי דחולין ובפ' שני דבכורות וכמו שכתבתי שם בחולין פ' עשירי:

בפי' ה"ר עובדיה ז"ל: דכיון דלקחו חי אין לו ריחוק מקום וכו'. כ' עליו ה"ר יהוסף ז"ל טעם זה שאמר איני יודע לישבו כי מה הטעם שאין לו ריחוק מקום הרי הוא לקוח בכסף מעשר ואינו מעשר ע"כ:

לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה: דאף על גב דלקחו חי לשלמים כיון דשחטו דמי לפירות לקוחין שנטמאו הואיל וחזי לאכילה. ר' יוסי אומר יקבר כיון דלקחו חי לשלמים ובעי העמדה והערכה אפי' שחטו קנסוהו רבנן ויקבר אבל אם לקחו שחוט אפי' ר' יוסי מודה שהוא כפירות שנטמאו ופודין אותו דהא לא קנאוהו שלמים לענין העמדה והערכה ולא זכי ביה מעשר כי הוי חי ובקדשי בדק הבית נמי ילפי' מקראי בירוש' דאי אקדיש מתה דלא בעי העמדה והערכה. הרי הוא לו כפירות ובאנו למחלוקת ר' יהודה ורבנן. הר"ש שירילי"ו ז"ל: