משנה מעשרות ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ב · משנה ד | >>
פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן, רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי.
וחכמים מתירין, חוץ מכלכלת תאנים.
משנה מנוקדת
פֵּרוֹת שֶׁתְּרָמָן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִלֶּאֱכוֹל מֵהֶם עֲרַאי.
- וַחֲכָמִים מַתִּירִין, חוּץ מִכַּלְכָּלַת תְּאֵנִים.
- כַּלְכָּלַת תְּאֵנִים שֶׁתְּרָמָהּ,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
- כַּלְכָּלַת תְּאֵנִים שֶׁתְּרָמָהּ,
נוסח הרמב"ם
פירות שתרמן, עד שלא נגמרה מלאכתן -
- רבי אליעזר - אוסר, מלאכל מהן עראי.
- וחכמים - מתירין, חוץ מכלכלת תאנים.
- כלכלת תאנים, שתרמה -
- רבי שמעון - מתיר.
- וחכמים - אוסרין.
פירוש הרמב"ם
רבי אליעזר אומר "תרומה קובעת למעשר, ואפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו".
ואמרם כלכלת תאנים שתרמה - רוצה לומר שתרמה קודם שתגמר מלאכתה.
ואין הלכה כרבי אליעזר ולא כרבי שמעון:
פירוש רבינו שמשון
עד שלא נגמרה מלאכתן. משום הכי דתנן לעיל איזהו גורנן למעשרות:
קודם גורנו למעשר הפריש תרומה גדולה ר"א אוסר לאכול מהן עראי עד שיפריש כל מעשר שבהן דנטבלו לפי שתרומה טובלת:
וחכמים מתירין. דסברי אין תרומה טובלת אלא אם כן תרמן מתוך הכלכלה ורבי שמעון מתיר אף על פי שתרמן מתוך הכלכלה ומפרש בירושלמי (הל' ג) ר' שמעון מתיר מקל וחומר ומה בשעה שיש עליה זיקת ג' מעשרות את אומר מותר בשעה שאין עליה אלא זיקת ב' מעשרות לא כל שכן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
עד שלא נגמרה מלאכתן - שלא הגיע גרנן למעשר. כל פרי ופרי, כפי מה שמפורש לעיל:
ר' אליעזר אוסר לאכול מהן עראי - עד שיפריש כל מעשרותיהן, דתרומה טובלת:
וחכמים מתירים - דסברי אין תרומה טובלת אלא א"כ תרם מתוך הכלכלה:
כלכלת תאנים שתרמה - עד שלא הגיע גרנן למעשרות:
ר' שמעון מתיר - אפילו תרם מתוך הכלכלה:
וחכמים אוסרים - והלכה כחכמים דתרומה קובעת למעשר כשתרם מתוך הכלכלה, ולאחר שתרם אסור לאכול עראי מאותה כלכלה עד שיפריש כל המעשרות:
פירוש תוספות יום טוב
רבי שמעון מתיר. ומפרש בירושלמי טעמו מקל וחומר ומה בשעה שיש עליה זיקת שלש מעשרות כלומר תרומה ומעשר ראשון ושני. [ועיין מ"ש ריש פרק ד דדמאי] את מר מותר בשעה שאין עלי' אלא זיקת שני מעשרות לא כל שכן ורבנן מסתברא דטעמייהו דסברי דכשכונסין תאנים בכלכלה יש שמניחין אותן כך והוה גמר מלאכה אע"ג דלאו כולי עלמא עבדי הכי אלא מחליקי' אותן כבסוף פרק דלעיל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ז) (על המשנה) וחכמים אומרים. טעמייהו דסברי דכשכונסין תאנים בכלכלה יש שמניחין אותן כך והוה גמר מלאכה. אע"ג דלאו כ"ע עבדי הכי אלא מחליקים אותם כדאיתא ס"פ דלעיל. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פירות שתרמן: ביום טוב פ' המביא מוכח דמכ"ש דשבת דחשיבא אכילתה דקבעה בשלא נגמרה מלאכתם אליבא דר' אליעזר. וגם הלל ס"ל בשבת כר' אליעזר דקבעה אפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו:
וחכמים מתירין: דקסברי דאין תרומה טובלת יותר משער הבית וכי היכי דאין שער הבית טובל אלא בנגמרה מלאכתו כך תרומה אינה טובלת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו:
חוץ מכלכלת תאנים: שאין בדעתו לעשותם גרוגרות וכיון דהשתא כמות שהן נגמרה מלאכתן נינהו חשיבא תרומתן תרומה להטביל ונקט כלכלת תאנים לאשמועי' דאפי' אם נמלך אח"כ לעשותם גרוגרות אפ"ה כיון דבשעה שתרמן לא הי' בדעתו כך ונגמרה מלאכתן הוו תו לא פקע ובירושלמי מוקי פלוגתייהו כגון בתמרים שתרמן והוא עתיד לדורסן או בגרוגרות והוא עתיד לדושן בחבית כדי שיעשו כמין דבילה ר' אליעזר סבר תרומה טובלתן כפירות שנגמרה מלאכתן כיון דאוכלין אותן בלא דריסה ובלא דישה ורבנן סברי אין תרומה טובלתן כפירות שלא נגמרה מלאכתן דאכתי לענין מעשרות לא נגמרה מלאכתן חשיבי:
בפי' ר"ע ז"ל וחכמים מתירין דסברי אין תרומה טובלת אא"כ תרם מתוך הכלכלה. וכתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה אלא הענין הוא שחכמים אינם פוטרין אלא בדבר שהוא חסר מלאכה בעצמו של פרי כגון תאנים למוקצה וענבים לגת אז הן פטורין אע"פ שתרמן אבל כלכלת תאנים שהמירוח שלה משיחפה שאינו מלאכה בגוף התאנים אמרי' שהתרומה קובעת כן יש בירושלמי והפי' של זה המפרש אינו נזכר כלל במשנה עכ"ל ז"ל:
כלכלת תאנים שתרמה ר"ש מתיר: ירוש' א"ר אלעזר לאו דוקא כלכלה של תאנים דה"ה כלכלה של כל דבר דכלכלה מוכחת עליהן שאין בדעתו לעשותם גרוגרות דאין דרך להניחן בה אלא לאכילה ואפי' פירות דאין דרך לשנותם נמי פליג ר"ש כגון שקדים וכיוצא בהן:
תפארת ישראל
יכין
פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן: שלא הגיע גרנן למעשר כלעיל פ"א מ"ח:
רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי: עד שיפריש כל המעשרות דס"ל תרומה קובעת אפי' לא נגמ"ל:
וחכמים מתירין: דתרומה קובעת רק בנגמ"ל:
כלכלת תאנים שתרמה: והרי לא נגמ"ל עד שילקט כל צרכו כפ"א מ"ה:
ר' שמעון מתיר: ס"ל תרומה אינה קובעת ומותר לאכול מהן עראי קודם שעשר אף שכבר תרם. דס"ל ק"ו מה כשיש עליה ג' זיקות היינו ת"ג ומעש"ר ומעשר שני מותר לאכול ממנו עראי. כ"ש כשתרם כבר שאין עליה רק ב' זיקות לא כל שכן. ורבנן ס"ל דכשתרם שאני דתו לא יוסיף ואם כן נגמ"ל:
וחכמים אוסרין: דאף דשיעורה עד שילקט כ"צ הכא שכבר תרם. וודאי לא יוסיף ללקט לערב טבל בחולין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת