משנה מועד קטן ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מועד קטן · פרק ג · משנה ד | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין כותבין שטרי חוב במועד.

ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל, הרי זה יכתוב.

אין כותבין ספרים, תפלין יז ומזוזות, במועד, ואין מגיהין אות אחת, אפלו בספר עזרא.

רבי יהודה אומר, כותב אדם תפלין ומזוזות לעצמו, וטווה על ירכו יט תכלת לציצית.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

אין כותבין שטרי חוב במועד אם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר העזרה רבי יהודה אומר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על ירכו תכלת לציציתו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו כו': אם אין לו מה יאכל כותב ומוכר כדי פרנסתו. והלכה כרבי יהודה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אין כותבין שטרי חוב במועד - הואיל וי. כול לכתבו לאחר המועד טז:

ואם אינו מאמינו - ואינו רוצה להלוותו בלא שטר, ולוה צריך למעות, כותבין:

או שאין לו - לסופר מה יאכל, הרי זה יכתוב ויטול שכרו, דשכר פעולה למי שאין לו מה יאכל שרי:

ואפילו בספר העזרה - ס"ת שכהן גדול קורא בו ביום הכיפורים, ואע"ג דצריך לרבים יח:

לעצמו - לקיים המצוה. אבל לא למכור או להשכיר:

וטווה על ירכו תכלת - שנותן החוט על ירכו ומשפשף בידו והוא נטוה מאליו. אבל לא בידו בין אצבעותיו, ולא בפלך כדרך שהוא עושה בחול. והלכה, טווה אדם תכלת לבגדו בין בפלך בין באבן כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(טז) (על הברטנורא) דהכא מסתמא ליכא למיחש שמא יאמר לא כך היה כמו במתנה. כיון שהלוהו לא יהיה לוה רשע ולא ישלם:

(יז) (על המשנה) תפילין כו'. כתב סמ"ג בשם הירושלמי בר'א להניח, פירוש לאחר המועד, אבל להניחן במועד אפילו להניח לאחרים יכול לכחבן. וב"י נדחק בפירושו למאן דס"ל דלא מנח תפילין במועד:

(יח) (על הברטנורא) יש לפרש ביוהכ"פ צריכים לו רבים. אבל לא עכשיו הא אם צריך לקרות בו מגיהין בו וכדעת א"ח. אבל המגיד כתב דבס"ת אין להגיה, דלא התירו אלא תפלין דאפשר לכותבן כולו במועד משא"כ ס"ת שא"א לעשותה כולה בחה"מ וגירסת הספר בא' ופירש"י ס"ת של עזרא:

(יט) (על המשנה) על ירכו. אבל בתפלין א"א ע"י שינוי שצריך כתיבה תמה. תוספ':

(כ) (על הברטנורא) שתולה בחוט כדי שיוכל לשזרו יפה. רש"י:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אין כותבין שטרי חוב. כתב הר"ב הואיל ויכול לכתבו לאחר המועד. דהכא מסתמא ליכא למיחש שמא יאמר לא כך היה כמו במתנה. כיון שהלוהו. לא יהיה לוה רשע ולא ישלם:

אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד. כתב סמ"ג בשם הירושלמי בד"א להניח. פירוש לאחר המועד. אבל להניחם במועד אפילו להניחם לאחרים יכול לכותבן ע"כ. וב"י נדחק בפירושו. למאן דס"ל דלא מנחי תפילין במועד:

אפילו בספר העזרה. כתב הר"ב ספר תורה שכהן גדול כו' ואע"ג דצריך לרבים. יש לפרש בי"כ צריכים לו רבים. אבל לא עכשיו. הא אם צריך לקרות בו מגיהין אותו. וכדעת א"ח שכתב ב"י. אבל המגיד כתב דבס"ת אין להגיה. דלא התירו אלא תפילין. שאפשר לכותבן כולן במועד משא"כ ס"ת. שא"א לעשותה כולה בח"ה. גם ת"ה כתב בשם א"ז פי' כשמוציאין בעזרה לקרות בו ואפי' לצורך רבים. וגי' הספר עזרא באלף. ופי' רש"י ס"ת של עזרא:

וטווה על יריכו. אבל בתפילין א"א על ידי שינוי. שצריך כתיבה תמה. תוספת. ומ"ש הר"ב והלכה כו' בין באבן. פירש"י שתולה בחוט. כדי שיוכל לשוזרו יפה:

קישורים נוספים