משנה מועד קטן ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורים והמנודה שהתירו לו חכמים וכל מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע והיוצא מטומאתו לטהרתו.

(ב) ואלו מכבסים במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורים והמנודה שהתירו לו חכמים וכל מי שנשאל לחכם והותר מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג הזבים והזבות הנידות והיולדות וכל העולים מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין ושאר כל אדם אסורין.

(ג) ואלו כותבין במועד קידושי נשים וגיטין ושוברים דייתיקי מתנה ופרוזבולין איגרות שום איגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין ושטרי בירורין וגזירות בית דין ואיגרות של רשות.

(ד) אין כותבין שטרי חוב במועד אם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר העזרה רבי יהודה אומר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על ירכו תכלת לציציתו.

(ה) הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה ממנו גזירת שבעה שמונה ימים בטלה ממנו גזירת שלשים מפני שאמרו השבת עולה ואינה מפסקת והרגלים מפסיקין ואינן עולין.

(ו) רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכיפורים כרגלים וחכמים אומרין לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ראש השנה ויום הכיפורים כשבת.

(ז) אין קורעין ולא חולצין ולא מברין אלא קרוביו של מת ואין מברין אלא על המיטות הזקופות אין מוליכין לבית האבל לא בטבלה ולא באסקוטלה ולא בקנון אלא בסלים ואין אומרין ברכת אבלים במועד אבל עומדים בשורה ומנחמים ופוטרין את הרבים.

(ח) אין מניחין את המיטה ברחוב שלא להרגיל את הספד ולא של נשים לעולם מפני הכבוד הנשים במועד מענות אבל לא מטפחות רבי ישמעאל אומר הסמוכות למיטה מטפחות (ט) בראשי חודשים ובחנוכה ובפורים מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות נקבר המת לא מענות ולא מטפחות איזה הוא עינוי שכלן עונות כאחת קינה שאחת אומרת וכלן עונות אחריה שנאמר ולמדנה בנותיכם נהי ואישה רעותה קינה (ירמיהו ט יט) אבל לעתיד לבוא מה הוא אומר בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר (ישעיהו כה ח).

הדף הראשי של משנה מועד קטן ג