משנה כלים כד ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כד · משנה ט | >>
שלש משפלות הן.
של זבל, טמאה מדרס.
של תבן, טמאה טמא מת.
והפוחלץ של גמלים, טהור מכלום.
שָׁלֹשׁ מַשְׁפֵּלוֹת הֵן:
- שֶׁל זֶבֶל,
- טְמֵאָה מִדְרָס;
- שֶׁל תֶּבֶן,
- טְמֵאָה טְמֵא מֵת;
- וְהַפֻּחְלָץ שֶׁל גְּמַלִּים,
- טָהוֹר מִכְּלוּם:
- שֶׁל זֶבֶל,
שלש משפלות הן -
- של זבל - טמאה מדרס.
- של תבן - טמאה טמא מת.
- והפוחלץ של גמלים - טהור מכלום.
משפלות - הוא כלי הנקרא "שדריאש".
והפוחלץ - ידמה שבכה מחבלים יעתקו אותו על הגמלים, ומפורסמת היא אצלן. וידונו עליה שלא תטמא כלל לפי שהיא אינה צרת הנקבים כמו משפלת של תבן ויהיה כלי קבול, ואינן ראוין לישב עליהן לעובי חבליהן ולזה לא תטמא במדרס, ולזה היא טהורה מכלום:
משפלות. כעין סל או קופה שפתחה מן הצד כדפרישית לעיל בסוף פרק תשעה עשר:
של זבל. שנושאין בה זבל. ויתכן שהן כעין אותן שבמקומינו שקורין בהו"ט בלע"ז ארוך כעין כוורת רחב מלמעלה וקצר מלמטה ותלוי מאחריו ברצועה רחבה המתוקנת לאדם מלפניו ונותן בו זבל לכרמים ומחובר בו מקל מאחריו ומגיע עד קרוב לארץ כשרוצה לנוח פושט רגליו לפניו מעט ונשען מעומד על גביו:
פוחלץ. פירש בערוך כלי שמשליכין בו זבל וגאון פי' וכן בערוך כדאמרינן בשבועות ירושלמי חיויא דשבור מלכא בלע גומלים בלע כרוכים כד בעון מקטליניה אייתון פוחלץ של גמלין ומלאנון תבן ויהבון ביה גומרין ובלעון ומית. כזו הלכה בנדרים (דף כה.) אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד. וטהור מכלום לפי שהחבלים שלו קשים ביותר ועבים ואינם ניטלים ראוים לישב עליהם ועצי הסבכה רחבין הרבה ואין ראוין לקבל תבן וכיוצא בו ואין עליו תורת כלי:
משפלות - קופות עשויות להוציא בהם זבלים לשדות:
של זבל טמאה מדרס - לפי שראויה לישיבה:
והפוחלץ - עשוי כעין מכבר מעשה רשת יא, והנקבים שלו רחבים יותר ממשפלת של תבן. ואינה ראויה אפילו לקבל תבן, שנקביה רחבים ביותר, וגם אינה ראויה לישיבה, שחבלים שלה קשים ואין ראויין לישב עליהן, הלכך טהורה מכלום:
של זבל טמאה מדרס. פי' הר"ב לפי שראויה לישיבה. ז"ל הר"ש ויתכן שהן כעין אותן שבמקומינו שקורין בהוט (א) בלע"ז. ארוך כעין כוורת רחב מלמעלה וקצר מלמטה. ותלוי מאחריו ברצועה רחבה המתוקנת לאדם מלפניו. ונותן בו זבל לכרמים ומחובר בו מקל מאחריו ומגיע עד קרוב לארץ וכשרוצה לנוח פושט רגליו לפניו מעט ונשען מעומד על גביו. ע"כ:
והפוחלץ של גמלים. פירש הר"ב עשוי כעין מכבר כו'. וכ"כ הרמב"ם. ומסיים יעתקו אותו על הגמלים. ע"כ. ומהר"ם פי' שהוא כלי עשוי מעור גמלים והוא גדול ביותר ומחזיק מ' סאה ויותר ולהכי טהור מכלום. כיון דאינו מיוחד לישיבה והוא מחזיק מ' סאה אינו מיטלטל מלא. ע"כ:
(יא) (על הברטנורא) יעתיקו אותו על הגמלים. הר"מ. ומהר"מ פירש, שהוא כלי מעור גמלים ומחזיק ארבעים סאה ואינו מיוחד לישיבה, ולכך טהור:
והפוחלץ של גמלים: כיון שעיני הסבכה רחבין הרבה אין עליו תורת כלי אלא חבלים בלבד. ומצאתי שנִקֵד הרב בצלאל אשכנזי ז"ל והפוֹהַלֵץ החי"ת ג"כ בנקודת פתח:
יכין
שלש משפלות הן: משפלה הוא כלי עץ מרובע עם ב"ק. אבל שוליו מנוקב נקבים גדולים:
של זבל טמאה מדרס: מדעשוי לישיבה למשליך הזבל לשדה ויושב על כסויו. ופתח המשפלה בצדה [הר"ש] ועי' מ"ש בפירושינו לעיל [פי"ט מ"י]:
של תבן טמאה טמא מת: דפתחה למעלה וכשישב עליו א"ל עמונמ"ל:
והפוחלץ של גמלים: גדול ביותר ומחזיק מ"ס. כדי להניח בתוכו פרקמטיא למשא הגמלים. ולא חזי לישיבה דא"ל עמונמ"ל דפתחו למעלה ולפיכך לא דמי למרצופין [רפ"כ] דפתחן מן הצד וגם בל"ז משום ב"ק אין לטמאו. מדנקביה רחבים וגדולים מאד. ואפשר דמה"ט גם לישיבה לא חזי דאיך ישב על הנקבים שהם רחבים מאד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת