משנה כלים יד ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יד · משנה ו | >>
כיסוי טני של מתכת שעשה בו מראה, רבי יהודה מטהר, וחכמים מטמאין.
מראה שנשברה, אם אינה מראה את רוב הפנים, טהורה.
משנה מנוקדת
כִּסּוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת
- שֶׁעָשָׂה בּוֹ מַרְאָה,
- רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר,
- וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.
- מַרְאָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה,
- אִם אֵינָהּ מַרְאָה אֶת רֹב הַפָּנִים,
- טְהוֹרָה:
- אִם אֵינָהּ מַרְאָה אֶת רֹב הַפָּנִים,
נוסח הרמב"ם
כסוי טני של מתכת, שעשה בו מראה -
- רבי יהודה - מטהר.
- וחכמים - מטמאין.
- מראה שנשברה -
- אם אינה מראה את רוב הפנים - טהורה.
פירוש הרמב"ם
כבר קדם שכסוי טני של בעלי בתים, לא יטמא. ואם מירק אותו עד ששב מראה הנה הוא יטמא, לפי שהוא אז כלי בפני עצמו.
ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש רבינו שמשון
רבי יהודה מטהר. דמראה לא משוי ליה מנא וכסוי טני של מתכת טהור כרבנן דלעיל בפי"ב [מ"ג]:
וחכמים מטמאין. קסברי דמראה משוי ליה מנא: תניא בתוספ' [שם] מודה ר' יהודה לחכמים בכסוי טני של מתכת שעשה בו מראה ונשבר ובטל מתשמישו טהור וחכ"א בין כך ובין כך טמא. מראה שנשברה אם משמשת מעין מלאכתה ראשונה טמאה ואם לאו טהורה. ניטשטשה אם מראה את רוב הפנים טמאה ואם לאו טהורה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כיסוי טני של מתכת - של בעלי בתים טהור, כדברי חכמים דפליגי עליה דרבן גמליאל לעיל בפרק י"ב [משנה ו']. ואם מירקו ולטשו ועשה ממנו מראה ר' יהודה מטהר. דסבירא ליה מראה לא משוי ליה מנא:
וחכמים מטמאין - דמראה משוי, ליה מנא יט. והלכה כחכמים:
פירוש תוספות יום טוב
רבי יהודה מטהר. ל' הר"ב דס"ל מראה לא משוי ליה מנא. וז"ל מהר"ם. ר"י סובר לא נתבטל הכסוי לגבי מראה. ולרבנן נתבטל לגבי מראה. ע"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יט) (על הברטנורא) וז"ל מהר"ם, ר' יהודה סובר לא נתבטל הכיכוי לגבי מראה, ולרבנן נתבטל לגבי מראה:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
כסוי טני של מתכת: דטהורה [כפי"ב מ"ו]:
שעשה בו מראה: שמרקו ולטשו להכסוי. ועי"ז נעשה על פני הכסוי המצוחצח כמין (שפיגעל) בל"א:
רבי יהודה מטהר: נ"ל דר"י ס"ל דכמו שבטל העיקר בטל טפילה [כספי"ט] כ"כ הכא מדאמק"ט משום העיקר. מדהוא כסוי. אמק"ט גם מחמת הטפל. דהיינו המראה. ורבנן ס"ל דלא מקרי טפל רק כשלא עשה בו מעשה לשם כך. כי התם. אבל הכא שלטש הכסוי וצחצחו שיהיה מראה. מחשב כעיקר בפ"ע. והרי כשבטל עיקר א' מק"ט משום עיקר אחר שנשאר בו. כמפתח ארכובה וחפין ונקבים [במ"ח]. וכ"ש הכא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת