משנה כלים יד ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יד · משנה ה | >>
הטהורין שבעגלהיד: העול המצופה, וכנפים העשויות לנוי, ושפופרות המשמיעות את הקולטז, והאבר שבצד צוארי בהמה, הסובב של גלגל, הטסים, והציפויים, ושאר כל המסמרות, טהורין.
סנדלי בהמה יז של מתכות, טמאין.
של שעם, טהוריןיח.
הסייף מאימתי מקבל טמאה, משישופנו.
והסכין, משישחיזנה.
משנה מנוקדת
הַטְּהוֹרִין שֶׁבָּעֲגָלָה,
- הָעֹל הַמְּצֻפֶּה,
- וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיוֹת לְנוֹי,
- וּשְׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל,
- וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְּהֵמָה,
- הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל,
- הַטַּסִּים, וְהַצִּפּוּיִים,
- וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת,
- טְהוֹרִין.
- וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת,
- סַנְדְּלֵי בְּהֵמָה שֶׁל מַתָּכוֹת,
- טְמֵאִין;
- שֶׁל שַׁעַם,
- טְהוֹרִין.
- הַסַּיִף מֵאֵימָתַי מְקַבֵּל טֻמְאָה?
- מִשֶּׁיְּשׁוּפֶנּוּ;
- וְהַסַּכִּין,
- מִשֶּׁיַשְׁחִיזֶנָּה:
נוסח הרמב"ם
הטהורין שבעגלה -
- העול המצופה, וכנפיים העשויות לנואי,
- והשפופרות המשמיעות את הקול,
- והאבר שבצד צווארי בהמה,
- והסובב של גלגל, והטסים, והציפויים,
- ושאר כל המסמרות - טהורין.
- סנדלי בהמה -
- של מתכת - טמאין.
- של שעם - טהורין.
- הסיף, מאמתי מקבל טומאה? - משישופנו.
- והסכין - משישחיזנה.
פירוש הרמב"ם
סובב של גלגל - הוא ברזל המקיף בגלגל.
והטסין והצפויים - "הטסים" הן הלוחות הדקות, "והצפויים" הן החפויין, כי יש מקומות מהן מחופות באותן הלוחות לנוי. והעיקר מכל זה כבר התבאר.
ושעם - הוא גמי.
משישופנו - משימרח בשמן אחר הלטישה כמו שיעשו בסייף. תרגום "וירחץ ויסך"(שמואל ב יב, כ), "וימשח ושף".
משישחיזנה - משיחדדנה. והאבן אשר יחדדו בו הסכין נקרא "משחזת":
פירוש רבינו שמשון
שפופרת. כמין גובתא דקניא כמו שפופרת של אבר פרק בתרא דנדה (דף סו.):
האבר. עופרת:
סובב. פירשתי בפי"א:
טסים. וירקעו את פחי הזהב מתרגמינן ורדידו ית טסי דדהבא (שמות לט):
סנדל של בהמה. בפרק במה אשה (דף נט.) מפ' למאי חזי:
שעם. מפ' בערוך קליפי עץ והוא שגמים:
משישופינו. אז הוי גמר מלאכתו כמו (דברים ט בתרגום) ושפות יתיה בשופינא: תניא בתוספ' [שם] הטבעות המקבלות הרצועות הרי אלו טהורות שאינן עשויות אלא לנוי. העשויות להכביד הרצועות ושהרצועות תלויות בהן טמאות. ברזל שתחת צואר בהמה ושעל צואר בהמה טמא. מסמר שהוא מחבר בו את הגלגל שלא ישמט טמא ורשב"ג מטהר בזה. פי' הטבעות משמע מן התוספתא דכנפים דמתני' טבעות הן. שהוא מחבר בו היינו מסמר המחבר את כולן דתנן ומתני' דלא כרשב"ג:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
העול המצופה ברזל! (טו)
, טהור, לפי שהוא מתכת שמשמש את העץ: ושפופרות - כמין שפופרת של קנה חלול רגילין לעשות ממתכות להשמיע קול:
והאבר - עופרת שנותנין בצד צוארי בהמה לנוי:
והסובב של גלגל - גלגל עגלה של עץ עושים סביבותיה של ברזל שלא ישבר בטרשים ובסלעים:
טסין - לוחות דקות. פחי הזהב, מתרגמינן טסי דדהבא:
סנדלי בהמה של מתכות טמאין - לפי שעשויין לשתות בהן אנשי החיל במלחמה:
שעם - מין גמי:
הסייף מאימתי מקבל טומאה - בסייך שהעלה חלודה מיירי שהוא טהור. ומאימתי מקבל טומאה:
משישופנו - כלי יש לצורפין ולחרשי ברזל שקרוי הצורפים בלשון מקרא, ותרגומו שופינא, ובו שפין ומחליקין את הכלים שהעלו חלודה להסיר חלודתן:
משישחיזנו - במשחזת שלו להסיר חלודתו:
פירוש תוספות יום טוב
הטהורים שבעגלה. של עץ. נ"ל. מהר"ם:
העול המצופה. עיין מה שכתבתי במ"ד פי"א [ד"ה ומצופה] :
ושפופרות המשמיעות את הקול. כיון שאינן משמשות כלום. אע"ג דמשמעת קול בכלי מתכות טמא. ה"מ היכא דעביד ליה לקלא. אבל הכא אינו אלא לנוי בעלמא. וכן האבר שבצד וכו'. לנוי בעלמא תולין אותו. וכן הסובב של הגלגל. אע"פ דשל מתכות הוא מ"מ בטל הוא אצל הגלגל. וכן כולם דבתר הכי. מהר"ם:
סנדלי בהמה. שלא ליזק בפרסותיה באבנים. רש"י פ"ו דשבת דף נט:
של שעם טהורין. שאין חשוב מכלי הקבלה. הרמב"ם פ"ב מה"כ [הלכה ז]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על המשנה) הטהורים כו'. של עץ. מהר"מ:
(טו) (על ה) זוהי שיטת הר"מ דטעמא משום דכ, ל החיפויין טהורין ואפילו יש להן בית קבול. וסמפוניה דפרק י"א משנה ו' דטמאה אם יש לה בית קבול, מפרש שם הר"מ, משום דשם א"א שיחופו. ושם במשנה ד' מפרש הרב כשיטת הר"ש דאיירי בשל ברזל טהור המחופה בברזל טמא, וטעמא משום דבתר עיקרא אזלינן. ושם במשנה ו' הרכיב הרב ב' הפירושים ולא דק:
(טז) (על המשנה) המשמיעות כו'. כיון שאינם משמשות כלום. אע"ג דהשמעת קול ככלי מתכות טמא, הני מילי היכא דעביד ליה לקלא, אבל הכא אינו אלא לנוי בעלמא. וכן האבר כו', לנוי בעלמא תולין אותו. וכן הסובב של הגלגל, אע"פ דשל מתכות הוא, מ"מ בטל הוא אצל הגלגל. וכן כולהו דבתר הכי. מהר"מ:
(יז) (על המשנה) סנדלי כו'. שלא ליזק בפרסותיה באבנים. רש"י:
(יח) (על המשנה) שעם כו'. שאין חשוב מכלי הקבלה. הר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הסייף: בסייף שהעלה חלודה מיירי שהוא טהור עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט הוא פי' הרמב"ם ז"ל בפי"א דהלכות כלים וכן משמע קצת מפי' הר"ש ז"ל שכתב משישופנו כמו ושפית יתיה בשופינא אבל בפי' המשנה פי' הרמב"ם ז"ל משישופנו ר"ל משיחליקנו בשמן אחר הלטישה והמריטה תרגום ויסך ושף ולזה הפירוש הסכים הרא"ש ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
העול המצופה: דהו"ל מתכות המשמש לעץ. והרי כל הצפויין טהורין מה"ט [כפי"א מ"ד]. ורק לרמב"ם [פ"ד מכלים] גם כלי עץ עם ב"ק כשמצופה אמק"ט:
ושפופרות המשמיעות את הקול: כמין שפופרות שתלויין בהעול להשמיע קול נמוך לנוי. ולא לזרז הבהמה בהלוכה:
והאבר שבצד צוארי בהמה: כמין תפוחי עופרת שתלויין מזה ומזה בעול לנוי. ותכשיטי בהמה אמק"ט:
הסובב של גלגל: הר"ב פי' דהיינו צפוי של גלגל. ולדבריו צ"ל דאע"ג דכבר תנא צפויין בסיפא. קמ"ל הכא אע"ג דאין כל הכלי מצופה. ולפעד"נ שהוא סובב הגלגל בעצמו ואמק"ט מדהו"ל תשמישי כלים [ועמ"ש פי"א מ"ג].
הטסים: רדודי פחים עגולים תלויין בהעול ובהעגלה לנוי:
והצפויים: כל חלק מחלקי העגלה שכולו מצופה הצפוי אמק"ט. אבל העגלה מק"ט. מדאין הצפוי עליה רק במקומות מועטים. לא בטלה העגלה לגבי הצפוי. אבל לעיל בעול המצופה וכ"כ גלגל עגלה המצופה. הואיל שרובו מצופה הוא. להכי כולו אמק"ט. ולהכי איצטריך תנא למתני תרווייהו:
ושאר כל המסמרות: שעשויות רק לנוי:
סנדלי בהמה של מתכות: שעשויות לבלי תגוף הבהמה רגליה באבנים:
טמאין: דרגילין בני אדם לשתות בהם בשדה המלחמה שאין כלים מצויין שם. אבל מדהן סנדלי בהמה אין מקבל טומאה. מדהן כלי תשמישי בהמה:
של שעם: סנדלי בהמה העשויות מגמי:
טהורין: דמדמתקלקל מהר. אינו מיחדו לתשמיש אדם. ואפי' היה סנדל של אדם כה"ג לא חשיב כלי לקבל טומאה. וכסגניות של עלין [פט"ז מ"ה ועי' תוס' שבת דנ"ט א' ד"ה סנדל]:
משישופינו: דהיינו משיעשה לו תואר חדוד. אע"ג שלא השחיזו ממש. אפ"ה כיון שהלוחם מכה בכח. א"צ חדוד רב:
והסכין משישחיזנה: שחדדו ממש:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת