עיקר תוי"ט על כלים יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה כלים יד: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) כלומר לקבל טומאה. וכן שאם היו טמאין שישארו בטומאתן:

(ב) (על המשנה) למלאות בו. מים לשתות. וכן ליחם בו, לשתות. תוספתא:

(ג) (על הברטנורא) וצ"ל דבכלי מתכות הוא שקורים מיחם לכלי הגדול וקומקום לכלי הקטן. ובכלי חרס הוי איפכא. כמ"ש הר"ב במשנה ז' פ"ג:

(ד) (על המשנה) קיתונות. של מתכת. הר"מ:

(ה) (על המשנה) חטיפה. כמו טפיחה. וכדתניא בתוספתא עד שיטפח פיו, פירוש, כגון שפיו עגול ומשפע פיו לצד אחד ומכה בקורנס ונעשה כעין צנור, שמתוך כך כשמערה ממנו מים יוצאין ומקלחין דרך אותה שפה. וטפוח מלשון טפח ליה בסנדליה. הר"ש. ועתוי"ט:

(ב)

(ו) (על הברטנורא) כלומר, ואין עושין חזינא אבל נועצים כו', והיינו סימרו:

(ז) (על הברטנורא) מלובנות בבדיל. הר"מ:

(ח) (על המשנה) משיחבר. נראה לי, לפרש, אף יחבר. דטמאה עד שיחבל ויחבר. מהר"מ. ועתוי"ט:

(ג)

(ט) (על הברטנורא) והר"ש כתב, והוא עשוי לחתוך בו את הברזל:

(י) (על המשנה) הכיסויין. ר"ל כיסויין של מתכות. הר"מ:

(ד)

(יא) (על המשנה) העול כו'. העץ הנמשך בין שתי הבהמות אשר יוליכו העגלה, יקרא עול, והוא מדובק בעגלה. ואם היה ממתכת כו'. הר"מ:

(יב) (על הברטנורא) ר"ל שהקשירה היא על צואר הבהמה, אבל הברזל מונח מתחת הצואר:

(יג) (על הברטנורא) והוא מלשון חגר. ויקרא כן על שהוא מונע העיוות. כמו מסעף פארה, שפירושו מסיר הסעיפים:

(ה)

(יד) (על המשנה) הטהורים כו'. של עץ. מהר"מ:

(טו) (על ה) זוהי שיטת הר"מ דטעמא משום דכ, ל החיפויין טהורין ואפילו יש להן בית קבול. וסמפוניה דפרק י"א משנה ו' דטמאה אם יש לה בית קבול, מפרש שם הר"מ, משום דשם א"א שיחופו. ושם במשנה ד' מפרש הרב כשיטת הר"ש דאיירי בשל ברזל טהור המחופה בברזל טמא, וטעמא משום דבתר עיקרא אזלינן. ושם במשנה ו' הרכיב הרב ב' הפירושים ולא דק:

(טז) (על המשנה) המשמיעות כו'. כיון שאינם משמשות כלום. אע"ג דהשמעת קול ככלי מתכות טמא, הני מילי היכא דעביד ליה לקלא, אבל הכא אינו אלא לנוי בעלמא. וכן האבר כו', לנוי בעלמא תולין אותו. וכן הסובב של הגלגל, אע"פ דשל מתכות הוא, מ"מ בטל הוא אצל הגלגל. וכן כולהו דבתר הכי. מהר"מ:

(יז) (על המשנה) סנדלי כו'. שלא ליזק בפרסותיה באבנים. רש"י:

(יח) (על המשנה) שעם כו'. שאין חשוב מכלי הקבלה. הר"מ:

(ו)

(יט) (על הברטנורא) וז"ל מהר"ם, ר' יהודה סובר לא נתבטל הכיכוי לגבי מראה, ולרבנן נתבטל לגבי מראה:

(ז)

(כ) (על הברטנורא) כלומר, ואין שבירתן עולה להם במקום ימים. והוא הדבר שאמר בתחלה, אינם מיטהרין אלא שלמים. הראב"ד. ועתוי"ט:

(ח)

(כא) (על הברטנורא) וחיבור השוק והרגל הוי השוק זקוף מלמעלה והרגל שוכב כזה. רש"י:

(כב) (על הברטנורא) דהיינו כזה. ועתוי"ט:

(כג) (על המשנה) טמאה. שיש לו שם בפני עצמו. הר"מ: