משנה כלים יד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יד · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

כלי מתכות מטמאין ומטהרין שבורין, דברי רבי אליעזר.

רבי יהושע אומר, אינן מטהרין אלא שלמין.

כיצד? הזה עליהן, נשברו בו ביום, התיכן וחזר והזה עליהן שנית בו ביום, הרי אלו טהורין, דברי רבי אליעזר.

רבי יהושע אומר, אין הזיה פחות משלישי ושביעי.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כְּלֵי מַתָּכוֹת מִטַּמְּאִין וּמִטַּהֲרִין שְׁבוּרִין, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֵינָן מִטַּהֲרִין אֶלָּא שְׁלֵמִין. כֵּיצַד, הִזָּה עֲלֵיהֶן, נִשְׁבְּרוּ בוֹ בַיּוֹם, הִתִּיכָן וְחָזַר וְהִזָּה עֲלֵיהֶן שֵׁנִית בּוֹ בַיּוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֵין הַזָּיָה פָּחוּת מִשְּׁלִּישִׁי וּשְׁבִיעִי:

נוסח הרמב"ם

כלי מתכות מיטמאין ומיטהרין שבורין דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר אינן מיטהרין אלא שלמין כיצד הזה עליהן ונשברו בו ביום התיכן וחזר והזה עליהן שניה בו ביום הרי אלו טהורין דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר אין הזאה פחות משלישי ושביעי.


פירוש הרמב"ם

מבואר הוא שהמאמר הוא בטומאת מת וכבר קדם לנו שכלי מתכות חוזרים לטומאתן הישנה ומאמר ר"א הזה עליהן ונשברו בו ביום ר"ל ביום הג' מטומאתו ומאמר ר' יהושע אין הזאה פחות מג' וז' ירצה בו שאחר התוכו יזה על זה הדבר הנתך ג' וז' ואז יהיה טהור ואם עשה ממנו כלים אחר זה יהיו טהורים אולם שתתחבר ההזאה אשר הזה בעודו כלי אל ההזאה אשר היא אחר שבירתו הנה לא תתחבר ואפילו יהיה הזאה השניה בשביעי אבל יצטרך ההזאה ג' וז' על הכלי או הזאה שלישי ושביעי על הנתך וזה ענין אמרו אין הזאה פחותה משלישי ושביעי והלכה כר' יהושע:

פירוש רבינו שמשון

כלי מתכות. שנטמאו במת והן שלימין אין מטהרין פחות משבעה ימים ומזה עליהן בג' ובשביעי ומטבילן והן טהורין ואם נטמאו במת ונשברו וחזר ועשה מהן כלים בו ביום חזרו לטומאתן ישנה דקסבר ר"א כיון דהזה עליהן ונשברו לא בעי אמתוני ור' יהושע סבר דדינם כשלמים. תניא בתוספ' [שם] ר"א אומר כלי מתכת שנטמא ונשבר והתיכו מזה עליו בו ביום ושונה עליו ברביעי ושנטמא והזה עליו ונשבר והתיכו שונה ומזה עליו בו ביום רבי יהושע אומר אין הזאה פחות משלישי ומשביעי רבי נתן אומר כלי מתכת שנטמא ונשבר והתיכו והזה עליו ונשבר והתיכו ישנה עליו בו ביום ר' יהושע אומר אין הזאה פחות משלישי ומשביעי:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כלי מתכות מיטמאין ומיטהרין שבורים - כלי מתכות שנטמאו במת ונשברו, וחזר ועשה מהן כלים בו ביום, שחזרו לטומאתן ישנה, כיון שהזה עליהן בעודן שלימים ונשברו, אין צריך להמתין להזאה שניה עד השביעי, אלא אפילו ביום אחד מזה שתי הזאות, אחת קודם שבירה ואחת לאחר שבירה, והן טהורין מיד. דר"א כרשב"ג סבירא ליה, דאמר לעיל בפרק י"א דלא אמרו חזרו לטומאתן ישנה אלא לכלים שנטמאו בטומאת נפש בלבד, וטעם גזירה זו משום גדר מי חטאת כדפרישנא לעיל, הלכך לא חשו אלא שיהא כאן שתי הזאות. ומיהו בעודן שבורים לא מהני הזאה, דלא שייכא הזאה בשברים. ובעי נמי שתהא שבירה מפסקת בין הזאה להזאה, לפי שיש הפסק ימים בין הזאת שלישי להזאת שביעי. ולא רצו להחמיר בחזרת טומאה ישנה, שהיא דרבנן, והקלו שתועיל בה הזאה אפילו שתיהן ההזאות ביום אחד:

ר' יהושע אומר אין הזאה פחות משלישי ושביעי - דתקון כעין דאורייתא כ. והלכה כרבי יהושע:

פירוש תוספות יום טוב

הזה עליהן נשברו בו ביום. ר"ל ביום השלישי מטומאתו. הרמב"ם:

ר' יהושע אומר אין הזאה פחות מג' וז'. פי' הר"ב דתקון כעין דאורייתא. כלומר ואין שבירתן עולה להם במקום ימים. והוא הדבר שאמר בתחלה אינן מיטהרין אלא שלמים. כ"כ הראב"ד בפי"ב מה"כ [ה"ג]. ודלא כהרמב"ם שמצריך לר"י הזאה ג' וז' כשהם שלמים קודם השבירה או כשהם שלמים אחר ההיתוך:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על הברטנורא) כלומר, ואין שבירתן עולה להם במקום ימים. והוא הדבר שאמר בתחלה, אינם מיטהרין אלא שלמים. הראב"ד. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מיטמאין ומיטהרין:    בנקודת חיר"ק תחת המ"ם:

דברי ר' אליעזר. כיצד וכו':    ועוד קאמר ר' אליעזר בתוספתא כלי מתכות שנטמא ונשבר והתיכו מזה עליהם בו ביום ושונה ברביעי ושנטמא והזה עליו ונשבר והתיכו שונה ומזה עליו בו ביום ור' נתן אומר כלי מתכות שנטמא ונשבר והתיכו והזה עליו ונשבר והתיכו ישנה עליו בו ביום ר' יהושע אומר גם בזה אין הזייה פחות מג' וז' ובזה נלע"ד שידוקדק מילתיה דר'יהושע ששינה דבריו דסיפא מדבריו דרישא במתני'י:

בפי' ר"ע ז"ל. דר"א כרשב"ג ס"ל אמר המלקט נראה שהן דברי עצמו ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

ומיטהרין שבורין:    מיטמאין שבורין ר"ל דבנטמאו ונטהרו ע"י שבירה וחזרו ונתקנו שחוזרין לטוי"ש אז גם אדם וכלים שנגעו בהן למפרע בשעה שהיו שבורים חזרו ונטמאו. דאל"כ היאך אחר שנטהר כשנשבר יחזור ויתטמא מאליו [והוא כפי סברת ר"ש טהרות פ"ו מ"א]. וכ"כ מטהרין שבורין. ר"ל דבהזה עליהן או טבלן בשעה שהיו שבורים. נטהרו לגמרי אף שחזרו ונתקנו אח"כ [רב"א ועמ"ש בס"ד רפי"א]:

רבי יהושע אומר אינן מיטהרין אלא שלימין:    דאין הזאה וטבילה מהני רק בשעה שכבר נתקנו. דלא דמי למטה דמהני טבילה לאברים שלה [ככלים רפי"ט] התם לא נתקלקלה כשנתפרקה. משא"כ הכא שנשברה. ולר' יהושע ה"ה דאין מטמאין למפרע. דהרי הא בהא תליא. דמדלא מהני הזאה בשעת שבירה ש"מ דנתבטלה אז מהכלי הטומאה מכל וכל. אלא ר' יהושע רבותא קמ"ל דאפי' ההזאה לא מהני אז. וכ"ש שלא תטמא למפרע בלי שום נגיעה בטומאה:

כיצד:    ל"ג כיצד דהאי דהכא פלוגתא אחריתי היא [רב"א]:

הזה עליהן:    קודם שבירה:

הרי אלו טהורין:    דס"ל כרשב"ג [פי"א מ"א] דטעם טומי"ש הוא משום גזירה שישתכח מי חטאת. ומה"ט בהזה באמת. תו ליכא הך גזירה וס"ל נמי דהפסק השבירה ותקון. מהני כהפסק הימים שבין הזאה להזאה. מיהו הפסק שבירה לחוד או תקון לחוד גם לר"א לא מהני. תדע. דאל"כ הו"ל למנקט רבותא. בהיה הזאה ראשונה או שנייה בשעת שבירה. דהרי לדידיה מהני טהרה בשבורין כברישא [ודו"ק]:

אין הזיה פחות משלישי ושביעי:    ואין מועיל הפסק שבירה ותיקון:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים