משנה כלים ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ט · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

סרידה שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל, נסדק מן התנור לסרידה, שיעורו מלא פי מרדע שלא נכנס.

רבי יהודה אומר, נכנס.

נסדקה סרידה, שיעורו כמלא פי מרדע נכנס.

רבי יהודה אומר, שלא נכנס.

היה עגולכג, אין רואין אותו ארוך, אלא שיעורו כמלא פי מרדע נכנס.

משנה מנוקדת

[עריכה]

סְרִידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, נִסְדַק מִן הַתַּנוּר לַסְּרִידָה, שִׁעוּרוֹ מְלֹא פִי מַרְדֵּעַ שֶׁלֹּא נִכְנָס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִכְנָס. נִסְדְּקָה סְרִידָה, שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא פִי מַרְדֵּע נִכְנָס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁלֹּא נִכְנָס. הָיָה עָגוֹל , אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ אָרוֹךְ, אֶלָּא שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא פִי מַרְדֵּעַ נִכְנָס:

נוסח הרמב"ם

סרידה שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל נסדק מן התנור לסרידה שעורו מלוא פי מרדע שלא נכנס רבי יהודה אומר נכנס נסדקה סרידה שעורו מלוא פי מרדע נכנס רבי יהודה אומר שלא נכנס היה עגול אין רואין אותו ארוך אלא שעורו מלוא פי מרדע נכנס.

פירוש הרמב"ם

נסדק מן התנור לסרידה. שנסדק מעצם התנור בגבהו עד השבכה אשר על פיו ולא תחשוב באמרנו בסרידה סבכה שהוא רשת חוטין אמנם הוא לוח פשוט מחרש מנוקב והנני עתיד לבאר לך שמלא פי המרדע הוא טפח. המרדע הוא העץ אשר יקרא ג"כ מלמד וירכבו אלו העצים בשני קצותיו inset בקצה האחד ברזל חד הקצוות וזהו אשר יקראו דרבן ובקצה השני ברזל יכנס קצה העץ בו כמו הרומח והוא נקרא חרחור. וענין שלא נכנס הוא שידבק בשווי המרדע על הסדק ויהי' כמותו בשוה ונכנס שיהי' גדול מזה ממה שיכנס המרדע בזה הסדק ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש רבינו שמשון

מוקף צמיד פתיל. בין תנור לסרידה. פי המרדע אין יכול ליכנס בכמלואו ולקמן תנן דמרדע היקפה טפח נמצא רחבו אצבע ושליש אצבע דכל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו שלשה טפחים. והא דתניא בתוספתא בפרק כלי העור דמרדע עוביו שתי אצבעות היינו בזוטרתי דשיעור טפח ארבע בגודל ושית בזוטרתי:

היה עגול. הנקב:

תני"א בסיפר"י זוטא כסוי כדי יין וכדי שמן וכסוי טפיחים הרי אלו בכל שהוא. אמר רשב"ג הואיל ונאמר צמיד פתיל מה אני מקיים פתוח להביא את הסדוק:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

סרידה - כמין עריבה קטנה שהנחתום משתמש בה, והיא פשוטה ואינה מקבלת טומאה:

שהיא נתונה על פי התנור - וממורחת בטיט כדי להקיף בצמיד פתיל ולא יטמא התנור באוהל המת:

נסדק מן תנור לסרידה - היינו שנסדק המירוח כב:

מלוא פי מרדע שלא נכנס - המרדע הוא מלמד הבקר, ויש בהיקפו טפח ועביו שליש טפח, שכל שיש בעביו טפח יש בהקיפו שלשה טפחים. ושעור הסדק כשנסדק המירוח, לרבנן מלוא פי המרדע בשוה, ואע"פ שאין הנקב גדול שיכנס פי מרדע במלואו, הואיל ושוה הסדק מלוא פי המרדע אין כאן צמיד פתיל, ולר' יהודה לעולם הוי צמיד פתיל עד שיהיה הסדק גדול שיכנס בו פי המרדע:

נסדקה סרידה עצמה - לרבנן קיל מכשנסדק המירוח, ולרבי יהודה קיל כשנסדק המירוח מכשנסדקה סרידה עצמה. ואין הלכה כר' יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

סרידה. פי' הר"ב כמין עריבה קטנה כו'. וכן כתב במשנה ה פ"ה דאהלות ובפרק דלעיל משנה ג מפרש ג"כ לפי' הרמב"ם שכתב שהוא שבכה כו' ובפי"ב דאהלות מפרש לפי' הרמב"ם בלבד:

נסדק מן התנור לסרידה. לשון הר"ב היינו שנסדק המרוח כלומר מה שהוא בין התנור לסרידה. ולשון הרמב"ם שנסדק מעצם התנור בגבהו עד השבכה ע"כ. ועיין במתניתין דלקמן:

מלא פי מרדע. כתב הר"ב ויש בהיקפו טפח ועביו שליש טפח כו' עיין מ"ש בשם הרמב"ם במשנה ה' פ"ק דערובין:

היה עגול. הנקב כ"כ הר"ש. וכן לשון הרמב"ם בפרק כ"ב מהלכות טומאת מת היה הסדק עגול ולא יכולתי לעמוד על פי' משנתינו. דקתני אין רואין אותו ארוך. דמהיכי תיתי לראותו כאילו הוא ארוך. והרי פי המרדע שבו משערין עגול הוא כלשון הר"ב שיש בהיקפו וכו' ומשנה שלמה היא בפי"ז ועוד בפכ"ה משנה ב' לשון הר"ב מרדע הוא מקל ארוך עגול ועב שליש טפח ע"כ. ולשון מהר"ם ואם באת לרבעו *)הוי כפי המרדע ע"כ. וצ"ע:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על הברטנורא) כלומר מה שהוא בין התנור לסרידה. תוי"ט:

(כג) (על המשנה) עגול. הנקב. וקשה מאי אשמעינן משנתינו אין רואין אותו ארוך, דמהיכי תיתי לראותו כאלו הוא ארוך, והרי פי המרדע שבו משערין עגול הוא כמ"ש הר"ב שיש בהקפו כו'. תוי"ט. ולי נראה דהכי קאמר, שהנקב הולך בעובי הסרידה מלמעלה למטה בעקמימות כמו מה שאנו קורין שווינד"ל שטע"ג, ומכח זה אינו נכנס המרדע אע"פ שהנקב הוא רחב בעצמו אין רואין כו', פירוש כאלו היה בשוה מלמעלה למטה. ת"ח:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

סרידה שהיא וכו' מוקף צמיד פתיל:    פי' בין תנור לסרידא הר"ש והרא"ש ז"ל:

מרדע:    תנן לקמן פי"ז דיש בהקפו טפח ועביו דהיינו רחבו שליש טפח דהיינו אצבע ושליש אצבע בגודל שהן שתי אצבעות בקטנות:

היה עגול:    הנקב:

אין רואים אותו ארוך:    י"ג ארוך אין רואים אותו עגול ודיוקא הוא הרא"ש ז"ל. והחכם הה"ר מנחם עזריה נ"ע נשאל בסימן פ"ה דאפכא ה"ל למיתני היה ארוך אין רואין אותו עגול דהלא פי מרדע עגול הוא ותירץ אני שאלתיה לחברי ימים רבים ואין מגיד לי ובתר דבעינא פשיטנא לה דהכי קתני היה עגול כטבעת אין רואים אותו עגול משוך או עגול ארוך כמו פי מרדע שהוא כגלגל כביצה לא ככדור לפיכך אם היה הנקב עגול ככדור וכטבעת אין פי מרדע נכנס בתוכו ואין משערין בו עכ"ל נ"ע:


פירושים נוספים