משנה כלאים א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק א · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ובאילן, האגסים והקרסתומלין, והפרישים ז והעוזרדים, אינם כלאים זה בזה.

התפוח והחזרד, הפרסקים והשקדין, והשיזפין והרימין, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

וּבָאִילָן: הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמְלִין,

וְהַפְּרִישִׁים וְהָעֻזְרָדִים,
אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד,

הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין,
וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין,
אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה,
כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

נוסח הרמב"ם

ובאילן האגסים והקרוסטמלין הפרישין והעוזררין אינן כלאים זה בזה התפוח והחוזרד והפרסקין והשקדים השזפין והרימין אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה.

פירוש הרמב"ם

אגסים. נקראים בלשון ערב עגו"ץ וההמון קורין לה ברקו"ק ובלע"ז מורייג"ס או אנפרשיג"ס:

וקרוסתומלין. הם בלשון ערב כמתה"י וההמון יקראו להם אגע"ז ובלע"ז פירא"ש:

ופרישים. הם חבושין בלע"ז קודונ"ץ.

ועוזרדים. נקראין עזרו"ד ובלע"ז שורב"ש:

וחזרד. נקרא אל עזרן:

פרסקין. בערבי אלפוך ובלע"ז פירשג"ש:

שקדים. בערבי אללוז ובלע"ז אמינדל"ס והפרסקין כשהן קטנים בתחלת צאתם דומין לשקדים וכשיהיו נגמרין בסופן נקראין בערבי ענא"ב:

רימין. נקרא אלנבק וכבר פירשנו אותו [פ' ומשנה א' בדמאי] ואמרו בגמ' יש מהן שהלכו בהן אחר הפרי ויש מהן שהלכו אחר העלין ר"ל אם הם דומים לפרי או לעלים לא יחשבוהו כלאים:

פירוש רבינו שמשון

ובאילן. משום דעד השתא איירי בתבואה ובמיני ירקות קתני ובאילן:

קרוסתומלין. מין של אגסים הן ופירוש בערוך שדומין לעפצים שקורין מילין:

פרישים. ירושלמי (הל' ד)רבי יונה אמר אלספרגין ולמה נקרא שמם פרישין שאין לך מין אילן פרוש לקדירה א לא זה בלבד:

עוזרדין. מפרש בפרק כיצד מברכין (דף מ.) אמרי טולשי ואמרי קונעיש ופרישין קודונייץ וזה אי אפשר דלא דמי אהדדי כלל ופשיטא שהן כלאים זה בזה:

ירושלמי (שם) בשם רבי יהושע בן לוי כולהו זוגות זוגות רב אמר כולהו מין אחד:

הזרר. מעין תפוח [וגדל ביער] ומשליכין פריו לחזירים:

ירושלמי (שם) בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי חזרד ראם תלמיד אחד אמר להם אסורים אתם והלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה ואמרו יפה אמר אותו תלמיד:

ירושלמי (שם) נכרי שהרכיב אגוז על גבי הפרסק אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל ממנו ייחור והולך ונוטע במקום אחר מה נפיק מנהון קירדו פירסיקיא הרכיב תרדין על גבי ירבון אע"פ שישראל אסור לעשות כן נוטל ממנו זרע וזורעו במקום אחר מה נפיק מביניהון קירבי לבנין וגדין ולפת מה נפיק מביניהון אסטפלינון שומר וכרפס מה נפיק מינהון פיטרוסילנון:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אגסים - בערבי אגא"ס ובלע"ז פירא"ש:

קורסטומלין - מין אגסים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין:

פרישים - הם חבושים בערבי ספרג"ל ובלע"ז קודוניי"ש:

עוזרדים - בערבי זערו"ד ובלע"ז סורבא"ש:

חזרד - תפוח יערי תרגום וכפתור וחיזר:

אפרסקים - בלע"ז פירשאג"ס וכשהן קטנים דומין לשקדים:

שזפין - הרכיב זיתים על רמון נפיק מנהון שזפין:

רימין - בערוך פי' פולצדקא"י בלע"ז:

פירוש תוספות יום טוב

ובאילן. עיין מה שכתבתי במשנה ז בס"ד:

הפרישים והעוזרדין. בפ' חבית (דף קמד) כתב בעל חכמת שלמה פרישים בל' אשכנז קוויט"ן. עוזרדין בלשון אשכנז שפייארלינ"ג. ועיין בריש דמאי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) הפרישים. פרישין בל"א קייטי"ן עוזרדין בל"א שפייארלינג:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הפרישין:    מפ' בירושלמי אספרגלין ובלשון ישמעאל קורין לחבושים שקורין מימריליוש בלע"ז ספרגאל. ואין נראה דאין דומין כלל לעוזרדין שקורין שורבאש ופשיטא שהן כלאים זב"ז כ"כ ר"ש ז"ל. והתם בירושלמי מפ' דנקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן פרוש לקדרה אלא מין זה בלבד:

והעוזרדין:    כתב הר' יהוסף ז"ל והחזררין בחי"ת ושתי רישי"ן וכ' ס"א בעי"ן ושתי רישי"ן וכן הגיה ג"כ בפ"ק דמעשרות סי' ג'. ועי' בטויו"ד סי' רצ"ה שיש שם פירושים אחרים לרבינו ירוחם בשם רב נטרונאי ז"ל בהני פירי:

והחזרר:    חזרר בשני רישי"ן ונקרא כן ע"ש שמשליכין פריו לחזירים. ואית דגרסי חזרור והר"י ז"ל הגיה חוזרר:


פירושים נוספים