משנה כלאים א ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק א · משנה ד | >>
ובאילן, האגסים והקרסתומלין, והפרישים ז והעוזרדים, אינם כלאים זה בזה.
התפוח והחזרד, הפרסקים והשקדין, והשיזפין והרימין, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה.
וּבָאִילָן: הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמְלִין,
- וְהַפְּרִישִׁים וְהָעֻזְרָדִים,
- אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.
הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד,
- הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין,
- וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין,
- אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה,
- כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.
ובאילן -
- האגסים והקרוסטמלין,
- הפרישין והעוזררין -
- אינן כלאים זה בזה.
- התפוח והחוזרד,
- והפרסקין והשקדים,
- השזפין והרימין,
- אף על פי שדומין זה לזה -
- כלאים זה בזה.
אגסים - נקראים בלשון ערב "אגוץ", וההמון קורין לה "ברקוק", ובלע"ז "אדמורייגס" או "אנפרשיגס".
וקרוסתומלין - הם בלשון ערב "כמתהי", וההמון יקראו להם "אגאץ", ובלע"ז "פיראש".
ופרישים - הם חבושין, בלע"ז "קורונץ".
ועוזרדין - נקראין "עזרור", ובלע"ז "שורבש".
וחוזרד - נקרא "אלעזרן".
פרסקין - בערבי "אלפוך", ובלע"ז "פרישגש".
שקדים - בערבי "אללוז", ובלע"ז "אמינלס". והפרסקין, כשהן קטנים בתחילת צאתם, דומין לשקדים; וכשיהיו נגמרין בסופן נקראין בערבי "ענאב".
רימין - נקרא "אלנבק" וכבר פירשנו אותו [פירוש משנה א', דמאי].
ואמרו בתלמוד, יש מהן שהלכו בהן אחר הפרי, ויש מהן שהלכו אחר העלין, רוצה לומר, אם הם דומים לפרי או לעלים, לא יחשבוהו כלאים:
ובאילן. משום דעד השתא איירי בתבואה ובמיני ירקות קתני ובאילן:
קרוסתומלין. מין של אגסים הן ופירוש בערוך שדומין לעפצים שקורין מילין:
פרישים. ירושלמי (הל' ד)רבי יונה אמר אלספרגין ולמה נקרא שמם פרישין שאין לך מין אילן פרוש לקדירה א לא זה בלבד:
עוזרדין. מפרש בפרק כיצד מברכין (דף מ.) אמרי טולשי ואמרי קונעיש ופרישין קודונייץ וזה אי אפשר דלא דמי אהדדי כלל ופשיטא שהן כלאים זה בזה:
ירושלמי (שם) בשם רבי יהושע בן לוי כולהו זוגות זוגות רב אמר כולהו מין אחד:
הזרר. מעין תפוח [וגדל ביער] ומשליכין פריו לחזירים:
ירושלמי (שם) בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי חזרד ראם תלמיד אחד אמר להם אסורים אתם והלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה ואמרו יפה אמר אותו תלמיד:
ירושלמי (שם) נכרי שהרכיב אגוז על גבי הפרסק אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל ממנו ייחור והולך ונוטע במקום אחר מה נפיק מנהון קירדו פירסיקיא הרכיב תרדין על גבי ירבון אע"פ שישראל אסור לעשות כן נוטל ממנו זרע וזורעו במקום אחר מה נפיק מביניהון קירבי לבנין וגדין ולפת מה נפיק מביניהון אסטפלינון שומר וכרפס מה נפיק מינהון פיטרוסילנון:
אגסים - בערבי אגא"ס ובלע"ז פירא"ש:
קורסטומלין - מין אגסים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין:
פרישים - הם חבושים בערבי ספרג"ל ובלע"ז קודוניי"ש:
עוזרדים - בערבי זערו"ד ובלע"ז סורבא"ש:
חזרד - תפוח יערי תרגום וכפתור וחיזר:
אפרסקים - בלע"ז פירשאג"ס וכשהן קטנים דומין לשקדים:
שזפין - הרכיב זיתים על רמון נפיק מנהון שזפין:
רימין - בערוך פי' פולצדקא"י בלע"ז:
ובאילן. עיין מה שכתבתי במשנה ז בס"ד:
הפרישים והעוזרדין. בפ' חבית (דף קמד) כתב בעל חכמת שלמה פרישים בל' אשכנז קוויט"ן. עוזרדין בלשון אשכנז שפייארלינ"ג. ועיין בריש דמאי:
(ז) (על המשנה) הפרישים. פרישין בל"א קייטי"ן עוזרדין בל"א שפייארלינג:
הפרישין: מפ' בירושלמי אספרגלין ובלשון ישמעאל קורין לחבושים שקורין מימריליוש בלע"ז ספרגאל. ואין נראה דאין דומין כלל לעוזרדין שקורין שורבאש ופשיטא שהן כלאים זב"ז כ"כ ר"ש ז"ל. והתם בירושלמי מפ' דנקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן פרוש לקדרה אלא מין זה בלבד:
והעוזרדין: כתב הר' יהוסף ז"ל והחזררין בחי"ת ושתי רישי"ן וכ' ס"א בעי"ן ושתי רישי"ן וכן הגיה ג"כ בפ"ק דמעשרות סי' ג'. ועי' בטויו"ד סי' רצ"ה שיש שם פירושים אחרים לרבינו ירוחם בשם רב נטרונאי ז"ל בהני פירי:
והחזרר: חזרר בשני רישי"ן ונקרא כן ע"ש שמשליכין פריו לחזירים. ואית דגרסי חזרור והר"י ז"ל הגיה חוזרר:
יכין
לט) ובאילן: השתא נקט כלאי אילן:
מ) האגסים: בירן:
מא) והקרסתומלין: הכא פי' ר"ב מין אגסים קטנים. ופ"א דמעשר פי' מין תפוחים קטנים. ואפשר שזה שם כולל לב' המינין:
מב) והפרישים: קוויטטען:
מג) והעוזרדים: מין פרי עץ:
מד) התפוח והחזרד: תפוח יערי:
מה) הפרסקים: פפירזיכע:
מו) והשקדין: מאנדלען ב' מינין אלו גרעינן שוה:
מז) והשיזפין: פרי מורכב מזית ורמון. וי"א הוא הנקרא פפלוימען:
מח) והרימין: מין פפלוימען ואפשר הפפלוימען הסגלגלין. ושזפין הן פפלוימען ארוכין. ובזמנינו אין א"י מגדלת פפלוימען. אבל הרכבה הרי גם בח"ל אסור. ובריש דמאי פירשנו רימין בראמבערען:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת