משנה כלאים א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) החיטים והזונין אינן כלאים זה בזה השעורים ושיבולת שועל והכוסמין והשיפון הפול והספיר והפורקדן והטופח ופול הלבן והשעועית אינן כלאים זה בזה.

(ב) הקישות והמלפפון אינן כלאים זה בזה רבי יהודה אומר כלאים חזרת וחזרת גלים עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי דלעת מצרית והרמוצה פול המצרי והחרוב אינן כלאים זה בזה.

(ג) הלפת והנפוס והכרוב והתרובתור והתרדין והלעונין הוסיף רבי עקיבה השום והשומנית הבצל והבצלצול התורמוס והפלוסלוס אינן כלאים זה בזה.

(ד) ובאילן האגסים והקרוסטמלין הפרישין והעוזררין אינן כלאים זה בזה התפוח והחוזרד והפרסקין והשקדים השזפין והרימין אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה.

(ה) הצנון והנפוס החרדל והלפסן ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה.

(ו) הזאב והכלב הכלב הכופרי והשועל העיזים והצבאים היעלים והרחלים הסוס והפרד הפרד והחמור החמור והערוד אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה.

(ז) אין מביאין אילן באילן וירק בירק לא אילן בירק ולא ירק באילן רבי יהודה מתיר ירק באילן.

(ח) אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן אין נוטעין ייחור של תאנה בתוך החצוב שיהא מקירו אין תוחבין זמורה של גפן לתוך האבטיח שתהא זורקת מימיה לתוכה מפני שהוא אילן בירק אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית שתהא משמרתו מפני שהוא ירק בירק.

(ט) הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשרות וניטלין בשבת הזורע חיטה ושעורה כאחת הרי זה כלאים רבי יהודה אומר אינו כלאים עד שיהו שני חיטים ושעורה או חיטה ושתי שעורים או חיטה ושעורה וכוסמת.

הדף הראשי של משנה כלאים א