משנה כלאים א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק א · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הלפת והנפוץ, והכרוב והתרובתור, התרדים והלעונים, אינם כלאים זה בזה.

הוסיף רבי עקיבא, השום והשומנית, הבצל והבצלצול, והתורמוס והפלסלוס, אינן כלאים זה בזה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַלֶּפֶת וְהַנָּפוּץ,

וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר,
הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים,
אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.
הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא:
הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית,
הַבָּצָל וְהַבְּצַלְצוֹל,
וְהַתֻּרְמוֹס וְהַפְּלַסְלוֹס,
אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

נוסח הרמב"ם

הלפת והנפוס והכרוב והתרובתור והתרדין והלעונין הוסיף רבי עקיבה השום והשומנית הבצל והבצלצול התורמוס והפלוסלוס אינן כלאים זה בזה.

פירוש הרמב"ם

הלפת. ידוע:

הנפוץ. הוא הצנון שבארץ הצבי והוא דומה ללפת:

כרוב. ידוע:

תרובתור. הוא כרוב מדברי שקלחיו דקין וכן פירשוהו בגמ':

תרדין. נקראים בערבי סלק:

לעונין. נקראין בערבי קטף ובלע"ז ארמול"ש:

השום. ידוע:

השומנית. שום מדברי וראשו גוף א' גס ואינם חלקים מחוברים כמו האחרים והרופאים מכניסין אותו בצרכי הרפואות:

בצל. ידוע:

ובצלצול. בצל המדבר ואולי בצלצול שם לבצל הקטן וכן פירשוהו אחד מן המפרשים:

והתורמוס. הוא בלשון ערב כן ובלע"ז פיישו"ל:

ופלסלוס. תורמוס מדברי ואין הלכה כרבי עקיבא:

פירוש רבינו שמשון

הלפת והנפוץ. א"ר יונתן כאן הלכו אחר העלין כלומר לפי שעליהן דומין להדדי אינן כלאים זה בזה:

והתרובתור. ירושלמי כרוב דקיק:

לעונין. המעויין:

בצלצול. פללגולא:

פלסלוס. פרמותא:

תורמוס. מין קטנית ושולקין אותו ז' פעמים ואוכלים אותו בקינוח סעודה כדאיתא בפרק אין צדין (דף כה:):

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

והנפוץ - הוא מין צנון ועליו דומים לעלי הלפת הלכך לא הוו כלאים:

והתרובתור - מין כרוב שקלחים שלו דקים:

תרדין - בערבי סילק"א ובלע"ז בליט"י:

לעונין - בערבי קט"ף ובלע"ז ארמולא"ש:

השומנית - שום מדברי והוא קטן מן השום הגדל בגנים:

בצלצול - בצל מדברי קטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:

פלוסלוס - מין תורמוס הוא ותורמוס מין קטנית ידוע מר מאד ששולקים אותו שבע פעמים ואוכלים אותו בקנוח סעודה:

פירוש תוספות יום טוב

והנפוץ. כ' הר"ב עליו דומין לעלי הלפת הלכך לא הוו כלאים. [* ובירושלמי במשנה ובגמרא הגירסא והנפוס] ועי' במשנה ה: [* והתורמוס. פירשו הר"ב בד"ה פלוסלוס וכו'. ועיין מ"ש בזה בשם מהר"ם במשנה ד פרק קמא דטבול יום]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

תרובתור:    משמע מפי' הערוך שהוא בל' ישמעאל אלקרובוטא:

והלעונים:    פי' בירושלמי חמועייאן. וכתב הרש"ש ז"ל ונ"ל שהן אשפינקאש בלע"ז שהן חמוצין קצת מתרגום חמץ חמיע. וע' במ"ש בסוף מתני' דלעיל:


פירושים נוספים