משנה יומא ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ה · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

משניטל יא הארון, אבן היתה שם יב מימות נביאים ראשוניםיג, ושתיה היתה נקראת, גבוהה מן הארץ שלוש אצבעות, ועליה היה נותן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים,

וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת,
גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלֹש אֶצְבָּעוֹת,
וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן.

נוסח הרמב"ם

משניטל הארון אבן הייתה שם מימות נביאים הראשונים ושתיה הייתה נקראת וגבוהה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן.


פירוש הרמב"ם

(ראו פירוש רבינו למשנה א')


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ושתיה היתה נקראת - על שם שממנה נשתת העולם שבה יסד הקב"ה את עולמו. שתיה, יסוד:

פירוש תוספות יום טוב

[משניטל הארון. משנגנז לא קתני אלא משניטל. תנן כמ"ד ארון גלה לבבל כו' דלא כי הא דתנן במשנה ב' פ"ו דשקלים. גמ']:

אבן היתה שם. באמצע בית ק"ק כדאיתא בהדיא פ"ק דמגילה דף י' דתניא ארון שעשה משה יש לו י' אמות לכל רוח וכו'. ואני תמה על הרמב"ם והתוספות דב"ב [דף כ"ה ד"ה וצבא] שהרמב"ם בריש פ"ד מהלכות בית הבחירה כתב במערבו. והתו' פ"ב דב"ב כתבו במזרח וגם שניהם לא ביארו זו מנין להם. וזה שמצא הכ"מ כתוב על פיסקא דריש פ"ד מהלכות בית הבחירה. דאיתא הכי במלאכת המשכן פרק ד' ע"כ. לא לזה שכתב במערבו קאי שדקדקתי באותה ברייתא ולא מצאתי בה כלל מזה. אלא קאי על מ"ש ולפניו צנצנת המן וכו' דההיא היא דאיתא התם ועוד שאילו לזה נתכוין עדיין לא יצא הרמב"ם מידי קושיא למה לו לפסוק כברייתא חיצונה ודלא כברייתא שבגמ'. אלא מעולם לא נתכוין הכ"מ להעיר על זה. וצ"ע. גם על התו' צ"ע. ועיין עוד מזה מה שאכתוב בפ"ב דב"ב משנה ט' בס"ד:

מימות נביאים ראשונים. דוד ושמואל מפרש במסכת סוטה [דף מ"ח]. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) משניטל. משנגנז לא קתני, אלא משניטל תנן, כמ"ד ארון גלה לבבל, דלא כדתנן במ"ב פ"ו דשקלים. גמרא:

(יב) (על המשנה) שם. באמצע בית ק"ק כדאיתא במגילה דף י' ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח:

(יג) (על המשנה) נביאים ראשונים. דוד ושמואל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

משניטל הארון:    גמ' משנגנז לא קתני אלא משניטל כמ"ד ארון גלה לבבל דתניא ר' אליעזר אומ' ארון גלה לבבל שנאמר לתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' שהוא הארון ר"ש בן יוחי אומ' ארון גלה לבבל שנאמר ולא יותר דבר אמר ה' אלו עשרת דברים שבו ר' יהודה בן לקיש אומ' ארון במקומו נגנז שנאמר ויאריכו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה ועולא פליג בגמ' דלא אמ' ר"ש ארון גלה לבבל. ואיתא בפ' זה בורר (סנהדרין דף כ"ו:)

ושתיה היתה נקראת:    תנן כמ"ד מציון נברא העולם דתניא ר' אליעזר אומר עולם מאמצעיתו נברא שנאמר בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו ר' יהושע אומר עולם מן הצדדין נברא שנאמר כי לשלג יאמר הוה ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו כלומר מד' צדדין הורידו והגשימו להעשות ארץ ר' יצחק נפחא אמר אבן ירה הקב"ה בים ממנו הושתת העולם שנאמר על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה וחכמים אומרים מציון נברא העולם שנאמר מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ובתריה כתיב מציון מכלל יופי אלהים הופיע ממנו מוכלל יופיו של עולם. וכתב רד"ק בשרש שות וי"מ והיו שתותיה מדוכאים כי השתות יסודות וכן בדברי רז"ל אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת אע"פ שהמלה הזאת מנחי הלמ"ד ועוד אמרו ירדו לשיתין אין מועלין בהן שיתין מחוללין יורדין עד התהום כלם ענינם יסודות ע"כ:


פירושים נוספים