עיקר תוי"ט על יומא ה

משנה יומא, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) הכף ואת המחתה. מחתה מלאה קטורת וממנה חפן כו' גמרא:

(ב) (על הברטנורא) דאל"ה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא אבל לא משום דהולכה בשמאל פסולה. והר"מ מצרף גם הטעם הזה. ועתוי"ט:

(ג) (על הברטנורא) ואינה יכול לעמוד בגובה מאה אמה ולהוסיף על עוביה א"א דכתיב (ד"ה א' כ"ה) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל:

(ד) (על המשנה) פרוכת אחת. שעוביה אמה דס"ל והבדילה הפרוכת היינו בין חלל לחלל דחלל שחוצה לה קדש וחלל שלפנים הימנה קדש קדשים א"נ דלמא פשיטא ליה דקדושת האמה כלפנים נמצא דלדידיה מתחלת עוביה ולפנים קודש קדשים כמו במשכן. תוספ':

(ה) (על הברטנורא) ור"ל שהפרוכת על פני כל הדביר מכותל הצפון עד כותל הדרום. ושם בכותל דרום נכפלה ר"ל היתה ארוכה יוצאת לחוץ לתוך ההיכל ונאחזת בכותל הדרום בקרס כו' ועל שם הקרס מקרי פרופה. קרסי זהב מתרגם פורפין דזהב:

(ו) (על המשנה) מן הדרום ; ואע"ג דנמצא מהלך בהיכל עד שמגיע לפרופה זו שהוא הולך לשמאלו שההולך ממזרח למערב והופך פניו לדרום פונה לשמאלו ובמ"ה לעיל כתב הר"ב דכל פינות כו' לא יהיו אלא לימין מ"מ כשהוא מהלך עם הפרוכת השני בתוך הדביר שנמצא שמאלו עם הפרוכת וימינו מול ארון הקודש. אבל לעשות גם פריפה הראשונה בצפון לא בעו למיעבד דכבוד הוא לקודש הקדשים שלא יהיו נפתחים שתי הפרוכת בצד אחד ויהיו עיניו ניזונות מיד מבית קה"ק. ועתוי"ט:

(ז) (על הברטנורא) כי בבית ראשון שהיה שם ארון לא היה שם אלא פרוכת אחת והוא יספר בכאן סדר בית שני שלא היה שם ארון והיה שם שתי פרוכת. הר"מ. ובגמרא והא קתני לבין שני הבדים. אימא כבין שני הבדים:

(ח) (על המשנה) עשן. לשון הר"מ וממתין שם עד שיתמלא הבית עשן ויצא. דאלת"ה מאי למימרא דנתמלא כו':

(ט) (על הברטנורא) וילפינן לה מדאמר קרא (ד"ה כ"א) ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלים דה"ל למכתב מירושלים. או מן הבמה כו' לירושלים. אלא ה"ק ויבא שלמה הבמה אשר בגבעון דרך הליכתו וכן לירושלים בשובו מגבעון היתה כביאה ראשונה:

(י) (על הברטנורא) כי הרבה כהנים גדולים היו מתים בקדש הקדשים אם לא היו ראוין או אם ישנה דבר במעשה הקטורת הלא תראה אמר ה' יתעלה לאהרן. ולא ימות כי בענן אראה על הכפורת. הר"מ:

(ב)

(יא) (על המשנה) משניטל. משנגנז לא קתני, אלא משניטל תנן, כמ"ד ארון גלה לבבל, דלא כדתנן במ"ב פ"ו דשקלים. גמרא:

(יב) (על המשנה) שם. באמצע בית ק"ק כדאיתא במגילה דף י' ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח:

(יג) (על המשנה) נביאים ראשונים. דוד ושמואל:

(ג)

(יד) (על המשנה) אחד למעלה ושבע למטה. דגבי פר כתיב והזה כו' על פני כו' ולפני הכפורת יזה שבע פעמים דגבי שעיר כתיב והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת הרי שבפר מפורש דאותן דלפני הכפורת דהיינו למטה שבע. ובשעיר מפורש דאותה שעל הכפורת אחת הוא דכתיב והזה אותו וחדא משמע. וכתיב נמי ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר. מה ת"ל כאשר עשה שיהיו כל עשיותיו שוות כשם שלמטה בפר שבע כך למטה בשעיר שבע. וכשם שלמעלה בשעיר אחד כך למעלה בפר אחת. גמרא:

(טו) (על הברטנורא) וכתב רש"י כמצליף לא ידעתי לשונו. ובערוך הביא יודע כמביא למעלה תרגומו יצליף בקורנסא היאך גבר דמרים ידוהי:

(ד)

(טז) (על המשנה) השעיר ר"ל בין האולם ולמזבח במקום ששחט את פרו כדתנן במ"ח פ"ג:

(יז) (על המשנה) כן אחד. ובגמרא בעינן למימר דטעמיה משום דמחלפי. ור"י לית ליה תקנתא דלכתוב עליהו הי דפר והי דשעיר ומסיק דמשום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה לעיונא בכתבא דאי לא תימא הכי בלאו הכי נמי האי חיור והאי סומק אלא משום חולשא דכהן גדול:

(יח) (על הברטנורא) כן הוא בסוגיא. וטעמא נ"ל דאין לפרש דכרבנן אתיא ויהיה פירוש יהניח כלומר לאפוקי מוערה דבסיפא. דאם כן לשתוק לגמרי ולא לתני כלל והניח דם השעיר. וכן לקמן לא לתני והניח דם הפר:

(יט) (על הברטנורא) כשם שמזה לפני ולפנים כך מזה בהיכל ומה לפני ולפנים אחת למעלה וז' למטה מדם הפר כך מזה בהיכל וכשם שלפני ולפנים אחת למעלה וז' למטה מדם השעיר כך בהיכל. גמרא:

(ה)

(כ) (על המשנה) מחטא. לשון ירידה כדאמרינן במנחות דף ם"ו נושא עולה ומתחטא. רש"י. ול"נ דלישנא דדכויי הוא כדאמרינן בחולין דכ"ז מל' תחטאני באזוב ואטהר. וה"נ קתני מחטא ע"ש שאלו המתנות לטהר המזבח נתונים נתונים המה כדכתיב וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל. תוי"ט:

(כא) (על המשנה) מזרחית צפונית. ם"ל כרבי יוסי דמשנה א' דלעיל דאמר דלא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה מן הצפון וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון פגע תחלה בצפונית מערבית ובההיא קרן דפגע ברישא לא עביד דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכולה מזבח ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין. רש"י. ודעת הרשב"א עתוי"ט:

(כב) (על המשנה) ועל כולן. אתאן לרבי אליעזר דלתנא קמא מחטא ויורד מלמעלה למטה לפירוש הר"ב. אבל להר"מ אתאן אף לתנא קמא דדוקא במזרחית צפונית שלפניו בראשונה נותן מלמעלה למטה דבאותו קרן אינו יכול ליתן עד שיצא מכל המזבח כדלעיל. ונמצא שעומד שם באיתו קרן. והוא לפניו. אבל במערבית צפונית נותן מיד במקומו שהוא עומד כדי שלא יעבור על מצוות וישהה המתנה ואח"כ מקיף ברגל לצפונית מערבית ומשם נותן מיד לקרן מערבית דרומית ואח"כ מקיף ברגל למערבית דרומית ונותן מיך. לקרן דרומית מזרחית. ועתוי"ט:

(ו)

(כג) (על הברטנורא) כדכתיב כעצם השמים למהר. גמרא:

(ז)

(כד) (על ה) לנחל קדרון. כמו לנחל איתן עמק. רש"י:

(כה) (על ה) ומועלין בהן. מדרבנן דאי לא יצאו מידי מעילה מדאורייתא היאך נמכרין לגננין לזבל. תוספ'. וכן שנינו בפ"ח דחולין מ"ו. אין מועלין והיינו מדאורייתא:

(כו) (על הברטנורא) בגמרא דכתיב והיתה זאת לכם לחוקת וחקה עכובה היא. וכתב זאת משמע חוקה על זאת כתובה ולא על אחרת וכתיב נמי אחת חד למעוטי בגדי לבן בחוץ וחד למעוטי בגדי זהב:

(כז) (על המשנה) ממקום שפסק. ושניהם מקרא אחד דרשו מדם חטאת כו' אחת בשנה. תנא קמא סבר חטאת אחת אמרתי לך ולא לעשות כפרה אחת משתי בהמות. ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי חטוי אחד אמרתי לך ולא לעשות שני חטויין לשנות ההזאה שתי פעמים. גמרא ורש"י: