משנה יומא ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הוציאו לו את הכף ואת המחתה חפן מלוא חופניו ונתן לתוך הכף הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו וכך הייתה מידתה נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו מהלך בהיכל עד שהוא מגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין הקודש ובין קודש הקדשים וביניהן אמה רבי יוסי אומר לא היה שם אלא פרוכת אחת שנאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים (שמות כו לג) הראשונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון מהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון הגיע לצפון והפך פניו לדרום מהלך לשמאלו עם הפרוכת עד שהוא מגיע לארון הגיע לארון נתן את המחתה בין שני הבדים צבר את הקטורת על גבי הגחלים ונתמלא הבית עשן יצא ובא לו כדרך בית כניסתו ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון לא היה מאריך שלא להבעית את ישראל (ב) משניטל הארון אבן הייתה שם מימות נביאים הראשונים ושתיה הייתה נקראת וגבוהה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן.

(ג) נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד הזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוון להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל.

(ד) הביאו לו את השעיר שחטו וקיבל במזרק את דמו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוון להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע יצא והניחו על כן הזהב השני שהיה בהיכל רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד נטל דם הפר והניח דם השעיר והזה ממנו על הפרוכת כנגד ארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוון להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוון להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא בריקן (ה) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכיפר עליו (ויקרא טז יח) זה מזבח הזהב.

התחיל מחטא ויורד מאיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית ממקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון שם הוא גומר על מזבח הפנימי רבי אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא ועל כלן הוא נותן מלמטן למעלן חוץ מזו בלבד שהייתה לפניו שהיה נותן מלמעלן למטן.

(ו) הזה על טוהרו של מזבח שבע פעמים שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון על יסוד דרומי אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרים לגננים לזבל ומועלין בהן.

(ז) כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחברו לא עשה כלום הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר אם עד שלא גמר את המתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה כתחילה מבפנים וכן בהיכל וכן במזבח הזהב שכלם כפרה כפרה בפני עצמן רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין ממקום שפסק משם הוא מתחיל.

הדף הראשי של משנה יומא ה