ברטנורא על יומא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

הוציאו לו - מלשכת הכלים:

וכך היתה מדתה - כמדתה בחוץ כך מדתה בפנים מה בחוץ היה חופן בחפניו ממש ולא בכלי, כך בפנים כשמערה הקטורת מן הכף לתוך חפניו לא היה מערה בכלי עשוי כמדת חפניו אלא לתוך חפניו ממש:

נטל את המחתה בימינו - לפי שהיא כבדה וחמה וכף הקטורת קלה הימנה לכך מחתה בימינו וכף בשמאלו:

היה מהלך בהיכל - נכנס ומהלך בתוכה למערב:

לבין שתי הפרוכות - לפי שנסתפקו בבית שני אם המחיצה המבדלת בין הקודש ובין קודש הקדשים שהיתה בבית ראשון והיה עביה אמה אי אותה אמה כלפנים או כלחוץ, לפיכך עשו ב' פרוכות אחת חיצונה ואחת פנימית וביניהן אויר אמה לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה:

החיצונה פרופה מן הדרום - רבנן קאמרי לה, דפליגי עליה דרבי יוסי ואמרי והבדילה הפרוכת לכם במשכן בלבד נאמר. פרופה. ראשה כפולה לצד החיצון ונאחזת בקרס של זהב להיות [פתוחה] מן הדרום ועומדת :

מהלך ביניהן - נכנס בפריפת הדרום ומהלך ביניהם עד שמגיע לפריפת הצפון:

הגיע לצפון - משנכנס לתוך חלל בית קודש הקדשים הפך פניו לדרום לילך עד בין הבדים שהוא באמצע החלל. שהבדים היו ארוכין עד הפרוכת ראשו אחד למערב והשני לו למזרח, אחד בראש הארון לצפון ואחד בראשו לדרום:

מהלך לשמאלו עם הפרוכת - שהמהלך מצפון לדרום שמאלו למזרח והפרוכת היתה במזרח נמצא שמאלו עם הפרוכת:

עד שהוא מגיע לארון - למקום ארון, ולא לארון ממש דבבית שני לא היה שם ארון :

דרך כניסתו - שלא היה מסב את פניו לצאת אלא יוצא דרך אחוריו ופניו לארון:

ומתפלל תפלה קצרה - וזו היא יהי רצון מלפניך ה' אלהי שאם שנה זו שחונה פירוש חמה, שתהא גשומה, ולא יעדי עבד שולטן מדבית יהודה, ולא יהיו עמך ישראל צריכים פרנסה זה מזה ולא מעם אחר ולא תכנס לפניף תפלת עוברי דרכים פירוש מפני שהם מתפללין שלא ירדו גשמים:

בבית החיצון - בהיכל:

שלא להבעית את ישראל - שיאמרו מת הוא :

(ב)

ושתיה היתה נקראת - על שם שממנה נשתת העולם שבה יסד הקב"ה את עולמו. שתיה, יסוד:

(ג)

למקום שנכנס - בבית קודש הקדשים:

במקום שעמד - בין הבדים:

ולא היה מתכוין להזות לא למעלה - שתהא אחת למעלה בחודה של כפורת העליון והשבע למטה [בעוביה], שהרי לא על הכפורת נוגעים אלא לארץ נופלים:

אלא כמצליף - כמלקה הזה שמתחיל בין הכתפים ויורד למטה, כך היה מתכוין שיהיו ח' הזאות הללו בארץ כשורה, זו תחת זו:

אחת ואחת - שאם לא ימנה הזאה ראשונה שלמעלה לעצמה עם כל שבע שלמטה פעמים שיטעה וימנה הזאה ראשונה עם שבע שלמטה, ובהזאה הראשונה שלמטה ימנה שתים. ואין לומר ימנה הזאה שלמעלה עם שבע שלמטה וימנה עד שמנה די"ל מצוה להפסיק מתנות שלמטה מתוך שבעה ולא מתוך שמונה:

(ד)

נטל דם הפר והניח דם השעיר - מסקנא דמלתא דרבי יהודה היא , דאמר לא היה שם אלא כן אחד, וצריך ליטול דם הפר תחלה כדי להניח דם השעיר בכן שהיה עליו דם הפר. ואין הלכה כרבי יהודה:

על הפרוכת - דכתיב (ויקרא טז) וכן יעשה לאהל מועד :

עירה דם הפר - דכתיב במתנות המזבח (שם) ולקח מדם הפר ומדם השעיר, מדם שניהם יחד:

ונתן את המלא בריקן - וחוזר ומערה מזרק מלא תוך הריקן כדי שיתערבו הדמים יפה יפה:

(ה)

היה מחטא ויורד - האי תנא סבר שהיה הכהן הולך ברגליו לכל קרן וקרן, וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו. ולהכי נקט מחטא ויורד, כלומר שהיה נותן מתנה מלמעלה למטה, שאם יתן מלמטה למעלה בקרן שלפניו הדם זב לתוך בית יד שלו ומטנף את בגדיו. ור"א סבר שהכהן עומד בקרן אחת ומשם נותן המתנות על כל הקרנות שהרי כל המזבח אינו אלא אמה על אמה מרובע וכיון שאין שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה ולא יטנף את בגדיו, חוץ מקרן זו שהוא עומד אצלה שאי אפשר לו לצדד ראשי אצבעותיו למטה אלא למעלה, שאם יצדד ראשי אצבעותי. ו למטה ויתן מתנה מלמטה למעלה הרי הדם זב לתוך בית יד כתונת שלו. ואין הלכה כר"א:

(ו)

על טהרו - אחר שגמר כל המתנות של קרנות מזה עליו שבע פעמים כדכתיב (ויקרא טז) והזה עליו מן הדם. טהרו, המקום המגולה שבו שחותה האפר והגחלים אילך ואילך ומזה על זהבו של מזבח:

ושל מזבח החיצון - שירי דם החטאות החיצונות היה שופך על יסוד דרומי:

אלו ואלו - דמים החיצונים והפנימים הנשפכים על מזבח העולה היו שותתים ונופלים מן היסוד לרצפה ומתערבין באמה סילון שבעזרה היוצא לנחל קדרון:

לגננים - לבעלי גנות:

ומועלין בהם - אסור ליהנות מהם בלא דמים:

(ז)

כל מעשה יוה"כ - כל עבודות שעובד בבגדי לבן בפנים ובהיכל :

האמור על הסדר - במשנתינו:

וכן בהיכל - נתן מקצת מתנות בפרוכת ונשפך הדם, יביא פר אחר ויתחיל מתנות הפרוכת, וא"צ לחזור ולהתחיל בפנים:

שכולן כפרה בפני עצמן - לפיכך כפרה שנגמרה נגמרה:

ממקום שפסק - ואפילו לא נגמרה אותה כפרה א"צ לחזור וליתן מה שנתן. ואין הלכה כר' אלעזר ור' שמעון: