משנה יומא ה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ה · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים, ושיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי.

אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרוןכד, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בהןכה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הִזָּה עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.

וּשְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,
וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן,
וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל,
וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.

נוסח הרמב"ם

הזה על טוהרו של מזבח שבע פעמים שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון על יסוד דרומי אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרים לגננים לזבל ומועלין בהן.


פירוש הרמב"ם

הזה על טהרו של מזבח ז' פעמים ושירי הדם כו': טהרו של מזבח הוא המקום המגולה ממנו. והוא כי קטרת של כל יום היה במזבח של זהב כמו שאמר השם יתברך [שמות ל] והקטיר עליו אהרן קטרת סמים וכל יום היה מוציא ממנו מותר הגחלים והדשן כמו שבארנו והיה נזהר שיזה הדם על מקום שלא יהיה בו דשן ולא גחלים אלא עצם המזבח מגולה. ואמרו בשל מזבח החיצון רוצה בו דמים הניתנים על המזבח החיצון שיריהן ניתנין על יסוד דרומי ועוד יתבאר לך ענין המעילה משלם במקומו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

על טהרו - אחר שגמר כל המתנות של קרנות מזה עליו שבע פעמים כדכתיב (ויקרא טז) והזה עליו מן הדם. טהרו, המקום המגולה שבו כג שחותה האפר והגחלים אילך ואילך ומזה על זהבו של מזבח:

ושל מזבח החיצון - שירי דם החטאות החיצונות היה שופך על יסוד דרומי:

אלו ואלו - דמים החיצונים והפנימים הנשפכים על מזבח העולה היו שותתים ונופלים מן היסוד לרצפה ומתערבין באמה סילון שבעזרה היוצא לנחל קדרון:

לגננים - לבעלי גנות:

ומועלין בהם - אסור ליהנות מהם בלא דמים:

פירוש תוספות יום טוב

טהרו. פי' הר"ב המקום המגולה שבו כו'. כדכתיב (שמות כ"ב) כעצם השמים לטהר. גמ':

על יסוד מערבי. וכן על יסוד דרומי פירשם הר"ב ברפ"ה דזבחים ובמשנה ג' שם:

לנחל. כמו לנחל איתן עמק. לשון רש"י פסחים דף כ"ב:

ומועלין בהן. [מדרבנן דאי לא יצאו מידי מעילה מדאורייתא היאך נמכרין לגננין לזבל. כ"כ התוספות. ומשנה שלימה שנינו בפרק ח' דחולין משנה ו' [דבדם] אין מועלין והיינו מדאורייתא. עוד] עיין מ"ש במשנה ט' פ"ב דקדושין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כג) (על הברטנורא) כדכתיב כעצם השמים למהר. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הזה על טהרו של מזבח:    גמ' תניא חנניא אומר בצד צפוני היה נותן כל שבע הזאות דסבר פתח דפרכת בדרום וכי נפיק במערבית דרומית פגע ברישא והתם לא יהיב ברישא חטוי דקרנות משום דכתיב ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח דהיינו למזרחית דרומית ויהיב והדר למערבית דרומית לשמאל משום דבהא איחייב למיהב ברישא ומשם למערבית צפונית צפונית מזרחית והתם דגמריה לחטוי שבע הזאות ור' יוסי אומר בצד דרום הוא נותן דסבר פתח בצפון כדקאמר במתני' בריש פירקין לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד וכדמפ' בגמ' ורמזתיו לעיל ריש פירקין הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים והתם יהיב להזאות ודכ"ע מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב על גגו דאמר קרא וטהרו וקדשו במקום שקדשו בקרנותיו שם טהרו בהזאות. ועיין בתשובות הרשב"א ז"ל סימן שפ"ח ושפ"ט וש"צ:


פירושים נוספים