משנה יבמות י ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק י · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ואחר כך בא על צרתה, פסל על ידי עצמו.

רבי שמעון אומר, לא פסללז.

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ומת, חולצת ולא מתייבמת.

נשא אשה ומת, הרי זו פטורה.

נוסח הרמב"ם

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואחר כך בא על צרתה פסל על ידי עצמו רבי שמעון אומר לא פסל.

בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת נשא אישה ומת הרי זו פטורה.

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אישה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השניה או חולצת או מתייבמת הראשונה חולצת ולא מתייבמת רבי שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד ואחד שהוא בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות.

פירוש הרמב"ם

בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על צרתה כו': כבר בארנו שמאמר גדול כביאת בן ט' שנים ויום אחד ומעקרנו ג"כ אשת קטן ואשת שוטה פטורות מן החליצה ומן הייבום ולפיכך נשא אשה ומת פטורה מן החליצה ומן הייבום:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בן תשע שנים ויום אחד - שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת. שיש עליה זיקת שני יבמין, שבביאתו של זה הקטן שהוא כמאמר בגדול לא יצאת מידי זיקת נפילה ראשונה, וחלה עליה זיקת נפילה שניה, ותנן בפרק ד' אחים, מי שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין:

נשא אשה - שאינה יבמתו, ומת ולו אחים:

הרי זו פטורה - דאע"ג דביאתו ביאה אין קנינו קנין כלום לח עד שיביא שתי שערות, אבל ביבמה הואיל וזקוקה לו עשו אותה רבנן כמאמר:

פירוש תוספות יום טוב

רבי שמעון אומר לא פסל. דלרבי שמעון ספק קניא ספק לא קניא. אי קניא קני לגמרי ולא קמהניא ביאת אחיו וכן ביאתו בצרתה ואי לא קני הוה ליה כמי שלא בעל לא זו ולא זו ומותר לקיים הראשונה. אבל שניה לא מקיים דדילמא ביאתו קניא בראשונה וקיימא שניה עליה באיסור שני בתים. רש"י:

חולצת ולא מתיבמת. עיין במשנה דלקמן:

נשא אשה ומת הרי זו פטורה. פירש הר"ב דאין קנינו קנין כלום כלומר אפילו מדרבנן דלא תקנו לו נישואין כדאיתא בגמרא ריש פרק י"ד [קי"ב. ] כיון דאתא לכלל נישואין ואע"ג דבקטנה תקנו משום שלא ינהגו בה מנהג הפקר:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לז) (על המשנה) לא פסל. דלר' שמעון ספק קניא כו' ומותר לקיים הראשונה אבל שניה לא מקיים דדילמא ביאתו קניה בראשונה וקיימא שניה עליה באיסור שני בתים. רש"י:

(לח) (על הברטנורא) כלומר אפילו מדרבנן דלא תקנו לו נשואין כדאיתא בגמ' ריש פי"ד כיון דאתא לכלל נשואין ואע"ג דבקטנה תקנו משום שלא ינהגו בה מנהג הפקר:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על צרתה וכו':    ביד שם סי' כ':

פסל לראשונה ע"י עצמו:    וכ"ש לשניה דבית א' הוא יפונה ואינו בונה שני בתים וכיון דאין ביאתו בראשונה קנין גמור מהניא ביאת שניה להצריכה גט וכיון דיהיב גט קם ליה כוליה ביתא בלא יבנה:

בן ט' וכו' חלצות ולא מתייבמות:    ביד שם פ"ו סי' ל' ובטור א"ה סימן קס"ז וסימן עק"ב וסוף סי' קע"ד: בפי' ר"ע ז"ל ותנן בפ"ד אחין מי שעליה זיקת יבם א' וכו' אמר המלקט ובגמ' אמר רבא הא דאמור רבנן זיקת שני יבמין מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה לא תימא היכא דאיכא צרה כגון הך דלעיל דתנן פ"ד אחין ג' אחין נשואין ג' נשים נכריות וכו' חולצות ולא מתייבמות גזרה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות אלא אפי' ליכא צרה דהא הכא ליכא צרה ומיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה:

נשא אשה ומת ה"ז פטורה:    ירוש' פ"ק דקדושין דף נ"ט מייתי לה וכן נמי תניא בברייתא שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשותיהן פטורות מן החליצה ומן היבום והתוס' ז"ל כתבו ואע"ג דלא תקינו רבנן נשואין לקטן מ"מ אומר ר"י דליכא איסורא דלא חשיבא ביאת זנות ומצוה נמי איכא להשיא אשה לבנו קטן כדאמרי' בהנשרפים דעליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך וגו':


פירושים נוספים