משנה טהרות ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ג · משנה ב | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי מאיר אומר, השמן תחלה לעולם.

וחכמים אומרים, אף הדבש.

רבי שמעון שזורי אומר, אף היין.

וגוש של זיתים שנפל לתנור והסק, כביצה מכון, טהור.

יותר מכביצה, טמא, שכיון שיצאת טפה הראשונה, נטמאת בכביצה.

אם היו פרודין, אפלו הן סאה, טהור.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

רבי מאיר אומר השמן תחילה לעולם וחכמים אומרין אף הדבש רבי שמעון השזורי אומר אף היין גוש של זיתים שנפל לתנור והוסק כביצה מכוון טהור יתר מכביצה טמא שכיון שיצאת טיפה הראשונה נטמאת בכביצה אם היו פירורין אפילו הן סאה טהור.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הששמן תחי, לה לעולם - ואע"פ שקרש אינו יוצא מתורת משקה:

ר' ששמעון - שזורי אומר אף היין שקרש אינו יוצא מתורת משקה. ואין הלכה כר"ש שזורי:

גושש ששל זיתים - זיתים הרבה מחוברים יחד. ובגוש טמא איירי:

כביצה מכוון טהור - התנור. דאין אוכל מטמא כלי. ומשקה היוצא מן הגוש מחמת היסק אין לו במה יטמא, דמכיון דיצאת טפה ראשונה חסר ליה מכביצה. אבל כשיש בגוש יותר מכביצה, כשיצאת טפה ראשונה עדיין נשאר בגוש כביצה, ונטמאה הטפה בגוש, וחזרה להיות תחילה, וטמאה הטיפה את התנור, שמשקין מטמאים כלי:

אם היו פרודים - אם היו הזיתים פרודים שאינן גוש:

אפילו הן מאה - כלומר אפילו הן שיעור מאה ביצים אין מצטרפין לכביצה לטמא את שמן היוצא, להיות תחילה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

.אין פירוש למשנה זו

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ר"ש שזורי אומר אף היין. בגמ' פ"ג דמנחות דף ל"ה. מכלל דת"ק סבר יין לא. אימא רש"ש אומר יין. ואני תמיה שהרמב"ם ברפ"ט מהט"א לא כתב אלא השמן או הדבש. והל"ל היין ג"כ. ולא השיגו הראב"ד. גם הכ"מ לא העיר בזה. ודעתי מכרעת דהרמב"ם ל"ג כלל. שהתמיה דמכלל דת"ק סבר יין לא. אינה תמיה. אלא כפירש"י דיין מי איכא למ"ד לאו משקה הוא. והוא מפרש למתני' דשמן תחלה לענין משקין היא. ולא בקרוש. אבל כי מפרשינן דמתני' מיירי בקרוש ליכא למתמה כלל:

אם היו פרודין. הרמב"ם בפ"ט מהל' ט"א העתיק פירורין בשני רישי"ן. ועיין מ"ש בפ"ח משנה ח':

אפילו הן סאה. ואית ספרים דכתוב ואפילו הן מאה. הר"ש. וכן העתיק הר"ב. גם הרמב"ם בפ"ט מהט"א [הלכה ה']:

קישורים נוספים