משנה גיטין ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ט · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטה, כשרל.

חתמו עדים בראש הדף, מן הצד, או מאחריו בגט פשוט, פסול.

הקיף לא ראשו של זה בצד ראשו של זה, והעדים באמצע, שניהם פסולין.

(סופו של זה בצד סופו של זה, והעדים באמצע, את שהעדים נקרין עמו, כשר).

ראשו של זה בצד סופו של זה, והעדים באמצע, את שהעדים נקרין בסופו, כשר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

שִׁיֵּר מִקְצָת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַּדַּף הַשֵּׁנִי, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה,

כָּשֵׁר.
חָתְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף,
מִן הַצַּד,
אוֹ מֵאַחֲרָיו בְּגֵט פָּשׁוּט,
פָּסוּל.
הִקִּיף רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע,
שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין.
(סוֹפוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע,
אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר) [יש שאין גורסים, ראו תוי"ט].
רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע,
אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ, כָּשֵׁר:

נוסח הרמב"ם

שייר מקצת הגט - וכתבו בדף השני,

והעדים מלמטן - כשר.
כתבו העדים - בראש הדף,
מן הצד, או מאחוריו,
בגט פשוט - פסול.
הקיף ראשו של זה - לצד ראשו של זה,
והעדים - באמצע,
שניהן - פסולים.
ראשו של זה - לצד סופו של זה,
והעד - מלמטן,
את שהעדים נקראין בסופו - כשר.

פירוש הרמב"ם

זה כולו מבואר, אינו צריך פירוש:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בדף השני - שאצלו ברוחב המגילה:

מן הצד - בגליון של ימין הגט או בגליון השמאלי:

או מאחוריו בגט פשוט - שעדיו בתוכו:

הקיף - חיבר לב זה אצל זה:

שניהם פסולים - שאין נקראת החתימה לא עם זה ולא עם זה:

את שהעדים נקרין בסופו - שגג חתימה כלפי סופו, ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו, כשר:

פירוש תוספות יום טוב

שייר מקצת הגט כו' כשר. מסיק רב אשי בגמ' דידע בי מתחתא דמגילתא. פי' שהוא ניכר בקלף שלא נחתך ממנו כלום שדרך עושי קלפים שקושרים אבנים סביב למתוח הקלף ונעשה שם שחור ועב. אבל אם אינו ניכר פסול דשמא שני גטין היו כתובים זה אצל זה. השמאלי נכתב בגובה של המגילה יותר מהימני. והיה שום תנאי. בימיני למטה. וחתך התחתון מהימיני והעליון מהשמאלי. וכיון אותם ביחד. וכן יש עוד חששות אחרות שהיה לחוש להם אי לא ידעו בי מתחתא. והטור סי' ק"ל העתיק לזה. ופירוש כשר עיין במשנה ה':

חתמו עדים בראש הדף. וא"ת אמאי איצטריך למתני סיפא הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה דשניהם פסולין היינו בראש הדף וי"ל דאיצטריך למפסל גגו של עדים כנגד גגו של כתב. דמהכא לא שמעינן אלא שרגלי חתימת עדים כנגד גג הכתב. אע"פ דהא נמי שמעינן מסיפא איכא למימר דאיצטריך הך דהכא משום דהוי אמינא הך דשניהם פסולים. היינו משום דכי היכי דלא קיימי אהאי. לא קיימי נמי אהאי. אבל הכא דאין אלא גט א'. א"כ ודאי קיימי עליה חתימה זו. וסיפא דסיפא דראשו של זה בצד סופו של זה. איצטריך לאשמעינן דלא פסלי מטעם דכי היכי דלא קיימי אהאי. לא קיימי אהאי. ולרש"י גרסינן מעיקרא סופו של זה בצד סופו של זה. לא הוה צריך סיפא דסיפא. אלא דכל גווני משמיענו. ויש ספרים דל"ג לה ובגמ' נמי לא מייתי לה. תוספות:

מן הצד. או מן הצד:

הקיף. פירש הר"ב חבר כו'. כמו אין מקיפין שתי חביות. רש"י. ומשנה היא פ"ד דביצה. ועיין מ"ש במשנה ג' פ"ד דתרומות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ל) (על המשנה) כשר. מסיק בגמרא שהיה ניכר בקלף שלא נחתך ממנו כלום כו' דאל"ה חיישינן שמא ב' גיטין היו זה אחר זה והשמאלי נכתב בגובה יותר מהימני ובימני היו שם תנאי בסופו וחתך התנאי מהימני והעליון מהשמאלי וכיונם יחד. ועתוי"ט:

(לא) (על המשנה) הקיף כו'. וא"ת למאי איצטריך דהיינו בראש הדף. וי"ל דאיצטריך למיפסל גגו של עדים כנגד גגו של כתב דמרישא לא שמעינן אלא שרגלי חתימת עדים כנגד גג הכתב כו' ומשום דמהכא ה"א דפסולים היינו משום דכי היכי דלא קיימי אהאי לא קיימי נמי אהאי אבל היכי דאינו אלא גט אחד מיהא ודאי קיימי עליה תתימה זו קמ"ל רישא. וסיפא דסיפא דראשו של זה בצד סופו של זה איצטריך דלא תימא דפסלי מטעם כי היכי דלא קיימי אהאי כו'. ולרש"י דגרס מעיקרא סופו כו' לא הוה צריך סיפא דסיפא. אלא דכל גווני משמיענו. תוספ':

(לב) (על הברטנורא) כמו אין מקיפין שתי חביות. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שייר מקצת הגט:    וכו' תוס' דפ' שני דסוטה דף י"ז וכתבו הם ז"ל שם ובפ' שני דגיטין דף כ' וז"ל שם בגיטין וא"ת היכי מכשרינן בפ' בתרא שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני הוה לן למיפסל בשני דפין משום ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים כדאמרינן בפ' שני דסוטה כתבה בשני דפים פסולה משום ספר אחד אמר רחמנא וכו' ואומר ר"י דשני דפין דסוטה איירי בשתי חתיכות ולקמן איירי בקלף אחד בשני עמודים ע"כ ולזה נראה שכיון רש"י ז"ל ג"כ בפירוש שהעתיק רעז"ל ובטור אבן העזר סי' ק"ל. ובגמרא פריך וליחוש דילמא הני תרי גיטי הוו ואיתרמי ליה זמן דקמא דהיינו סופו וגזייה לזמן דבתרא ועדים דקמא מפני תנאי שהיה בו וְכִיוֵן חתימת סופו של ראשון תיבה אצל תיבה של שיור השני ומיגרשא בשני חצאי גיטין והעדים לא על שלו חתמו וה"נ פריך ג"כ וליחוש אחששי טובא כדאי' התם ומסיק רב אשי דידיע מתיחת המגלה של הקלף שלא היה בו קלף אלא זה וניכר סביבות הקלף שלא נגעה בו תער הגלבים. וכתב הרמב"ם ז"ל שם פ"ד סי' ב"ד אבל אם אינו ניכר אע"פ שנמסר בעדים ה"ז ספק מגורשת ע"כ:

חתמו העדים בראש הדף:    בירושלמי הגרסא כתבו העדים וכו' וכן הוגה במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וכן הוא בהרי"ף ז"ל גם בהר"ן ז"ל דף תר"ב ע"א. וכתב שם דמתני' דתנן בה היה כותב טופס לכל אחד ואחד והעדים מלמטה את שהעדים נקראין עמו כשר כלומר ואידך פסול ותנן נמי כתבו העדים בראש הדף או מן הצד או מאחוריו בגט פשוט פסול ותנן נמי הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע שניהם פסולין דמשמע ודאי דכל הני לר' אלעזר אם נתנם בעדי מסירה כשרים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה"ג והטעם שכיון שפסול ניכר הוא ליכא למיחש למזוייף מתוכו כמו דמודה ר' אלעזר בכתב ידו ואין עליו עדים או שאין בו אלא עד אחד שאם נתנו בפני עדים כשר דהא ליכא למיחש למזויף ע"כ. ואיתא בתוס' ר"פ גט פשוט (בבא בתרא דף ק"ס:)

הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע:    פי' שנמצאו העדים בראש שני הגיטין שניהם בטלין ואם נמסרו להם בעדים שניהם כשרים כך הוא לשון הרמב"ם ז"ל פ"ד סימן כ"ג:

מן הצד:    פי' או מן הצד:

סופו של זה בצד סופו של זה:    את שהעדים נקראים עמו שגג חתימת העדים כְּלַפַיו כדרך החותמין כשר רש"י ז"ל ובירושל' ליתא להאי בבא דסופו של זה וכו' וגם במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל נמחק וכמו שכתבו תוס' ז"ל:

ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים באמצע:    בהרב אלפסי ז"ל והעדים מלמטה וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני:    ברוחב הקלף, זה אצל זה:

והעדים מלמטה:    בסוף דף השני:

כשר:    ומיירי שניכר שלא נחתך מתחת או למעלה כלום. דאל"כ חיישינן שמא ב' גיטין היו. והשמאלי היה כתוב בגובה הקלף יותר מהימני, והיה שם שום תנאי בימיני למטה וחתכו, וחתך גם השמאלי מלמעלה, באופן שיתכוונו יחד. מיהו דוקא בכתב סוף הגט בצד דף הראשון ברוחב הקלף, אבל אם כתב סוף הגט בצד שמאחוריו וחתמו שם העדים פסול בכל גוונא [ב"ש ק"ל סק"ה]:

חתמו עדים בראש הדף:    או:

מן הצד:    בגליון ימין או השמאל שבצדדיו:

או מאחריו בגט פשוט:    שעדיו חותמין בתוכו:

הקיף:    הסמיך:

שניהם פסולין:    מדאין עדים נקראין עם א' מהן, מסתברא שלא חתמו על א' מהן:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים