משנה גיטין ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט גיטין


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ:

הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר;
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?
יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה,
וְיַחֲזֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ,
וְיֹאמַר לָהּ:
הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם.
וְאִם כְּתָבוֹ בְּתוֹכוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ,
פָּסוּל:
(ב)

הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם,

אֶלָּא לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ,
לְאָחִי וּלְאָחִיךְ,
לְעֶבֶד וּלְנָכְרִי,
וּלְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין,
כָּשֵׁר.
הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם,
אֶלָּא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,
בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין,
וּלְכָל מִי שֶׁיֶּשׁ לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין, אֲפִלּוּ בַּעֲבֵרָה,
פָּסוּל:
(ג)

גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט:

הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
וְדֵין דְּיִהְוֵי לִיכִי מִנַּאי
סֵפֶר תֵּרוּכִין וְאִגֶּרֶת שִׁבּוּקִין וְגֵט פִּטּוּרִין
לִמְהָךְ לְהִתְנָסְבָא לְכָל גְּבַר דִּתִצְבִּיִּין.
גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר:
הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין;
הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמֵךְ:
(ד)

שְׁלֹשָׁה גִּטִּין פְּסוּלִין,

וְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלָד כָּשֵׁר.
כָּתַב בִּכְתָב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים,
יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמָן,
יֵשׁ בּוֹ זְמָן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד,
הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה גִּטִּין פְּסוּלִין,
וְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלָד כָּשֵׁר.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים,
אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים,
כָּשֵׁר,
וְגוֹבָה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים;
שֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט,
אֶלָּא מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם:
(ה)

שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלְחוּ שְׁנֵי גִּיטִין שָׁוִין,

וְנִתְעָרְבוּ,
נוֹתֵן שְׁנֵיהֶם לָזוֹ וּשְׁנֵיהֶם לָזוֹ.
לְפִיכָךְ, אָבַד אֶחָד מֵהֶן,
הֲרֵי הַשֵּׁנִי בָּטֵל.
חֲמִשָּׁה שֶׁכָּתְבוּ כְּלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט:
אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי פְּלוֹנִית,
וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה,
כֻּלָּן כְּשֵׁרִין,
וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאַחַת.
הָיָה כָּתוּב טֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה,
אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר:
(ו)

שְׁנֵי גִּטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְּצַד זֶה,

וּשְׁנֵי עֵדִים עִבְרִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה,
וּשְׁנֵי עֵדִים יְוָנִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה,
אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרָאִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר.
עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי
וְעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי
בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה,
שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין:
(ז)

שִׁיֵּר מִקְצָת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַּדַּף הַשֵּׁנִי, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה,

כָּשֵׁר.
חָתְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף,
מִן הַצַּד,
אוֹ מֵאַחֲרָיו בְּגֵט פָּשׁוּט,
פָּסוּל.
הִקִּיף רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע,
שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין.
(סוֹפוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע,
אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר) [יש שאין גורסים, ראו תוי"ט].
רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע,
אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ, כָּשֵׁר:
(ח)

גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְוָנִית,

יְוָנִית וְעֵדָיו עִבְרִית,
עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי,
כָּתַב סוֹפֵר וְעֵד,
כָּשֵׁר.
אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד,
כָּשֵׁר.
בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד,
כָּשֵׁר.
אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, וְלֹא כָּתַב עֵד,
כָּשֵׁר,
וְכָךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין.
כָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ,
כָּשֵׁר.
גֵּט מְעֻשֶּׂה,
בְּיִשְׂרָאֵל, כָּשֵׁר.
וּבַגּוֹיִם, פָּסוּל;
וּבַגּוֹיִם, חוֹבְטִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ:
עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְךָ,
וְכָשֵׁר:
(ט)

יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקֻדֶּשֶׁת,

הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת.
מְגֹרֶשֶׁת,
הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא.
אֵיזוֹ הִיא אֲמַתְלָא?
גֵּרֵשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי,
זָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ,
סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ,
זוֹ הִיא אֲמַתְלָא:
(י)

(י) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ,
אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָּהּ דְּבַר עֶרְוָה,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, א): "כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר".
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר".
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו":
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט גיטין