משנה גיטין ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ט · משנה ב | >>

לחצו כאן למהדורת וויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך, לעבד ולנכרי ה ולכל מי ו שאין לה עליו קידושין, כשרז.

הרי את מותרת לכל אדם, אלא אלמנה לכהן גדולח, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי ט שיש לה עליו קידושין י אפילו בעבירה, פסול.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם,

אֶלָּא לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ,
לְאָחִי וּלְאָחִיךְ,
לְעֶבֶד וּלְנָכְרִי,
וּלְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין,
כָּשֵׁר.
הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם,
אֶלָּא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,
בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין,
וּלְכָל מִי שֶׁיֶּשׁ לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין, אֲפִלּוּ בַּעֲבֵרָה,
פָּסוּל:

נוסח הרמב"ם

הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא לאחי ולאחיך לעבד ולנוכרי ולכל מי שאין לה עליו קידושין כשר הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה פסול

פירוש הרמב"ם

הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא כו': רבי יהודה אומר אע"פ שגוף הגט הרי את מותרת לכל אדם צריך שיכתוב בו ודין דיהוי ליך מנאי והלכה כרבי יהודה ומותר לכתוב הגט באיזה לשון שיהיה ובאיזו כתיבה שיהיה וזה בשני תנאין תנאי בלשון ותנאי בכתיבה ואמנם תנאי בלשון בהזהרת אלו הענינים המיוחדים בלשון הגט אצלנו ואמנם התנאי בכתיבה שלא יהיה בו ספק בשום דבר שיובן הקריאה בענין אחר מחסרון התיבות או מהפסד צורת האותיות המוסכמות עליהם אצל זאת האומה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלמנה לכהן גדול - כיון דקדושין תופסים בחייבי לאוין, ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה, אשתכח דשייר בגיטא:

פירוש תוספות יום טוב

לעבד ולנכרי. דלא תפסי בהו קדושין כדפירש"י פ"ד דיבמות דף מ"ה. דכתיב (בראשית כ"ב) שבו לכם פה עם החמור. עם הדומה לחמור. ונכרי נמי ליתא בכלל קדושין דכתיב בשבעה אומות (דברים ז') ולא תתחתן בם. לא יהא לך בהן חתון. ובשאר אומות כתיב (שם כ"א) ואחר כן תבא. מכלל דמעיקרא לית בה הויה. ומהני קראי נפקא לן בקדושין דלא תפסי קדושין בנכרית. ונכרי נמי מצי למילף מינייהו. ו ב ש א ל ת ו ת דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל (בראשית כ') ודרשינן בסנהדרין בעולת בעל יש להם. נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם. וכ"ש דארוסה לית להו. וביאה לשם קדושין נמי לית להו דאתקוש הויות להדדי. ע"כ:

ולכל מי כו'. לאתויי שאר חייבי כריתות. גמ':

כשר. לאו שיורא הוא דבלא איסור אישות נמי לא תפסי להו בה קדושין. רש"י:

אלא אלמנה לכהן גדול כו'. משום סירכא דשאר דוכתי נקט הכי. שהרי כאן משום גירושין הללו היא נאסרת וה"ל למתני הרי את מותרת לכל אדם אלא לכהן גדול ולכהן הדיוט. א"נ רבותא קמ"ל שאע"פ שהיתה אלמנה או שנאסרה בגירושין גמורין הוי שיור כיון דליכא אלא חיוב לאו. הר"ן:

וחלוצה. עיין מ"ש במ"ג פ"ט דיבמות:

ונתינה. עיין רפ"ג דמכות. ומ"ש שם בס"ד:

וכל מי וכו'. לאתויי שאר חייבי לאוין כגון עמוני ומואבי. גמ':

שיש לה עליו קדושין. אם היתה פנויה. רש"י:

ואפילו בעבירה. דאיסור לאו. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) לעבד כו'. דלא תפסו בהו קדושין, כדפירש"י ביבמות דף מ"ה ע"ש. ועתוי"ט:

(ו) (על המשנה) ולכל מי כו'. לאתויי שאר חייבי כריתות. גמרא:

(ז) (על המשנה) כשר. דלאו שיורא הוא ובלאו איסור אישות נמי לא תפסו להו בה קידושין. רש"י:

(ח) (על המשנה) אלמנה כו'. משום סירכא דשאר דוכתי נקט הכי שהרי משום גירושין הללו נאסרה אף לכהן הדיוט והול"ל אלא לכה"ג ולכהן הדיוט. ועתוי"ט:

(ט) (על המשנה) וכל מי. לאתויי שאר חייבי לאוין כגון עמוני ומואבי. גמרא:

(י) (על המשנה) שיש כו'. אם היתה פנויה. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אלא לאבא ולאביך:    וכו'. לאו שיורא הוא דבלאו איסור אישות נמי לא תפסי להו בה קדושין. לאבא ולאביך. בגמרא בעא מיניה רבא מרב נחמן ה"ז גיטיך חוץ מזונותיך מהו מי אמרינן בנשואין הא לא שייר או דילמא שייר בביאה בעלמא וצד אישות קרינן בה א"ל תניתוה לאבא ולאביך ובמאי אילימא בנשואין אבא ואביך בני נשואין נינהו אלא לאו בזנות ולאבא ולאבוך הוא דלא הוי שיור דבלאו הכי נמי אסירא ליה הא לאחר הוי שיור ודחי ליה דילמא בנשואין קתני מתני' וכגון דעבר ואינסיב ואע"ג דלאו אורחיה הוא הלכך לאחר הוי שיור אבל בזנות אימא לא הוי שיורי ובעי ליה תו ה"ז גיטיך חוץ למן העתידין להוולד מהו מי הוי שיור או לא מי אמרינן דלא הוי שיור דהשתא מיהא הא לא אתיילידו או דילמא עתידין להוולד ומתסרא עליהן מפני אישותו של זה והוי שיור א"ל תניתוה לעבד ולנכרי ואם איתא דגבי נולדים הוי שיור עבד ונכרי נמי עמדי דמגיירי ואפ"ה קתני מתני' כשר דלא הוי שיור ודחי ליה עבד ונכרי לאו לאיגיורי ודאי קיימי סבי ודאי לאיתיילודי קיימי. ובעי ליה תו ה"ז גיטיך חוץ מלבעל אחותיך מהו מי אמרינן דלא הוי שיור דהשתא מיהא לא חזיא ליה או דילמא הוי שיור דזימנין דמתה אחותה וחזיא ליה א"ל תניתוה לעבד ולנכרי ועבד ונכרי עבידי דמגיירי והוי כמו זמנין דמתה אחותה ואעפ"כ קתני כשר דלא הוי שיור ודחי ליה גירות לא שכיחא מיתה שכיחא:

הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכ"ג גרושה:    וכו'. משום סרכא דשאר דוכתי נקט הכי שהרי כאן משום גירושין הללו היא נאסרת וה"ל למיתני הרי את מותרת לכל אדם אלא לכ"ג ולכהן הדיוט א"נ רבותא קמ"ל שאע"פ שהיתה אלמנה או שנאסרה בגירושין גמורין אעפ"כ הוי שיור כיון דליכא אלא חיוב לאוי הר"ן ז"ל. והקשה ה"ר שלמה לוריא ז"ל אפירוש הר"ן ז"ל תימה נהי דהו רבותא גבי גרושה ואלמנה גבי חלוצה שהיא מדרבנן בודאי דלית בה שום רבותא וגריעא מגרושה דילן ע"כ. וכן בחדושי הרשב"א ז"ל וכתב דהאי לישנא דאלמנה וחלוצה לאו דוקא שהרי היא עתה גרושה אלא ה"ל למיתני חוץ מכהן גדול וכהן הדיוט ואגב ריהטא נקטיה ע"כ. ונלע"ד דממזרת ונתינה לישראל צריך לפרש כגון שזה המגרשה היה ממזר או נתין או גר ומשוחרר שתוקי ואסופי ואם לאו על כרחך צריכין אנו לומר דסרכא דשאר דוכתי נקט. וכללא דרישא דקתני ולכל מי שאין לה עליו קדושין לאתויי שאר חייבי כריתות וכללא דסיפא דקתני ולכל מי שיש לה עליו קדושין פי' אם היתה פנויה אתא לאתויי שאר חייבי לאיין כגון עמוני ומואבי:

אפילו בעבירה:    פי' באיסור לאו פסול דהוי שיור:

תפארת ישראל

יכין

לעבד ולנכרי:    אע"ג דאפשר בהו קדושין כשיתגייר הנכרי וישתחרר העבד, השתא מיהו לית בהו קידושין:

ולכל מי שאין לה עליו קדושין:    לאתויי שאר חייבי כריתות:

כשר:    דלאו שיורא הוא דבלא תנאו נמי לא תפסי בה קידושין:

אלא אלמנה לכהן גדול:    אף דהוה השתא אלמנה וגרושה, קמ"ל דאפ"ה הוה שיורא:

ולכל מי שיש לה עליו קדושין:    אם היתה פנויה:

אפילו בעבירה:    לאתויי שאר חייבי לאוין:

פסול:    דהרי ע"י תנאו לא תפסי בה קידושין, והוה שיור:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים