לדלג לתוכן

משנה ברכות ח דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה ברכות ח דפוסים | >>

אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה.

ֹבית שמאי אומרים, מברך על היום ואחר כך מברך על היין.

ובית הלל אומרים, מברך על היין ואחר כך מברך על היום:

בית שמאי אומרים, נוטלין לידים , ואחר כך מוזגין את הכוס.

ובית הלל אומרים, מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים.

בית שמאי אומרים, מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן.

ובית הלל אומרים, על הכסת.

בית שמאי אומרים, מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים.

ובית הלל אומרים, נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.

בית שמאי אומרים, נר ומזון ובשמים והבדלה.

ובית הלל אומרים, נר ובשמים ומזון והבדלה.

בית שמאי אומרים, שברא מאור האש.

ובית הלל אומרים, בורא מאורי האש.

אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של נכרים,

ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים,
ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה זרה.

אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו.

מי שאכל ושכח ולא ברך,

בית שמאי אומרים, יחזר למקומו ויברך.
ובית הלל אומרים, יברך במקום שנזכר.

עד אימתי הוא מברך?

עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו.

בא להם יין לאחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס,

בית שמאי אומרים,
מברך על היין ואחר כך מברך על המזון.
ובית הלל אומרים,
מברך על המזון ואחר כך מברך על היין.

עונין אמן אחר ישראל המברך,

ואין עונין אמן אחר הכותי המברך, עד שישמע כל הברכה.
<< | משנה ברכות ח דפוסים | >>