משנה בכורות ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בכורות פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק שישי ("על אלו") · >>

פרקי מסכת בכורות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

על אלו מומין שוחטין את הבכור, נפגמה אזנו מן הסחוס, אבל לא מן העור, נסדקה אף על פי שלא חסרה, נקבה מלא כרשינה, או שיבשה.

איזו היא יבשה, כל שתנקב ואינה מוציאה טפת דם.

רבי יוסי בן משלם אומר, יבשה, שתהא נפרכת.

משנה ב[עריכה]

ריס של עין שנקב, שנפגם, שנסדק, הרי בעיניו דק, תבלול, חלזון נחש, וענב.

ואיזהו תבלול, לבן הפוסק בסירא ונכנס בשחור.

בשחור ונכנס בלבן, אינו מום, שאין מומים בלבן.

משנה ג[עריכה]

חורוד והמים הקבועים.

איזהו חורוד הקבוע, כל ששהה שמונים יום.

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, בודקין אותו שלשה פעמים בתוך שמונים יום.

ואלו הם מים הקבועים, אכל לח ויבש של גשמים, לח ויבש של שלחים.

אכל היבש ואחר כך אכל הלח, אינו מום, עד שיאכל היבש אחר הלח.

משנה ד[עריכה]

חטמו שנקב, שנפגם, שנסדק, שפתו שנקבה, שנפגמה, שנסדקה, חטיו החיצונות שנפגמו או שנגממו, והפנימיות שנעקרו.

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אין בודקין מן המתאימות ולפנים, אף לא את המתאימות.

משנה ה[עריכה]

נפגם הזובן, או עריה של נקבה במוקדשים, נפגם הזנב מן העצם, אבל לא מן הפרק, או שהיה ראש הזנב מפציל עצם, או שיש [ בשר ] בין חוליא לחוליא מלא אצבע.

משנה ו[עריכה]

אין לו ביצים, [ או ] אין לו אלא ביצה אחת.

רבי ישמעאל אומר, אם יש לו שני כיסין, יש לו שתי ביצים.

אין לו אלא כיס אחד, אין לו אלא ביצה אחת.

רבי עקיבא אומר, מושיבו על עכוזו וממעך, אם יש שם ביצה, סופה לצאת.

מעשה שמיעך ולא יצאת, ונשחט ונמצאת דבוקה בכסלים, והתיר רבי עקיבא ואסר רבי יוחנן בן נורי.

משנה ז[עריכה]

בעל חמש רגלים, או שאין לו אלא שלש, ושרגליו קלוטות כשל חמור, והשחול, והכסול.

איזהו שחול, שנשמטה ירכו.

וכסול, שאחת מירכותיו גבוהה.

משנה ח[עריכה]

נשבר עצם ידו, ועצם רגלו, אף על פי שאינו ניכר.

מומין אלו מנה אילא ביבנה, והודו לו חכמים.

ועוד שלשה הוסיף.

אמרו לו, לא שמענו את אלו.

את שגלגל עינו עגול כשל אדם, ופיו דומה לשל חזיר, ושניטל רוב המדבר של לשונו.

ובית דין של אחריהן אמרו, הרי אלו מומין.

משנה ט[עריכה]

מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון, ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים ואמרו, הרי זה מום.

אזן הגדי שהיתה כפולה, אמרו חכמים, בזמן שהיא עצם אחד, מום.

ואם אינה עצם אחד, אינה מום.

רבי חנניא בן גמליאל אומר, זנב הגדי שהיא דומה לשל חזיר, ושאין בה שלש חוליות, הרי זה מום.

משנה י[עריכה]

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, את שיבלת בעינו, ושנפגם עצם ידו, ועצם רגלו, ושנפסק עצמו שבפיו.

עינו אחת גדולה ואחת קטנה, אזנו אחת גדולה ואחת קטנה, במראה אבל לא במדה.

רבי יהודה אומר, אחת מביציו גדולה כשתים בחברתה, ולא הודו לו חכמים.

משנה יא[עריכה]

זנב העגל שאינה מגעת לערקוב, אמרו חכמים, כל מרבית העגלים כן, כל זמן שהן מגדילין הם נמתחות.

לאיזה ערקוב אמרו, רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, לערקוב שבאמצע הירך.

על אלו מומין שוחטין את הבכור, ופסולי המוקדשין נפדין עליהן.

משנה יב[עריכה]

אלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה, חורוד והמים שאינם קבועין, וחטיו הפנימיות שנפגמו, [ אבל לא ] שנעקרו, ובעל גרב, ובעל יבלת, ובעל חזזית, וזקן, וחולה, ומזוהם, ושנעבדה בו עבירה, ושהמית את האדם [ על פי עד אחד או על פי הבעלים ], וטומטום, ואנדרוגינוס, לא במקדש ולא במדינה.

רבי ישמעאל אומר, אין מום גדול מזה.

וחכמים אומרים, אינו בכור, אלא נגזז ונעבד.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בכורות ו ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אוזנו מן הסחוס אבל לא מן העור נסדקה אף על פי שלא חסרה ניקבה מלוא כרשינה או שיבשה איזו היא יבשה כל שתינקב ואינה מוציאה טיפת דם רבי יוסי בן משולם אומר יבשה שתהא נפרכת.

(ב) ריס של עין שניקב שנסדק שנפגם היה בעינו דק או תבלול חילזון נחש עינב איזה הוא תבלול לבן הפוסק בסירה ונכנס בשחור בשחור ונכנס בלבן אינו מום שאין מומין בלבן.

(ג) חוורוור והמים הקבועים איזה הוא חוורוור הקבוע כל ששהה שמונים יום רבי חנינה בן אנטיגנוס אומר בודקין אותו שלשה פעמים בתוך שמונים יום ואלו הן המים הקבועים אכל לח ויבש של גשמים ולח ויבש של שלהים או שאכל יבש ואחר כך אכל את הלח אינו מום עד שיאכל יבש אחר הלח.

(ד) חוטמו שניקב שנפגם שנסדק שפתו שנקבה שנפגמה שנסדקה חיטיו החיצונות שניקבו או שנפגמו ושנגממו חיטיו הפנימייות שנעקרו רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר אין בודקין מן המתאימות ולפנים אף לא המתאימות.

(ה) נפגם הזובן והעריה של נקבה במוקדשין נפגמה הזנב מן העצם אבל לא מן הפרק או שהיה ראש הזנב מפצל עצם או שיש בשר בין חוליה לחוליה מלוא אצבע.

(ו) אין לו ביצים אין לו אלא ביצה אחת רבי ישמעאל אומר אם יש לו שני כיסין יש לו שתי ביצים אין לו אלא כיס אחד אין לו אלא ביצה אחת רבי עקיבה אומר מושיבו על חורגוזו וממעך אם יש שם ביצה סופה לצאת מעשה שמיעך ולא יצאת ונשחט ונמצאת דבוקה בכסלים והתיר רבי עקיבה ואסר רבי יוחנן בן נורי.

(ז) בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש או שרגליו קלוטות כשל חמור והשחול והכסול איזה הוא שחול שנשמטה ירכו וכסול כל שאחת מירכיו גבוהה.

(ח) נשבר עצם ידו ועצם רגלו אף על פי שאינו ניכר מומין אלו מנה אילה ביבנה והודו לו חכמים ועוד שלשה הוסיף אמרו לו לא שמענו אלא אלו שגלגל עיניו עגול כשל אדם פיו דומה לשל חזיר ושניטל רוב המדבר של לשונו בית דין של אחריהם אמרו הרי אלו מומין.

(ט) מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון ושאל רבן שמעון בן גמליאל לחכמים ואמרו הרי זה מום אוזן הגדי שהייתה כפולה אמרו חכמים בזמן שהוא עצם אחד אינו מום רבי חנניה בן גמליאל אומר זנב הגדי שהיא דומה לשל חזיר ושאין בה שלש חוליות הרי זה מום.

(י) רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר את שיבולת בעינו שנפגם עצם ידו ועצם רגלו או שנפגם עצם שבפיו עינו אחת גדולה ואחת קטנה אוזניו אחת גדולה ואחת קטנה במראה אבל לא במידה רבי יהודה אומר אחת מביציו גדולה כשתים בחברתה ולא הודו לו חכמים.

(יא) זנב העגל שאינה מגעת לערקוב אמרו חכמים כל מרבית העגלים כן כל זמן שהן מגדילין הן נמתחות באיזה ערקוב אמרו רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר בערקוב שבאמצע הירך על אלו מומין שוחטין את הבכור ופסולי המוקדשין נפדין עליהן.

(יב) ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה חוורוור והמים שאינן קבועין וחיטיו הפנימייות שנפגמו ושנגממו ובעל גרב ובעל יבולת ובעל חזזית וזקן וחולה ומזוהם ושנעברה בו עבירה או שהמית את האדם וטומטום ואנדרוגינוס לא במקדש ולא במדינה רבי ישמעאל אומר אין מום גדול מזה וחכמים אומרין אינו בכור אלא נגזז ונעבד.

פירושים[עריכה]