משנה בכורות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בכורות פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק חמישי ("כל פסולי") · >>

פרקי מסכת בכורות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כל פסולי המוקדשין [ הנאתן להקדש ], נמכרין באיטליז [ ונשחטין באיטליז ] ונשקלין בליטרא, חוץ מן הבכור ומן המעשר, שהנייתן לבעלים.

פסולי המוקדשין הנייתן להקדש.

ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור.

משנה ב[עריכה]

בית שמאי אומרים, לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור.

בית הלל מתירין, ואפילו נכרי.

בכור שאחזו דם, אפילו הוא מת, אין מקיזין לו דם, דברי רבי יהודה.

וחכמים אומרים, יקיז, ובלבד שלא יעשה בו מום.

ואם עשה בו מום, הרי זה לא ישחט עליו.

רבי שמעון אומר יקיז, אף על פי שהוא עושה בו מום.

משנה ג[עריכה]

הצורם באוזן הבכור, הרי זה לא ישחט עולמית, דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים, כשיולד לו מום אחר, ישחוט עליו.

מעשה בזכר של רחלים זקן ושערו מדולדל, ראהו קסדור אחד, אמר, מה טיבו של זה.

אמרו לו, בכור הוא ואינו נשחט אלא אם כן היה בו מום.

נטל פגיון וצרם באזנו, ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו.

ראה שהתירו, והלך וצרם באזני בכורות אחרים, ואסרו.

פעם אחת היו תינוקות משחקין בשדה וקשרו זנבות טלאים זה לזה, ונפסקה זנבו של אחד מהם והרי הוא בכור, ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו.

ראו שהתירו, והלכו וקשרו זנבות בכורות אחרים, ואסרו.

זה הכלל, כל שהוא לדעתו, אסור.

ושלא לדעתו, מותר.

משנה ד[עריכה]

היה בכור רודפו, ובעטו ועשה בו מום, הרי זה ישחוט עליו.

כל המומין הראויין לבוא בידי אדם, רועים ישראל נאמנים, ורועים כהנים אינן נאמנים.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, נאמן הוא על של חברו ואינו נאמן על של עצמו.

רבי מאיר אומר, החשוד על דבר, לא דנו ולא מעידו.

משנה ה[עריכה]

נאמן הכהן לומר הראיתי בכור זה ובעל מום הוא.

הכל נאמנים על מומי המעשר.

בכור שנסמית עינו, שנקטעה ידו, שנשברה רגלו, הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת, רבי יוסי אומר, אפלו יש שם עשרים ושלשה, לא ישחט אלא על פי מומחה.

משנה ו[עריכה]

השוחט את הבכור [ ומכרו ] ונודע שלא הראהו, מה שאכלו אכלו והוא יחזיר להם את הדמים.

ומה שלא אכלו, הבשר יקבר והוא יחזיר להם את הדמים.

וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה, מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים.

ומה שלא אכלו, הן יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים.

מכרוהו לנכרים או הטילוהו לכלבים, ישלמו לו דמי הטרפה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בכורות ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל פסולי המוקדשין נמכרין באטליס ונשחטין באטליס ונשקלין בליטרה חוץ מן הבכור ומן המעשר שהניתן לבעלים פסולי המוקדשין הניתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור.

(ב) בית שמאי אומרין לא יימנה ישראל עם הכוהן על הבכור ובית הלל מתירין אפילו גוי בכור שאחזו דם אפילו הוא מת אין מקיזין לו את הדם דברי רבי יהודה וחכמים אומרין יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו רבי שמעון אומר יקיז אף על פי שהוא עושה בו מום.

(ג) הצורם אוזן הבכור הרי זה לא ישחוט עולמית דברי רבי אליעזר וחכמים אומרין כשייוולד לו מום אחר ישחוט עליו מעשה בזכר של רחלים זקן ושיערו מדולדל ראהו קוסדור אחד ואמר מה טיבו של זה אמרו לו בכור הוא ואינו נשחט אלא אם כן היה בו מום נטל פגיון וצרם את אוזנו ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו ראה שהתירו הלך וצרם באוזני בכורות אחרים ואסרו פעם אחת היו תינוקות משחקין בשדה וקשרו זנבות טלאים זה לזה ונפסקה זנבו של אחד מהן והרי הוא בכור ובא מעשה לפני חכמים והתירו ראו שהתירו הלכו וקשרו מזנבי בכורות אחרים ואסרו זה הכלל כל שהוא לדעתו אסור ושלא לדעתו מותר.

(ד) היה בכור רודפו ובעטו ועשה בו מום הרי זה ישחוט עליו כל המומין הראויין לבוא בידי אדם רועי ישראל נאמנין ורועי הכהנים אינם נאמנין רבן שמעון בן גמליאל אומר נאמן הוא על של חברו ואינו נאמן על של עצמו רבי מאיר אומר החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו.

(ה) נאמן הכוהן לומר הראיתי בכור זה ובעל מום הוא הכל נאמנין על מומי מעשר בכור שנסמת עינו ושנקטעה ידו ושנשברה רגלו הרי זה יישחט על פי שלשה בני כנסת רבי יוסי אומר אפילו יש שם עשרים ושלשה לא יישחט אלא על פי מומחה.

(ו) השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים ומי שלא אכלו ייקבר ויחזיר להם את הדמים וכן השוחט את הפרה ונודע שהיא טריפה מי שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים ומי שלא אכלו יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבים ישלמו לו דמי טריפה.

פירושים[עריכה]