משנה בכורות ה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק ה · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

השוחט את הבכור [ ומכרו ] ונודע שלא הראהו, מה שאכלו אכלו והוא יחזיר להם את הדמים.

ומה שלא אכלו, הבשר יקבר והוא יחזיר להם את הדמים.

וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפהכה, מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים.

ומה שלא אכלו, הן יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים.

מכרוהו לנכרים או הטילוהו לכלבים, ישלמו לו דמי הטרפה.

נוסח הרמב"ם

השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים ומי שלא אכלו ייקבר ויחזיר להם את הדמים וכן השוחט את הפרה ונודע שהיא טריפה מי שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים ומי שלא אכלו יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבים ישלמו לו דמי טריפה.

פירוש הרמב"ם

השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו כו': ענין מה שאמר ישלמו לו את הדמים שמחשבים עמו בדמי טרפה ומנכין אותו מן הדמים שנתנו ומחזיר להן המותר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

השוחט את הבכור - ומכר מבשרו ונודע לנו שלא הראהו לחכם:

מה שאכלו - הלוקחים אכלו:

ויחזיר להם את הדמים - משום קנס. שהאכילם בשר איסור:

מכרוהו - הלוקחים לנכרי, הואיל ולא גרם להם איסורא, ישלמו לו דמי טריפה כמו שהיא נמכרת בזול כו, והוא יחזיר להם את המותר. וגבי בכור לא תני מכרוהו לנכרי, דבכור תמים אסור בהנאה כז:

פירוש תוספות יום טוב

ונודע שהיא טרפה. פי' שנטרפה בודאי דאילו מספק כל בהמה בחזקת שאינה טרפה וא"צ בדיקה. דבדיקת [סירכות דבריאה] אינן אלא מדרבנן. אבל בבכור תנן ונודע שלא הראהו שאע"פ שאפשר שיש בו מום. סתמא בחזקת שאין בו מום. ועוד אפילו נמצא בו מום כיון שנשחט שלא ע"פ מומחה אסור כדאפסק הלכתא כר"מ משנה ג' פ"ד מהר"ר פאלק כהן בפי' הש"ע ח"מ סי' רל"ד:

מכרוהו לנכרים כו'. כתב הר"ב וגבי בכור לא תני מכרוהו לנכרים דבכור תמים אסור בהנאה. ואני תמה שאע"פ שאסור בהנאה. אינו תופס את דמיו. שאין לך דבר שתופס את דמיו להיות כמוהו. אלא ע"ז ושביעית כמ"ש הר"ב סמ"ט פ"ב דקדושין. אבל נ"ל דהיינו טעמא דלא תני גבי בכור משום דאע"ג דבמומו שרי אפילו לנכרים. כדתנן במ"ב דפרקין. מ"מ לא שכיחא למיעבד הכי לפי שישראל קדושים הן ומחבבין דבר שהיה עליו קדושה שלא להאכילו לעכומ"ז ולכלב. והואיל ולא שכח. אע"ג דשרי לא בעי למתני. ותני לה גבי טרפה וה"ה בבכור אי אתרמי הכי [ול' מכרוהו דייק דקאי אבכור]:

ישלם לו דמי הטרפה. פי' הר"ב כמו שהיא נמכרת בזול. כלומר שכן דרך טרפה שנמכרת בזול. והא ודאי שאם מכרה ביוקר שמחשב כפי הדמים שקבל וזהו שכתב הרמב"ם בפי"ו מהלכות מכירה יחשוב עם הטבח על דמי הטרפה וכו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כה) (על המשנה) טרפה. פירוש שנטרפה בודאי. דאילו מספק כל בהמה בחזקת שאינה טרפה וא"צ בדיקה, דבדיקת סירכות דבריאה אינן אלא מדרבנן. אבל בבכור תנן ונודע שלא הראהו, שאע"פ שאפשר שיש בו מום, סתמא בחזקת שאין בו מום. ועוד, אפילו נמצא בו מום כיון שנשחט שלא ע"פ מומחה אסור, כדאיפסק הלכתא כר"מ, במ"ג פ"ד. סמ"ע:

(כו) (על הברטנורא) כלומר, שכן דרך טרפה שנמכרת בזול. והא ודאי שאם מכרה ביוקר שמחשב כפי הדמים שקבל:

(כז) (על הברטנורא) ואני תמה שאף על פי שאסור בהנאה, אינו תופס את דמיו. שאין לך דבר שתופס את דמיו להיות כמוהו אלא עבודה זרה ושביעית. אבל נראה לי דהיינו טעמא דלא תני גבי בכור דאף על גב דבמומו שרי אפילו לנכרי כדתנן במשנה ב', מכל מקום לא שכיחא למעבד הכי, לפי שישראל קדושים הן ומחבבים דבר שהיה עליו קדושה. ואין הכי נמי אי אתרמי דמכרוהו דדינו שוה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

השוחט את הבכור ומכרו וכו':    הרי"ף והרא"ש ז"ל ר"פ המוכר פירות ותוס' דפירקין ד' ל"ב וביד פ"ח דהלכות מ"א סי' ט' ובפ"ג דהלכות בכורות סי' ט' ובפי"ו דהלכות מכירה סי' י"ב י"ג ובטור יו"ד סי' קי"ז וסי' ש"י ובח"מ סי' רל"ד:

מכרוהו לעו"ג או הטילוהו לכלבים:    נראה שעונה אבשר שהוא לשון זכר:

ישלמו לו דמי הטרפה:    פי' אע"פ שהם מכרוהו ביוקר לפי שהוא מכר טרפה מדעתו הרגמ"ה ז"ל:

ויחזיר להם את הדמים:    בגמרא בברייתא חולק ר"ש בן אלעזר דאם מכר לו טרפה או נבלה ושקצים ורמשים שהנפש קצה בהן יחזיר להם כל הדמים דכל מה שאכלו אינו נהנה להם משעה שנודע להם ואם מכר להם דברים שאין הנפש קצה בהן כגון בכורות טבלים ויין נסך ינכה להם מן הדמים והוא יטול קצת ופרכינן גבי בכור אמאי יטול קצת לימא ליה ישראל לכהן שמכר מאי אפסידתך הלא אם היה הבשר בידך היה טעון קבורה שהרי תם שחטתו ומשני כגון דזבין ליה כהן השוחט מקום המום לישראל דאמר ליה כהן לישראל אם היה בידי הוה מחזינא ליה כמו שהוא ושרי לי כר' יהודה דאמר במתני' בפ' עד כמה דהשוחט את הבכור ואח"כ הראה את מומו ר' יהודה מתיר וטבלים נמי הווה מתקנינא להו ואכילנא להו ויין נסך נמי יטול קצת משום דלא מכר לו יין נסך גופיה אלא עירבו עם יין כשר ומכרו דא"ל אי אהדרתיה ניהלי הוה מזבננא ליה לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו כותיה דרשב"ג בפרק בתרא דמסכת עבודה זרה:


פירושים נוספים